לדלג לתוכן

שנות ה-60 של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף 1960-1969)
משמאל למעלה, בכיוון השעון: חיילים אמריקנים זוחלים על הקרקע במהלך מלחמת וייטנאם, להקת הביטלס היוותה חלק מרכזי בתקופת "הפלישה הבריטית" אשר במסגרתה יוצרי רוק'נ'רול רבים מבריטניה חצו את האוקיינוס האטלנטי והחלו להופיע ולהשפיע על המוזיקה בארצות הברית, נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי נרצח ב-1963 בעת שכיהן כנשיא במשך שלוש שנים, פעיל זכויות האדם ההאמריקני מרטין לותר קינג ג'וניור נושא בפני 250 אלף מפגינים את הנאום המפורסם יש לי חלום ב-1963 בו קרא לשוויון בין-גזעי ולקץ האפליה על רקע זה בארצות הברית, מיליונים משתתפים בפסטיבל וודסטוק 1969 אשר נחשב כבולט מבין פסטיבלי הרוק שנערכו בשנות השישים וכאירוע חברתי מעצב של דור שלם בעולם המערבי בכלל וארצות הברית בפרט, בתום מלחמת ששת הימים כלי צמ"ה ישראלים מפנים את הריסות שכונת המוגרבים אשר הייתה במקום בו תיבנה לאחר מכן רחבת הכותל המערבי (יולי 1967), שליט סין מאו דזה-דונג משיק את תוכנית הרפורמה הסינית הקפיצה הגדולה קדימה אשר נכשלת כליל ומביאה לתוצאות הרות אסון ולרעב המוני בו גוועו 20 עד 30 מיליון איש עד 1961, ב-20 ביולי 1969 בוצעה הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח.
מאות:
המאה ה-19 – המאה ה-20 – המאה ה-21
עשורים:
1940–1949 - 1950–1959 - 1960–1969 - 1970–1979 - 1980–1989
שנים:
<<< - 1960 - 1961 - 1962 - 1963 - 1964 - 1965 - 1966 - 1967 - 1968 - 1969 - >>>

שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

העשור התקיים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות. בשנת 1961 הוקמה חומת ברלין אשר הפכה לסמל לחלוקת אירופה בין הגוש המערבי לגוש המזרחי. בשנת 1962 החריף העימות בין המעצמות במהלך משבר הטילים בקובה, ובמחצית השנייה של העשור התרחבה המעורבות הצבאית של ארצות הברית במלחמה הקרה כאשר ארצות הברית נלחמה במלחמת וייטנאם. במקביל התחוללו לאורך העשור תהליכי דה־קולוניזציה נרחבים באפריקה ובאסיה, ומדינות רבות זכו בעצמאות. בשנת 1967 פרצה במזרח התיכון מלחמת ששת הימים, ובשנת 1969 הסתיימה מלחמת האזרחים בניגריה, שנמשכה כשנתיים והביאה לאובדן חיים נרחב ולמשבר הומניטרי. לצד אירועים אלה, התחזקו המאבקים למען זכויות אזרח ושוויון, ובראשם התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח בארצות הברית.

מבחינה כלכלית, מדינות רבות בעולם המערבי נהנו במהלך העשור מצמיחה כלכלית, מעלייה ברמת החיים ומהתרחבות של מעמד הביניים. יפן חוותה במהלך העשור צמיחה כלכלית מואצת, והפכה בעקבות כך לאחת הכלכלות התעשייתיות המובילות בעולם.

בתחומי המדע והטכנולוגיה נרשמו הישגים פורצי דרך במהלך העשור, במיוחד בתחום חקר החלל. בשנת 1961 הפך הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגארין לאדם הראשון ששהה בחלל, ובשנת 1969 נחתה החללית האמריקאית אפולו 11 על הירח, והאסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג היה לאדם הראשון שדרך על פני הירח. במקביל במהלך העשור חלה התקדמות ניכרת בפיתוח של מחשבים ורכיבי המעגלים המשולבים אשר הניחו את היסודות להתפתחות של תעשיית האלקטרוניקה המודרנית. אחד מהאירועים הבולטים ביותר בתחום הרפואה במהלך העשור הייתה השתלת האיברים הראשונה בהיסטוריה. התרבות הפופולרית השתנתה רבות בהשפעת תרבות הנגד של שנות ה־60, ההתרחבות בפופולריות של מוזיקת הרוק והפופ והפופולריות העצומה לה זכו להקות הפלישה הבריטית בעולם, ובעיקר להקת הביטלס. במקביל, התרחבו במהלך העשור גם תנועות המחאה נגד מלחמה, ונגד גזענות אשר השפיעו באופן ניכר על ערכי החברה והתרבות ברחבי העולם.

