לדלג לתוכן

לוסיל בול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוסיל בול
Lucille Ball
לוסיל בול, סביב 1955
לוסיל בול, סביב 1955
לידה 6 באוגוסט 1911
ג'יימסטאון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1989 (בגיל 77)
מרכז רפואי סידרס-סייניי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פארק הזכרון פורסט לוון, Lake View Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lucille Désirée Ball עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים
תקופת פעילות 1928–1989 (כ־61 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בני זוג

דסי ארנז (30 בנובמבר 1940 – 4 במאי 1960 (19 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים

  • גארי מורטון (19 בנובמבר 1961 – 26 באפריל 1989 (27 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים דסי ארנז הבן, לוסי ארנז עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה 4 פרסי אמי, פרס גלובוס הזהב
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.lucy-desi.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוסיל בול, 1944
לוסיל בול, 1945

לוסיל דזרי בוֹל (באנגלית: Lucille Désirée Ball;‏ 6 באוגוסט 1911 – 26 באפריל 1989) הייתה בדרנית אמריקאית, שחקנית טלוויזיה ותיאטרון, מפיקה ודוגמנית.

לוסיל זכתה לפרסומה העיקרי בתוכניות הטלוויזיה בכיכובה "לוסי אהובתי", "שעת הקומדיה של לוסי ודזי", "המופע של לוסי" ו"הנה לוסי". קריירת המשחק שלה נמשכה משנות השלושים ועד שנות השבעים.

בול הייתה מועמדת במהלך חייה ל-13 פרסי אמי וזכתה בארבעה, זכתה בפרס גלובוס הזהב לשנת 1979 ובפרסים מקצועיים אחרים. עבודתה החלה כדוגמנית, בשנת 1929, ומאוחר יותר היא הופיעה בתיאטראות ברודוויי ושיחקה תחת שם הבמה "דיאן בלמונט". בשנות השלושים החלה לשחק בסרטי קולנוע ובשנת 1951 החלה לככב לצד בעלה, דזי ארנז (אנג'), בתוכנית הטלוויזיה "לוסי אהובתי" ששודרה עד שנת 1960. לאחר מכן היא כיכבה בתוכניות "המופע של לוסי" (1962–1968) ו"הנה לוסי" (1968–1974).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוסיל דזרי בול נולדה בג'יימסטאון, ניו יורק לדזירה והנרי בול. היא גדלה תחילה בעיירה הסמוכה סלורון (Celoron), אך עבודתו של אביה כעובד בחברת טלפונים הביאה למעברים תכופים של המשפחה. עד היותה בת שלוש התגוררו הוריה גם במונטנה ובמישיגן. אביה נפטר בשנת 1915, ולאחר מותו היא גדלה עם אמה, סביה וסבותיה. אבי אמה נהג לקחת אותה לעיתים תכופות למופעי וודביל ועודד אותה להופיע במופעי בית הספר.

בשנת 1927 החלה בול להתראות עם בנו של פושע מקומי, ובתגובה שלחה אותה אמה ללימודים בבית הספר לאמנויות בעיר ניו יורק. חברתה ללימודים הייתה בטי דייוויס, אך שבועות ספורים לאחר מכן נשלחה בול חזרה לביתה בטענה שאין לה עתיד במקצוע. היא שבה לניו יורק ב-1929 כדוגמנית, אך הצלחתה נקטעה כשחלתה בדלקת מפרקים שיגרונית. בול הפסיקה לעבוד למשך שנתיים ועזבה את העיר עד 1932, אז שבה והחלה לעבוד כדוגמנית הבית של המעצבת האטי קרנגי וחברת הסיגריות "צ'סטרפילד". בתקופה זו היא החלה להופיע גם בברודוויי, תחת שם הבמה "דיאן בלמונט". בול פוטרה משתי ההצגות הראשונות שאליהן לוהקה, ובשנת 1933 החליטה לעבור להוליווד ולהתחיל בקריירה של שחקנית קולנוע.

