שגרירות ישראל בלונדון

שגרירות ישראל בלונדון

מידע כללי
כתובת	Palace Green 2, London, W8 4QB
עיר	לונדון
מדינה	הממלכה המאוחדת
קואורדינטות	51°30′11″N 00°11′22″W
תאריך פתיחה	1949
מתקפות	ההתנקשות בשלמה ארגוב (1982) הפיגוע בשגרירות ישראל בלונדון (1994)
דיפלומטיה
חלק מ	יחסי הממלכה המאוחדת-ישראל
כפופה ל	משרד החוץ
שגריר	אין
שטח האמנה
מדינה מיוצגת
אתר השגרירות
(למפת לונדון מוגדלת)   קנט סארי ברקשייר בקינגהאם הרטפורדשייר אסקס שגרירות ישראל (למפת לונדון רגילה)   קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס שגרירות ישראל (למפת קנזינגטון וצ'לסי רגילה)   שגרירות ישראל (למפת קנזינגטון וצ'לסי מוגדלת)   שגרירות ישראל

שגרירות ישראל בלונדון היא הנציגות הדיפלומטית של מדינת ישראל בממלכה המאוחדת ואחת משגרירויות ישראל הגדולות בעולם. היא נמצאת ברחוב פאלאס גרין 2 בדרום קנזינגטון שבלונדון. הנציגות הוקמה ב-1949 כצירות ובשנת 1952 הועלתה לדרג של שגרירות.

מספטמבר 2025 אין לישראל שגריר בלונדון. השגרירה האחרונה, ציפי חוטובלי, סיימה את תפקידה וצחי ברוורמן שנועד להחליפה הושעה עקב פרשת הפגישה הלילית והמינוי בוטל.

היסטוריה

הקמת השגרירות

רשימת השליחים בצירות ישראל בלונדון ב-1949 מסודרים לפי דרג יורד. מקור: שנתון הממשלה תש"י

מקום מושבה של ההנהלה הציונית בשנות ה-20 של המאה ה-20 היה בלונדון, שהמשיכה גם לאחר מכן לשמש מרכז לפעילות הדיפלומטית של הסוכנות היהודית, במטרה לקדם את יישום חזון המדינה היהודית. ואולם, היחסים בין התנועה הציונית לבין ממשלת בריטניה היו מתוחים בעקבות המדיניות הבריטית, שהלכה ונסוגה מהצהרת בלפור, והמאבק שניהל היישוב בארץ ישראל בשלטון המנדט הבריטי. יחסים אלו הורעו עוד במהלך מלחמת העצמאות, עקב המדיניות הפרו-ערבית שנקטה ממשלת בריטניה. כאשר ישראל הכריזה על עצמאותה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר תש"ח), סירבה ממשלת בריטניה להכיר בה ונקטה קו נוקשה בעניין זה עד סוף 1948. רק בעקבות הניצחונות של ישראל בשדה הקרב וההכרה הגוברת לה זכתה מצד מדינות העולם, חל שינוי במדיניות זו. ב-25 בינואר 1949 פרסמה ממשלת בריטניה הודעה על הכרה דה פקטו במדינת ישראל. לאחר שבוע הודיע משרד החוץ הבריטי על מינוי נציג בישראל, ואילו ישראל מינתה את ד"ר מרדכי עליאש להיות נציגה בבריטניה. בהסכם בין הצדדים הוגדרו הנציגים כצירים. יוסף לינטון, ששימש עד אז כנציג בפועל וכקונסול כללי של ישראל בלונדון, עבר לשמש בה כיועץ.

הצירות שוכנה תחילה בכיכר מנצ'סטר מס' 18, בשכונת מרילבון שברובע הסיטי של וסטמינסטר. היא נחנכה ב-31 בינואר 1949 בטקס חגיגי בהשתתפות אישים נכבדים וקהל רב, שבמהלכו הונף דגל ישראל מעל משרדי הצירות "על ידי נערה מעובדות השגרירות, סטודנטית בת שבע עשרה מארץ ישראל".

בסתיו 1949 מנתה הצירות בלונדון 6 שליחים דיפלומטיים: הציר עליאש, שהיה ראש הנציגות, פליקס שנער, שכיהן כיועץ מסחרי, מרדכי קדרון - מזכיר ראשון (ולאחר מכן יועץ) מדיני, ל. א. אלון - קונסול וקצין עלייה, מיכאל אליצור - מזכיר שני, ואליעזר יאפו, שהיה נספח לעיתונות.