במהלך העשור גדלה אוכלוסיית העולם מכ-3.0 מיליארד לכ-3.7 מיליארד בני אדם. על פי הערכות, במהלך העשור נרשמו ברחבי העולם כ-1.15 מיליארד לידות וכ-500 מיליון מקרי מוות.

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלחמה הקרה והזירה הבין־לאומית

שנות ה־60 התאפיינו בהסלמה ניכרת של המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, שהגיעה לשיאה במשבר הטילים בקובה בשנת 1962, כאשר העולם התקרב לעימות גרעיני. המאבק בין המעצמות בא לידי ביטוי גם במישור הצבאי, בין היתר במלחמת וייטנאם, ובמידה מסוימת גם במלחמת ששת הימים, וכן במישור הטכנולוגי במסגרת המירוץ לחלל. המירוץ הגיע לשיאו בשנת 1969, כאשר אפולו 11 הנחיתה את האדם הראשון על הירח. אירועים כמו הקמת חומת ברלין והפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה המחישו את עומק הקרע בין שתי מעצמות-העל. בארצות הברית עמד המאבק בגוש הקומוניסטי ברקע עלייתו של ג'ון פיצג'רלד קנדי, שנבחר לנשיא ה-35 של ארצות הברית. בשנת 1963 נרצח קנדי בדאלאס, טקסס, אירוע שטלטל את ארצות הברית ואת העולם.

דה־קולוניזציה ומאבקים לשוויון

שנות ה־60 היו תקופה מרכזית בתהליך קריסתו של הקולוניאליזם האירופי. מושבות רבות ברחבי העולם זכו לעצמאות, במיוחד באפריקה, שבה התפשטו תנועות לאומיות והמאבק לעצמאות נעשה מרכזי יותר ויותר. במקביל התחזקו המאבקים לשוויון זכויות במדינות המפותחות. בארצות הברית הובילו אפרו-אמריקאים מאבק נרחב נגד אפליה גזעית, בהנהגת מרטין לותר קינג. גם מעמדן של נשים עמד במרכז שינוי חברתי רחב יותר. השלב הראשון של "הגל השני" של הפמיניזם, ובמיוחד הפמיניזם הליברלי, התחזק בעקבות פרסום ספרה של בטי פרידן, "המסתורין הנשי", בשנת 1963.

צמיחה כלכלית ושינויים חברתיים

העשור היה חלק מתקופה של צמיחה מהירה במיוחד בכלכלה העולמית, ונחשב לחלק מנקודת השיא ההיסטורית של שיעורי הצמיחה הכלכלית.[1] במקביל לצמיחה הכלכלית חלו שינויים חברתיים ותרבותיים עמוקים, במיוחד בקרב הדור הצעיר. תרבות הצעירים שהתפתחה באמריקה הצפונית ובאירופה התאפיינה בהתנגדות לערכי דור ההורים ובשאיפה לחופש אישי וחברתי. ילדי הפרחים הפכו לאחד מסמליה של תרבות זו, שהתאפיינה בפציפיזם, ביקורת על הקפיטליזם והתנגדות למוסכמות חברתיות ומיניות. התפשטות המריחואנה ופיתוח הגלולה למניעת היריון תרמו אף הם לשינויים באורח החיים ובתפיסות החברתיות.

מהפכה בתרבות, במוזיקה ובאופנה

התרחבותה של תקשורת ההמונים אפשרה לרעיונות ולסגנונות חדשים להתפשט במהירות ברחבי העולם. הביטלס ואנדי וורהול הפכו לדמויות מרכזיות בתרבות הפופולרית ובתרבות הצעירים של התקופה. בלונדון התפתחה "לונדון החוגגת" – תקופה שהתאפיינה בפריחה של מוזיקה, אופנה, אמנות ותרבות צעירה. כך הפכו שנות ה־60 לא רק לעשור של מתיחות פוליטית ומאבקים חברתיים, אלא גם לתקופה של שינוי תרבותי עמוק שעיצב את החברה המערבית בעשורים שלאחר מכן.