קריירת משחק וחברת ההפקות דסילו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול הופיעה בתפקידים זוטרים בסרטי קולנוע במשך שנות השלושים. בשנות הארבעים היא הוחתמה על ידי חברת מטרו גולדווין מאייר, אך הקריירה שלה דשדשה. בתקופה זו היא התפרנסה מעבודות ברדיו ובשנת 1937 השתתפה בקביעות בתוכניתו של פיל בייקר. בשנת 1938 היא השתתפה בתוכנית "Wonder Show" בהשתתפות הקריין והשחקן גייל גורדון (אנג'). בשנת 1940 פגשה בול בזמר יליד קובה דזי ארנז, ונישאה לו בנישואים שזכו לתשומת לב תקשורתית.

בשנת 1942 כיכבה בסרט "The Big Street", לצד הנרי פונדה.

בשנת 1948 לוהקה כאישה אנרגטית בתסכית הרדיו "My Favorite Husband". לאור הצלחת התוכנית ביקשה חברת CBS ליצור תוכנית טלוויזיה על בסיס אותו רעיון ובהשתתפותה. בול התנתה זאת בליהוק של בעלה דזי לתפקיד הבעל בתוכנית. לאחר ש-CBS היססה ללהק שחקן זר ופסלה את פרק הפיילוט, בול וארנז אימצו את פורמט התוכנית ויצאו למסע הופעות. הצלחתו של הסיור הביאה את CBS להעלות את התוכנית, בהפקת חברת "דסילו" בבעלות הזוג. בול הייתה לאישה הראשונה בעסקי הטלוויזיה שעמדה בראש חברת הפקות, ולאחר גירושיה מארנז הייתה לבעליה. באותה תקופה היא התבקשה גם להנחות סדנת קומדיה במכון ברנדייס-בארדין.

"לוסי אהובתי" הייתה התוכנית בעלת הרייטינג הגבוה ביותר במשך מרבית שנות שידורה. התוכנית שודרה בשידור חי והיוותה מקור לטכניקות צילום ובימוי רבות שנעשה בהן שימוש במשך עשורים ארוכים. במהלך שנים אלו כיכבו בול וארנז יחד גם בשני סרטי קולנוע – " Long, Long Trailer"‏ (1954) ובForever, Darling ‏(1956).

בשנת 1953 זומנה בול להעיד בפני ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית של הקונגרס האמריקני, בגין חברותה בשנת 1936 במפלגה הקומוניסטית. בעדותה הסבירה שנענתה לבקשת סבה.

בשנת 1960, עם סיום צילום הסדרה "שעת הקומדיה של לוסי ודזי", בול וארנז התגרשו, ובול עברה לנהל את חברת ההפקות לבדה. בול השתתפה באותה שנה במחזמר בברודוויי ובמשך שנות השישים השתתפה במספר סרטים. עיקר פרסומה המשיך להיות מתוכניות הבידור בכיכובה ברשת CBS: "המופע של לוסי" (1962–1968) ו"הנה לוסי" (1968–1974).

ב-1964 פנה אליה ג'ין רודנברי בהצעה להפיק סדרה בשם "מסע בין כוכבים". בול לא הבינה בתחילה את הקונספט של התוכנית המוצעת, וחשבה שמדובר בסדרה העוסקת בחבורת בדרנים נודדת במהלך מלחמת העולם השנייה, אך בסופו של דבר החליטה להפיק פיילוט לסדרה, חרף התנגדות מועצת המנהלים של החברה. הפיילוט הראשון, "The Cage", נפסל לשידור, אך בול, שהאמינה בחזון של הסדרה, אישרה באופן חריג הפקת פיילוט נוסף, "Where No Man Has Gone Before", שנבחר לשידור בשנת 1966.[1]

ב-1974 כיכבה בול בסרט המוזיקלי "MAME", המבוסס על המחזמר הפופולרי שבו כיכבה אנג'לה לאנסברי בתפקיד הראשי. הסרט נכשל בקופות והחזיר רק כחצי מההשקעה בו. בול לא כיכבה יותר בסרטים לאחר מכן.

במחצית שנות השמונים ניסתה בול לשוב ולקדם קריירה טלוויזיונית. בשנת 1985 הופק על ידה סרט טלוויזיוני דרמטי בשם "כרית אבן" על חיי אישה חסרת בית, שזכה לביקורות מעורבות, ובשנת 1986 הועלתה הסדרה "החיים עם לוסי". הסדרה הורדה חודשיים לאחר עלייתה למרקע ושמה סוף לקריירה בת חמישים שנה.