ב-25 באפריל 1950 הודיעה ממשלת בריטניה על הכרה דה יורה בישראל. בדצמבר אותה שנה נפטר עליאש בלונדון, בעודו מכהן בתפקיד הציר. אליהו אילת, שכיהן קודם לכן כשגריר ישראל הראשון בארצות הברית, מונה להחליפו.

ביולי 1952 החליטה בריטניה להעלות את דרג נציגויותיה בכמה ממדינות במזרח התיכון, בהן ישראל, לרמת שגרירות, דבר שנענה בהדדיות מצדה של ישראל. ב-21 באוקטובר הגיש אליהו אילת את כתב האמנתו למלכה אליזבת השנייה כשגריר הראשון של ישראל בבריטניה. בתחילת 1953 עברה השגרירות למשכנה החדש ברובע קנזינגטון, שם היא נמצאת גם כיום.

פיגועים כנגד השגרירות

לאורך השנים הייתה שגרירות ישראל בלונדון יעד לכמה פיגועי טרור:

בספטמבר 1972, נספח החקלאות בשגרירות, ד"ר עמי שחורי, נהרג כשפתח מעטפת נפץ שמוענה אליו. את המעטפה שלח ארגון הטרור ספטמבר השחור.

ב-3 ביוני 1982 התנקשו שלושה מחבלים מארגון הטרור של אבו נידאל בשגריר שלמה ארגוב, שיצא מארוחת ערב רשמית במלון דורצ'סטר. ארגוב נותר בתרדמת במשך חודשים לאחר ההתנקשות והפך משותק לצמיתות, עד לפטירתו בשנת 2003. ההתנקשות הייתה העילה למבצע שלום הגליל.

ב-26 ביולי 1994 אירע פיגוע נוסף, כאשר מכונית תופת התפוצצה מול בניין השגרירות וגרמה לפציעתם של כמה מעובדי השגרירות ואזרחים. הפיצוץ גרם נזק ניכר לבניין השגרירות, כולל ללשכתו של השגריר משה רביב, ששהה באותו זמן בכנס שגרירים בירושלים 13 שעות לאחר מכן התפוצצה מכונית תופת נוספת מחוץ ל"בית בלפור" שבצפון לונדון, בו נמצאים ארגונים יהודיים וישראלים שונים, וגרמה לפציעתם של שישה אזרחים.

הפגנות ופעילות פרו-פלסטינית

בשל מיקומה בבירה אירופית מרכזית שבה קהילה מוסלמית גדולה, מהווה שגרירות ישראל בלונדון מוקד מרכזי לפעילות מחאה אנטי-ישראלית, ואתר המושך הפגנות רבות כנגד מדיניות ממשלת ישראל בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בדצמבר 2008, לאחר תחילת מבצע עופרת יצוקה, הפגינו כ-2,000 מוסלמים מול השגרירות במחאה נגד פעולת ישראל בעזה. המפגינים ניסו לפרוץ לשגרירות, אולם נבלמו על ידי המשטרה.

בנובמבר 2012 הפגינו כ-800 איש מול השגרירות במחאה על מבצע עמוד ענן וקראו קריאות בגנות ישראל. מולם הפגינו פעילי ארגונים יהודיים וישראליים בעד המבצע.

ביולי 2014 התאספו כ-20 אלף מפגינים מול השגרירות בלונדון כדי למחות על כניסת כוחות צה"ל לעזה במבצע צוק איתן, וקראו לחרם על ישראל.

בשנת 2023 פרסם הגארדיאן מסמכים ובהם פניות מצד גורמים בשגרירות אל התביעה, שניסו להשפיע על העמדתם לדין של פעילים פרו-פלסטינים בבריטניה, צעד שנתפס כניסיון להתערב בהליכים משפטיים בבריטניה.