אירועים עולמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בין-לאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת וייטנאם (1955–1975)
ב-1961 היו הכי הרבה מדינות בעולם שהיו תחת השפעה סובייטית (לאחר המהפכה הקובנית של 1959 ולפני הפיצול הסיני-סובייטי ב-1961)

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות בין-לאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערב אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פועלי בניין גרמניים במזרח גרמניה מקימים את חומת ברלין. צולם ב-20 בנובמבר 1961

המזרח התיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח הרחוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרטין לותר קינג באנדרטת לינקולן במהלך "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה ושוויון", 28 באוגוסט 1963, עת נשא את נאומו "יש לי חלום"

אמריקה הדרומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1969 מועמר קדאפי תופס את השלטון בלוב בהפיכה צבאית בה מודח המלך אידריס

תנועות חברתיות ופוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת תרבות הנגד והמהפכה החברתית של שנות ה-60

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית השנייה של העשור צעירים רבים במדינות העולם המערבי החלו להתקומם נגד הנורמות השמרניות של התקופה. בעקבות כן נוצרה "תרבות נגד", שהובילה למהפכה חברתית ברחבי העולם המערבי במהלך העשור. תנועת תרבות הנגד החלה בארצות הברית כתגובה נגד השמרנות והקונפורמיות החברתית של שנות החמישים, וכמו גם כתגובה להתערבותה הצבאית הנרחבת של ארצות הברית בווייטנאם. בני הנוער שהיו פעילים בתנועת תרבות הנגד כונו "היפים". תנועת תרבות הנגד פעלה לקידום הליברליזציה בחברה, כולל קידום המהפכה המינית, קראו שלא לבטוח באופן מוחלט ברשויות ובממשל, וחתרו להשגת שוויון מוחלט עבור נשים ומיעוטים.

התנועה נגד המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפגינה מציעה פרח לחייל בהפגנה נגד מלחמת וייטנאם, ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית, 1967

במהלך המלחמה בווייטנאם מעל לחצי מיליון חיילים אמריקנים נשלחו לווייטנאם, ומעל ל-58,500 חיילים אמריקנים נהרגו במלחמה. כתוצאה מכך נוצרה בארצות הברית התנגדות ניכרת למלחמה בווייטנאם. בעוד שב-1965 רק אמריקנים מעטים מחו על המעורבות האמריקאית בווייטנאם, ככל שהמלחמה נמשכה, ומספר מקרי המוות עלה, התגברה בארצות הברית התסיסה האזרחית. הסטודנטים האמריקנים היו מבין המתנגדים העיקריים למלחמה, ועל כן מהקמפוסים של האוניברסיטאות והקולג'ים יצאו חלק ניכר מההפגנות נגד המלחמה. ככל שהאידיאלים של התנועה התפשטו מעבר לקמפוסים של האוניברסיטאות והקולג'ים, החלו לעלות ספקות לגבי המלחמה גם בתוך הממשל עצמו.

התנועה לזכויות האזרח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התנועה לזכויות האזרח
המצעדים מסלמה למונטגומרי: שוטרי מדינת אלבמה ממתינים למפגינים ב"יום ראשון העקוב מדם"

במהלך המחצית השנייה של שנות ה-50 ובמהלך כל שנות ה-60 אפרו-אמריקאים בארצות הברית החלו לפעול להוצאה מחוץ לחוק של האפליה הגזעית שהתקיימה עד אז נגד שחורים בארצות הברית. התנועה התאפיינה בקמפיינים של התנגדות אזרחית (אנג') רבים. בין השנים 1955 עד 1968 המעשים המרובים של אי-ציות אזרחי ומחאה לא-אלימה תרמו למשבר בין פעילים בתנועה לבין רשויות השלטון. במקרים רבים הממשל הפדרלי, הממשל המקומי, חברות וישובים שונים נאלצו להגיב באופן מיידי להפגנות, וכתוצאה מכך סוגיית חוסר השוויון קיבלה סיקור תקשורתי נרחב בכלי התקשורת ברחבי העולם. צורות של מחאה או אי-ציות אזרחי כללו מקרים של חרם צרכנים כמו חרם האוטובוסים של מונטגומרי שצלח, הפגנות "Sit-in" (אנג'), צעדות הפגנה כגון המצעדים מסלמה למונטגומרי (1965) באלבמה, וכן מגוון רחב של פעילויות לא אלימות אחרות.