בול נפטרה ב-26 באפריל 1989, כשבועיים לאחר שעברה ניתוח לב. היא הובאה לקבורה בבית הקברות "הוליווד הילס" בלוס אנג'לס, ובשנת 2002 העבירו אותה ילדיה לחלקת הקבר המשפחתית בניו יורק.

משפחתה ומורשתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול הייתה נשואה לזמר הקובני דזי ארנז בשנים 1940–1960. לאחר מספר הריונות כושלים, ב-17 ביולי 1951 ילדה בול את בתה לוסי ארנז. כעבור שנה וחצי נולד בנה דזי ארנז הבן. הריונה השני התקיים במהלך תקופת צילומי "לוסי אהובתי" והיה כפוף לדרישות CBS שלא לצלם את בטנה ולא להזכיר את המילה "היריון". נישואיהם של בול וארנז היו נתונים למתח רב מהשנים הראשונות, ובמאי 1960 הסתיימו.

משנת 1961 ועד לפטירתה בשנת 1989 הייתה נשואה בול לבדרן גרי מורטון. עם נישואיהם קיבל מורטון תפקיד ניהולי בחברת ההפקות שבבעלותה.

בול זכתה להערכה מקצועית רבה במשך השנים. תמונתה הייתה הראשונה שהופיעה על גבי שער המגזין "TV Guide" וחזרה להופיע בו 39 פעמים במשך השנים. כמו כן היא הוכנסה להיכל התהילה הלאומי לנשים ובשנת 1989, לאחר מותה, הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית. המגזין "טיים" כלל אותה בין 100 האישים החשובים של המאה העשרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוסיל בול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית ראשית בסדרת קומדיה
1950–1970 גרטרוד ברג (1950) • אימוגן קוקה (1951) • לוסיל בול (1952) • איב ארדן (1953) • לוסיל בול (1955) • ננט פבריי (1956) • ג'יין ווייאט (1957) • ג'יין ווייאט (1959) • ג'יין ווייאט (1960) • ברברה סטנוויק (1961) • שירלי בות' (1962) • שירלי בות' (1963) • מרי טיילר מור (1964) • מרי טיילר מור (1966) • לוסיל בול (1967) • לוסיל בול (1968) • הופ לאנג (1969) • הופ לאנג (1970)
1971–1990 ג'ין סטייפלטון (1971) • ג'ין סטייפלטון (1972) • מרי טיילר מור (1973) • מרי טיילר מור (1974) • ולרי הרפר (1975) • מרי טיילר מור (1976) • בי ארתור (1977) • ג'ין סטייפלטון (1978) • רות גורדון (1979) • קתרין דמון (1980) • איזבל סנפורד (1981) • קרול קיין (1982) • שלי לונג (1983) • ג'יין קרטין (1984) • ג'יין קרטין (1985) • בטי וייט (1986) • רו מקלנהן (1987) • בי ארתור (1988) • קנדיס ברגן (1989) • קנדיס ברגן (1990)
1991–2010 קירסטי אלי (1991) • קנדיס ברגן (1992) • רוזאן בר (1993) • קנדיס ברגן (1994) • קנדיס ברגן (1995) • הלן האנט (1996) • הלן האנט (1997) • הלן האנט (1998) • הלן האנט (1999) • פטרישיה היטון (2000) • פטרישיה היטון (2001) • ג'ניפר אניסטון (2002) • דברה מסינג (2003) • שרה ג'סיקה פרקר (2004) • פליסיטי האפמן (2005) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2006) • אמריקה פררה (2007) • טינה פיי (2008) • טוני קולט (2009) • אידי פאלקו (2010)
2011–היום מליסה מקארתי (2011) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2012) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2013) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2014) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2015) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2016) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2017) • רייצ'ל ברוסנהאן (2018) • פיבי וולר-ברידג' (2019) • קתרין אוהרה (2020) • ג'ין סמארט (2021) • ג'ין סמארט (2022) • קואינטה ברונסון (2023) ‏•‏‏ ג'ין סמארט (2024) ‏•‏‏ ג'ין סמארט (2025)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לוסיל_בול&oldid=42844999"