המאבק בחרם על ישראל

דו"ח שהכין מכון ראות בשנת 2010 סימן את לונדון כאחד ממרכזי הפעילות העולמית של התנועות הקוראות לדה-לגיטימציה וחרם על ישראל. שגריר ישראל בלונדון באותה תקופה, רון פרושאור, הסביר כי "השילוב בין קהילה מוסלמית גדולה, שמאל קיצוני, תקשורת משפיעה ומרכז אוניברסיטאי בינלאומי, הופך את לונדון לכר פורה לדה-לגיטימציה". בשנים האחרונות^{[דרושה הבהרה]} נקטה השגרירות בלונדון פעילות אינטנסיבית כנגד התופעה, כולל טווית רשת של יותר מ–40 אגודות ידידות פרו־ישראליות ברחבי בריטניה וארגון משלחות של צעירי מפלגת הלייבור והמפלגה השמרנית בארץ. היא הצליחה להניע את ממשלת בריטניה להנחות עיריות וגופים ציבוריים לאסור על חרמות כנגד ישראל והצליחה להביא לשינוי המגמה כלפי ישראל בסקוטלנד, שהייתה האזור האנטי־ישראלי ביותר בממלכה. בשנת 2015 ניהלה השגרירות פעילות אינטנסיבית יחד עם עשרות אגודות יהודיות וישראליות בקמפוסים ברחבי בריטניה, שהביאה להערכת השגרירות לצמצום ניכר בתמיכה ב-BDS.

מבנה השגרירות

דגלו של סר משה מונטיפיורי תלוי באולם על שם השגריר שלמה ארגוב בשגרירות ישראל בלונדון

השגרירות ממוקמת קרוב לארמון קנזינגטון בחלק המערבי של גני קנזינגטון, באחד האזורים היוקרתיים ביותר של לונדון. היא שוכנת בבית לבנים אדומות שנבנה בשנים 1860–1862 עבור הסופר הבריטי ויליאם מייקפיס תאקרי. בשנת 1969 הוכרז הבית על ידי הרשויות בבריטניה כבניין רשום מדרגה II*, הניתן לבניינים בעלי חשיבות היסטורית מיוחדת.

אולם הישיבות המרכזי בשגרירות קרוי על שמו של השגריר שלמה ארגוב, שנפצע קשה בהתנקשות בשנת 1982. באולם תלוי דגלו של סר משה מונטיפיורי, שהוענק לשגרירות על ידי בני משפחת מונטיפיורי בשנת 1980.

בעלי תפקידים ומחלקות

• שגריר ישראל בבריטניה הוא ראש הנציגות, המגיש את כתב האמנתו למלכי בריטניה. התפקיד נחשב לאחד הבכירים ביותר בשירות החוץ הישראלי. לאורך השנים אויש התפקיד הן על ידי דיפלומטיים מקצועיים והן באמצעות מינויים פוליטיים.
• הציר הוא ממלא מקום השגריר בהיעדרו ומשמש כמנהל הנציגות בפועל, האחראי לתיאום בין כל המחלקות והנספחים בשגרירות, קשר עם בכירים בממשל, ארגון ביקורים רשמיים ועוד. התפקיד מאויש על ידי דיפלומט מקצועי מקרב הסגל הבכיר של משרד החוץ.
• הציר הכלכלי, נציג משרד האוצר, כיהן בשגרירות בין השנים 1978 ו-2010. בין תפקידיו: קישור עם משרד האוצר הבריטי והבנק המרכזי, סיוע להנפקות אג"ח של המדינה בלונדון, התמודדות עם החרם. התפקיד בוטל עקב צמצומים תקציביים.
• המחלקה המדינית - כפופה לשגריר ולסגנו. אחראית על ניהול הקשר בין ממשלת ישראל לבין ממשלת בריטניה, חתימה על הסכמים מדיניים, פיתוח קשרים עם גורמי ממשל ומעקב אחר התפתחויות בתחום המדיני.
• מחלקת עיתונות ודוברות - נתפסת כבעלת חשיבות מיוחדת, עקב היותה של לונדון אחד ממרכזי התקשורת הגדולים בעולם והמטה של אמצעי תקשורת בעלי תפוצה עולמית נרחבת, כולל רשת BBC, רשת החדשות סקיי ניוז, העיתונים הגרדיאן, פייננשל טיימס והאקונומיסט ועוד.
• מחלקה לנושא החברה האזרחית - הוקמה בעקבות הפיכתה של לונדון למרכז עולמי של פעילות אנטי-ישראלית מצד ארגונים לא-ממשלתיים שונים, כולל תנועת BDS, הקוראת להחרים את ישראל.
• מחלקת דיפלומטיה ציבורית - מספקת מידע ופרסומים על ישראל ומארגנת הרצאות ואירועים לקירוב בין העמים, באמצעות קשרים עם ההנהגה הארצית והמקומית, אוניברסיטאות, בתי ספר, מוסדות דת, מרכזים קהילתיים, מפלגות ותנועות פוליטיות וארגונים שונים. המחלקה מרכזת גם את הפעילות בתחומי האקדמיה והתרבות.
• נספח כלכלה וסחר - המחלקה המסחרית בלונדון מופעלת על ידי משרד הכלכלה ואחראית על הפעילות המסחרית בבריטניה ובאירלנד. תפקידה לזהות הזדמנויות עסקיות בשוק המקומי ולאפשר שיתופי פעולה בין חברות ישראליות וחברות הפועלות בבריטניה ובאירלנד.
• נספחות צה"ל
• המחלקה הקונסולרית