הישגי החקיקה של התנועה לזכויות האזרח היו בשלב זה חוק זכויות האזרח (1964), שאסר על אפליה על בסיס "גזע, צבע, דת או מוצא לאומי" בפרקטיקת התעסוקה ובמקומות ציבוריים ; חוק זכות ההצבעה (1965), שנתן כלים לאכיפת התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית, שכבר עיגן חוקתית את איסור האפליה במתן זכות בחירה על רקע גזעי ב-1870 ; חוק ההגירה והאזרחות (1965), אשר שינה את אופן חלוקת מכסות ההגירה לארצות הברית באופן מהותי, וביטל את "נוסחת המוצא הלאומי", שהייתה נהוגה בארצות הברית משנת 1921 ; חוק דיור הוגן (1968) (אנג'), אשר נועד למנוע אפליה גזעית נגד קונים או שוכרים.

הגל השני של הפמיניזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הגל השני של הפמיניזם

הגל השני של הפמיניזם בארצות הברית וברחבי העולם צבר מומנטום בתחילת העשור. בעוד שהגל הראשון של הפמיניזם, אשר חל בראשית המאה ה-20, התמקד במתן זכות בחירה לנשים, וחתירה לשינוי המקרים בהם דה יורה מתקיים אי-שוויון חברתי בין גברים לנשים, הגל השני התמקד בשינוי הנורמות התרבותיות והחברתיות וחתירה לשינוי המקרים בהם דה פקטו מתקיים אי-שוויון חברתי בין גברים לנשים. באותה העת הדעה הרווחת בעולם, ובמדינות המערב בפרט, הייתה שמקומה של האישה הוא ברוב המקרים בבית, ועל כן באותה התקופה הייתה הדרה של נשים מענפים רבים בתעשייה. ועדה נשיאותית אמריקאית לבחינת מעמד האישה (אנג') מצאה, שבארצות הברית מתקיימת בפועל אפליה נגד נשים במקום העבודה ובכל היבט אחר של החיים, ובעקבות כן במהלך העשורים הבאים יושמו רפורמות משפטיות, שנועדו לקדם את הנשים בחברה האמריקנית (חוק השוויון של 1963 (אנג'), תיקון סעיף 9 לחוק החינוך (אנג'), וכו'), ואשר הסירו את המחסומים המשפטיים האחרונים שנותרו לחופש האישי של הנשים בחברה האמריקנית ולהצלחתן המקצועית. במהלך העשור פמיניסטיות רבות לקחו חלק בהפגנות לקידום מעמד האישה ולסיום אי השוויון בין נשים לגברים, כתבו ספרים על הנושא, וקידמו את השיח הציבורי בנושא, והובילו לבסוף לשינויים חברתיים ופוליטיים ולהסרת המגבלות, שהיו קיימות עד אז על נשים. בשנת 1963 יצא לשווקים ספרה המהפכני של בטי פרידן, "המסתורין הנשי", אשר ניתח את תפקיד הנשים בחברה ובחיים הציבוריים והפרטיים. בשנת 1966 התנועה החלה לגדול באופן מהותי, ובעקבות כן פרידן, יחד עם פמיניסטיות נוספות, ייסדה את הארגון הנשים הלאומי (NOW).

התנועה לזכויות להט"בים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשראת התנועה לזכויות האזרח והתנועה הפמיניסטית בשנות ה-60 נוסדה במהלך העשור גם התנועה לקידום זכויותיהם של להט"בים. בעוד שבתחילה התנועה הדגישה כי גברים הומוסקסואלים ונשים לסביות אינם שונים מהטרוסקסואלים ועל כן מגיע להם שוויון זכויות מלא, לקראת סוף העשור מטרותיה של התנועה הפכו קיצוניות יותר, כאשר התנועה תבעה את הזכות להיות שונה ועודדה גאווה להט"בית.

