לדלג לתוכן

רוברט קלייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט קלייב
Robert Clive
לידה 29 בספטמבר 1725
שרופשייר, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 22 בנובמבר 1774 (בגיל 49)
לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה שרופשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר טיילור למסחר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1746 עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים Baron Clive, ברון עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מרגרט קלייב (מ-15 במרץ 1753) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים אדוארד קלייב, הרוזן הראשון של פוויס, שרלוט קלייב, מרגרט קלייב, אליזבת קלייב, ריבקה קלייב, ריצ'רד קלייב, ג'יין קלייב, רוברט קלייב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לורד-לוטננט של מונטגומרישייר
17 ביוני 1773 – 2 בנובמבר 1774
(שנה ו־4 חודשים)
לורד-לוטננט של שרופשייר
4 בנובמבר 1772 – 22 בנובמבר 1774
(שנתיים)
שירות ביטחוני
השתייכות חיל רגלים עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה מייג'ור גנרל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רוברט קלייב נפגש עם מיר ג'אפר

מייג'ור גנרל רוברט קלייב או לורד פלסי (באנגלית: Robert Clive;‏ 29 בספטמבר 1725 – 22 בנובמבר 1774) היה קצין ואיש צבא ומדינאי בריטי בעל תואר אצולה. אוטודידקט ובעל אישיות הפכפכה, ניסה להתאבד פעמיים והצליח בפעם השלישית. הוא הצליח במיוחד בקרבות בין הבריטים לצרפתים ונודע בעיקר בגלל קרב פלסי - בעקבותיו התעשר מכיבוש ושליטה על חבל בנגל שבהודו.

קלייב נולד באחוזת משפחת קלייב, סטיץ', הסמוכה לעיירה מרקט דרייטון במחוז שרופשייר, ב־1725, להוריו ריצ'רד קלייב ורבקה (לבית גאסקל) קלייב. המשפחה החזיקה באחוזה הקטנה עוד מתקופת המלך הנרי השביעי, והייתה בעלת היסטוריה ארוכה של שירות ציבורי: בין בני המשפחה נמנו קנצלר האוצר של אירלנד בתקופת הנרי השמיני וחבר בפרלמנט הארוך. אביו של רוברט, שהשלים את הכנסות האחוזה הצנועות בעבודתו כעורך דין, שימש גם כחבר הפרלמנט הבריטי במשך שנים רבות, כנציג מחוז מונטגומרישייר. רוברט היה בנם הבכור מתוך שלושה־עשר ילדים; היו לו שבע אחיות וחמישה אחים, שישה מהם מתו בינקותם. בילדותו התגלה כבעייתי ולא הסתדר בלימודיו, וכן ניסה להתאבד פעמיים.

כשהתבגר הוא התגייס לצבא הבריטי והפך לקצין זוטר. בשנת 1751, בקרבות שהתנהלו בין הבריטים לצרפתים, הוא כבש את העיר הצרפתית ארקוט והתעשר ממנה, ובשנת 1753 שב לאנגליה עם אשתו. בשנת 1756 נשלח קלייב להודו, שם שימש כמושלו של מבצר סנט דייוויד - בו רוכז הפיקוד על הכוחות הבריטיים באזור. בהודו הצטיין קלייב בתפקידו והצליח למעלה מן המשוער בקרבות מול ההודים. אחד מקרבותיו הבולטים - קרב פלסי היה יוצא דופן בהצלחתו, והיווה פריצת דרך משמעותית ראשונה בכיבוש הודו, והשתלטות בריטניה עליה. במהלך הקרב הוא כבש את חבל הארץ בנגל והפך למושלו, אך בפועל מעל בכספים וגנב לכיסו הון תועפות.

קלייב מסמל את השחיתות של המדינאים בחברה הבריטית הקולוניאליסטית. הם שיחדו את הפוליטיקאים המקומיים והפעילו כוח צבאי נגד מתנגדיהם. קלייב היה אחד הפקידים הראשונים שהפעילו כוח צבאי נגד אוכלוסייה מקומית.

בשנת 1760, חזר קלייב לבריטניה כשהונו מוערך בכ-300.000 לירות שטרלינג, באותה שנה, הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוקספורד. במהלך שלוש השנים שבהן שהה קלייב בבריטניה הוא ביקש לעצמו משרה פוליטית — בעיקר כדי שיוכל להשפיע על הנעשה בהודו, שאותה עזב כשהיא מלאה בהבטחה. הוא התקבל בחום בחצר המלוכה, קיבל תואר אצולה, רכש אחוזות, והחזיר לעצמו ולכמה מידידיו מושבים בבית הנבחרים. קלייב כיהן כחבר פרלמנט מטעם שרוסברי משנת 1761 ועד מותו. הוא הורשה לשבת בבית הנבחרים משום שתואר האצולה שלו היה אירי. בנוסף, נבחר קלייב לכהן כראש עיריית שרוסברי לשנים 1762–1763. ב־1764 מונה לאביר מסדר בת'.

בהמשך, הוא נשלח שוב להודו כמפקד הראשי של הצבא. בשלב זה של כהונתו כמושל ומפקד הצבא, הוא שינה את דרכיו והנהיג רפורמות שחוללו שינוי במדינה. אך בפועל קלייב כפה את אותן רפורמות על נתיניו, ולמעשה מכר את חבל בנגל לידי חברת הודו המזרחית הבריטית והתעשר גם בגללה.

קלייב נודע בקשיחותו, ועקב כך רכש לו אויבים רבים. כשחזר לבריטניה אלה שנאוהו בעקבות כך, אך גם בגלל עושרו שהשיג בדרכים לא-כשרות בהודו. בשנת 1772 הוא הואשם בשחיתות, אך זוכה בפני ועדת חקירה מטעם הפרלמנט.

ב־22 בנובמבר 1774, שם קלייב קץ לחייו בביתו שבברקלי סקוור בלונדון, לאחר שחתך את גרונו בסכין נייר; הוא היה בן 49 במותו. לא נערכה חקירת מוות, ובעיתוני התקופה דווח כי מותו נגרם משבץ מוחי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט קלייב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]