ראשי הנציגות לדורותיהם

מספר	תמונה	שם	תקופת כהונה	הערות
-		מרדכי עליאש	1949–1950	הציר הראשון
-		אליהו אילת	1950–1952	כציר
1			1952–1959	השגריר הראשון
2		ארתור לוריא	1960–1965
3		אהרן רמז	1965–1970
4		מיכאל קומיי	1970–1973
5		גדעון רפאל	1973–1977
6		אברהם קדרון	1977–1979
7		שלמה ארגוב	1979–1982	נפצע קשה מאוד בהתנקשות בחייו על ידי טרוריסטים פלסטינים
8		יהודה אבנר	1983–1988
9		יואב בירן	1988–1993
10		משה רביב	1993–1997
11		דרור זייגרמן	1998–2001	ח"כ לשעבר
12		צבי שטאובר	2001–2004
13		צבי חפץ	2004–2007
14		רון פרושאור	2007–2011
15		דניאל טאוב	2011–2015
16		מארק רגב	2016–2020
17		ציפי חוטובלי	2020–2025	חברת הכנסת ושרה לשעבר מטעם הליכוד

הציר הכלכלי - נציג האוצר - בשגרירות ישראל בלונדון
שמחה סורוקר עמוס לביא אברהם קושניר אברהם נתן נתן מאיר שלמה מעוז גדעון סיטרמן משה לנגרמן שמואל בן-טובים 1964 - 1968 1974 - 1977 1978 - 1983 1986 - 1989 1989 - 1992 1992 - 1997 1997 - 2001 2001 - 2005 2005 - 2010

נספחות צה"ל

עד 1963 התקיימה במקביל לנספחות הצבאית משלחת של משרד הביטחון, תפקיד בו שימש בין היתר אלוף (מיל.) צבי איילון (1959–1963).

שם	תקופת כהונה	הערות
סא"ל כתריאל שלמון	פברואר 1950 – 1954
אל"ם מיכאל בן-גל	1954–1957	לימים ראש בית הדין הצבאי לערעורים
אל"ם יובל נאמן	1957–1960
אל"ם בנימין גיבלי	1960–1961	לשעבר ראש אמ"ן
אל"ם דן חירם	1961–1964
אלוף משה גורן	1964–1966	לשעבר ראש אג"א
אלוף צבי זמיר	יולי 1966–1968	לשעבר מפקד פיקוד הדרום; לימים ראש המוסד
אל"ם אהרן אבנון	1968–1970	לימים ראש מנהל הסגל
אלוף שמואל איל	1970–1973	לשעבר ראש אכ"א
אל"ם רפאל סברון	1976–1980
תא"ל איתן ברק	1980–
תא"ל יעקב אבן	1984–	לשעבר דובר צה"ל
תא"ל מנחם מיארה	1987–1991	קצין קשר; לשעבר ראש מנהל הסגל
תא"ל יום-טוב תמיר	1990–1993	לשעבר מפקד אוגדה 252
תא"ל עזריאל נבו	1993–	לשעבר המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
אל"ם איתמר יער		לימים סגן ראש המל"ל
תא"ל צבי גנדלמן	2003–2006	לשעבר מפקד עוצבת געש
אל"ם רן כהנא	2016–2019

ראו גם

• נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם
• יחסי הממלכה המאוחדת-ישראל
• משרד החוץ

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל בלונדון (בעברית ואנגלית)

• שגרירות ישראל בלונדון, ברשת החברתית X (טוויטר)
• ישראל, שגרירות (בריטניה), דף שער בספרייה הלאומית
• ריאיון עם איתן נאה, מ"מ שגריר ישראל בלונדון