התנועה לזכויות להט"בים נוסדה רק לקראת סיום העשור. ההומופוביה ברחבי ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60, הייתה קיימת הן במערכת החוק, שאפשרה ענישה על התנהגות שנחשבה כ"סוטה", והן ביחס החברתי שהתיר אלימות, ולמעשה התיר את דמם של להט"בים. באותה העת ההומוסקסואלים בארצות הברית לא הורשו להתכנס על פי חוק. בשל כך במהלך העשור המשטרה ערכה פשיטות רבות על מקומות מפגש בולטים של הקהילה ההומוסקסואלית, בהם הגיי בר "סטונוול אין" בגריניץ' וילג' שבניו יורק, במטרה לעצור הומוסקסואלים. ביוני 1969 חלה בפעם הראשונה התנגדות לפשיטות המשטרתיות. התקוממות זו, שכונתה לימים "מהומות סטונוול", נחשבת לציון דרך חשוב בתולדות תנועת שוויון הזכויות להומוסקסואלים, והביאה לשינוי משמעותי ביחס ללהט"בים בתרבות המערבית ובתרבות האמריקנית בפרט.

  • 1963: מלחמת סחר אטלנטית – גרמניה וצרפת מטילות מכס על ייבוא עופות מארצות הברית והמצב מסלים למלחמת סחר[5].
  • צמיחה כלכלית – עשור זה והעשור הקודם היו נקודת השיא של הצמיחה בהיסטוריה, שלא נשברה גם בראשית המאה ה-21[1].
  • מחקרים כלכליים – לאורך העשור מתפרסמים מספר מחקרים פורצי דרך שישפיעו על התפיסות השולטות בכלכלה העולמית בעשורים הקרובים. מחקריהם של ויליאם פיליפס, מילטון פרידמן, אדמונד פלפס ואחרים, משנים את התפיסה הרווחת שאבטלה ואינפלציה חייבות לבוא זה על חשבון זה, ומראים שזהו המצב בטווח קצר, אולם בטווח ארוך ניתן לנהל מדיניות קבועה למדי של מדדים אלו[6].

התרחשויות כלכליות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: וולמארט (1962), קומקאסט (1963), למבורגיני (1963), נייקי (1964), אינטל (1968), DHL (1969).

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנשיא קנדי והגברת הראשונה, ג'קלין, לצד מושל טקסס ג'ון קונלי ואשתו, נוסעים בלימוזינה הנשיאותית רגעים ספורים לפני ההתנקשות
המהפכן הארגנטינאי צ'ה גווארה מוצא להורג בבוליביה ב-1967

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

אסונות טבע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות מעשי ידי אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע וטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיה צבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוחים טכנולוגיים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים מדעיים בתחום הרפואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלולה למניעת היריון מאושרת לראשונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי ב-1960

הישגים מדעיים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שנות ה-60 של המאה ה-20 במוזיקה הפופולרית
הגעת הביטלס לארצות הברית במהלך 1964, ובמיוחד ההופעה בתוכנית האירוח "המופע של אד סאליבן", סימנה את תחילת תקופת "הפלישה הבריטית" בתולדות המוזיקה אשר במסגרתה מספר גדול של להקות רוק אנד רול, להקות קצב ולהקות פופ מבריטניה זכו לפופולריות עצומה בארצות הברית.

מגמות אופנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אופנה במדינות המערב בשנות ה-60 של המאה ה-20

מגמות אופנה בולטות במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20:

  • טרופיקליה – זרם תרבותי שמתפתח בברזיל בעשור זה, בהשפעת תנועת האוונגרד האמנותי ותרבות הפופ המקומית והבין-לאומית. הטרופיקליה מאופיינת בסגנון אסתטי מובהק, וקידמה גם יעדים חברתיים ופוליטיים הנוגעים לחיים תחת משטר צבאי, שמונהג בתקופה זו בברזיל[14].
  • ויברטור – משווקים ונמכרים בגלוי לראשונה בעשור זה[15].
  • משחקים בולטים שמופיעים לראשונה: סטרטגו (1961), פלונטר (1966).

אישים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיה, מחשבים ויזמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילים חברתיים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכויות אזרח
פמיניזם
תרבות הנגד

שחקנים ואנשי בידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע
טלוויזיה

מוזיקאים ולהקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוק, רוק פסיכדלי ורוק מתקדם
מוזיקת פופ

    

פולק, פולק רוק וזמרים-יוצרים
מוזיקת נשמה, פאנק ו-R&B
מוזיקת קאנטרי

    

ג'אז
מוזיקה לטינית
אגרוף
כדורגל
כדורסל

    

שחייה
אתלטיקה
התעמלות

    

טניס
רכיבת אופניים
מרוצי מכוניות

שנות ה-60 בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – 1960 בישראל, 1961 בישראל, 1962 בישראל, 1963 בישראל, 1964 בישראל, 1965 בישראל, 1966 בישראל, 1967 בישראל, 1968 בישראל, 1969 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל ידעה במהלך רוב העשור שקט ביטחוני יחסי (למעט תקריות לאורך הגבול הסורי ופעולות חבלה ראשוניות של ארגון פת"ח הפלסטיני). דוד בן-גוריון פרש מהחיים הפוליטיים.

גלי עליה גדולים, בעיקר ממרוקו ומרומניה, הגיעו לישראל.

ב-1961 נלכד פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן על ידי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים והובא למשפט בישראל. במהלך משפטו נחשפו פרטים רבים וקשים על השואה, והחברה החלה לגלות יותר עניין בנושא הכאוב. אייכמן נמצא אשם ונידון למוות. הוא הוצא להורג ב-1962.

ב-1964 זכתה ישראל בפעם הראשונה והיחידה בגביע אסיה בכדורגל, ובשני הטורנירים הנוספים של גביע אסיה בכדורגל בעשור זה (1960, 1968), זכתה ישראל בסגנות ובמקום השלישי בהתאמה.

ב-24 במרץ 1966 מתחילים שידורי הערוץ הלימודי של ישראל, שנקרא בשלב זה "נאמנות הטלוויזיה הלימודית".

אין ספק שהאירוע המשמעותי בתקופה זו היה מלחמת ששת הימים (שנערכה בין ה-5 עד 10 ביוני 1967), שפרצה לאור הסלמה מהירה במצב הביטחוני. ישראל הדהימה כשהביסה את צבאות מצרים, סוריה וירדן, השמידה את חילות האוויר שלהם תוך מספר ימים והכפילה את השטח שבשליטתה פי ארבעה ויותר – במהלך המלחמה ישראל כבשה את חצי האי סיני, את רמת הגולן, את רצועת עזה ואת הגדה המערבית, ושחררה את ירושלים לרבות העיר העתיקה. השיפור הכלכלי שחל לאחר המלחמה תרם אף הוא לתחושת האופוריה במדינה היהודית. רבים, בעיקר בקרב הציונות הדתית, דיברו על השיבה ל"נחלת אבות" בירושלים העתיקה ובערים אחרות. קו הפסקת האש החדש כונה "הקו הסגול". בעקבות המלחמה הפך "הקו הירוק" לגבול אדמיניסטרטיבי בין שטחים הנתונים למרות ישראל. החוק הישראלי חל על השטחים שבתוך הקו הירוק, וכן על החלק המזרחי של ירושלים (שאוחד עם החלק המערבי) ועל רמת הגולן (מאז 1981). רוב השטחים שמחוץ ל"קו הירוק" כפופים לממשל מיוחד.

ב-1968 הצוללת הישראלית אח"י דקר, אשר עשתה דרכה מנמל פורטסמות' באנגליה לנמל חיל הים בחיפה ועליה 69 אנשי צוות, טובעת בדרכה לישראל. רק לאחר כ-30 שנה של חיפושים חוזרים ונשנים, עם עזרה מכוחות בין-לאומיים בהיקף חסר תקדים, נמצא גוף הצוללת בין כרתים לבין קפריסין ב-28 במאי 1999.

ב-2 במאי 1968 מתחיל השידור הציבורי של ישראל (הערוץ הראשון), עם הצגתו של מצעד צה"ל ביום העצמאות בשידור חי.

תרבות ישראלית פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]