סמסונג
 | |
 | |
| סמסונג טאון באזור תחנת גנגנאם בסיאול | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה |
בורסת קוריאה (005930, 005935)  |
| מוטו | Imagine the Possibilities |
| מייסדים | לי בינג-צ'ול |
| תקופת הפעילות |
1938,  דרום קוריאה – הווה |
| מדינה |
קוריאה הדרומית |
| מיקום המטה |
סמסונג טאון |
| משרד ראשי | סיאול, קוריאה הדרומית |
| ענפי תעשייה | קונצרן |
| מוצרים עיקריים |
אלקטרוניקה, רכיב אלקטרוני, מכשיר אלקטרוני, מכונית, ציוד רפואי, זיכרון הבזק, DRAM, ציוד רשת, ביגוד, בידור, מכשירי חשמל ביתיים, טלפון סלולרי, בניית אוניות, כימיה, מימון, בניית כלי טיס |
| הכנסות |
 305 מיליארד דולר (2014) |
| רווח תפעולי |
6,700,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2020) |
| רווח |
22.1 מיליארד דולר (2014) |
| הון עצמי |
 231.2 מיליארד דולר (2014) |
| מנכ"ל |
Lee Jae-yong |
| עובדים | 320,671 (2017) |
| samsung.com | |
  | |
סמסונג (באנגלית: Samsung; בקוריאנית: 삼성 או 三星) היא קונגלומרט דרום-קוריאני רב-לאומי, הכולל מספר גדול של חברות בת, שרובן פועלות תחת המותג סמסונג, והיא הצ'בול (קונגלומרט עסקי) הגדול ביותר בקוריאה הדרומית. מטה החברה ממוקם בקומפלקס המשרדים סמסונג טאון בסיאול. נכון לשנת 2026, לסמסונג יש את ערך המותג השמיני בגובהו בעולם.[1]
לסמסונג שייכות בין היתר החברות סמסונג אלקטרוניקה (חברת טכנולוגיית המידע הגדולה בעולם, על פי הכנסותיה בשנת 2012), סמסונג תעשיות כבדות (יצרנית הספינות השנייה בגודלה בעולם על פי הכנסות שנת 2010), סמסונג הנדסה וסמסונג C&T (בהתאמה, המקומות ה-13 וה-36 ברשימת חברות הבנייה הגדולות בעולם), סמסונג ביטוח חיים (חברת ביטוח החיים ה-14 בגודלה בעולם), ו-צ'יל וורלדווייד (סוכנות הפרסום ה-16 בגודלה בעולם, על פי הכנסות שנת 2011).
נכון לנובמבר 2025, המנכ"ל של החברה הוא ג'ון יאנג-היון (Jun Young-hyun) והיו"ר הוא לי ג'אי-יונג (Lee Jae-yong). מחזור הכספים של החברה בשנת 2009 עמד על 172.5 מיליארד דולר, והרווח הנקי על 13.8 מיליארד דולר. בשנת 2012 העסיקה סמסונג 344 אלף עובדים, והייתה אחראית ל-13% מהיצוא של קוריאה הדרומית.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי מייסד סמסונג, משמעות המילה "סמסונג" (三星) בקוריאנית "הנג'ה" היא "שלושה כוכבים". ה"שלושה" מייצגות "גדולים, רבים וחזקים", בעוד ה"כוכבים" מייצגים "נצחי
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1938, ייסד לי בינג-צ'ול את חברת סמסונג בעיר דאיגו שבקוריאה הדרומית. סמסונג החלה את דרכה כחברת סחר קטנה עם ארבעים עובדים הממוקמים בסו-דונג (כיום אינגיו-דונג). הוא עסק בדגים יבשים וסוכר, פעילות שמאוחר יותר נמכרה לחברת מזון מקבוצה אחרת. בשנת 1958 החלה סמסונג להציע שירותי ביטוח. בשנת 1963 היא הקימה חנות "כל-בו" שנפתחה בעיר בשם קנג'יו. בשנת 1965 החלה סמסונג להפיץ ולמכור עיתון יומי (כיום העיתון אינו קיים). בשנת 1969 הוקמה חברת סמסונג-אלקטרוניק. בשנת 1974 נכנסה סמסונג לתחום התעשיות הכבדות, וב-1976 זכתה החברה לייצא מוצרים על ידי הממשלה הדרום-קוריאנית, כחלק ממדיניותה לעידוד ייזום ופיתוח. בשנת 1982 הקימה סמסונג קבוצת בייסבול מקצוענית. בשנת 1983 ייצרה החברה את שבב המחשב הראשון שלה: SDRAM 64K.
לקראת סוף שנות ה-80, סמסונג החלה להשקיע מאמצים באלקטרוניקה ופטרוכימיה.
בשנת 2008 סמסונג שברה כמה שיאים ונכנסה לספר השיאים של גינס בכמה קטגוריות:
- Z370 – מכשיר טלפון נייד דור שלישי, בעובי של 8.4 מ"מ מסדרת ה-Ultra Edition, המהווה את הדגם הדק ביותר בקטגוריה זו.
- U100, C210 – מסדרת ה-Ultra Edition, שני דגמים מקבילים אחד לשני, כאשר ה-U100 מיועד לשימוש ברשתות ה־GSM, וה-C210 לשימוש תחת טכנולוגיית ה-CDMA, ושניהם מחזיקים בשיא העולמי של הטלפון הדק ביותר בעולם – כ־5.9 מ"מ בלבד.
- B600 – טלפון עם מצלמה דיגיטלית בעלת רזולוציית צילום מקסימלית של 10 מגה-פיקסלים, זום אופטי פי 3 ודיגיטלי פי 5, פוקוס אוטומטי על עצמים מצולמים, פלאש עוצמתי ומהירות לכידה של 1:2,000.
- f480 – טלפון נייד עם מקשים מדגם Samsung F480.
בשנת 1993 התפצלה מסמסונג קבוצת CJ.
.png){kind=logo}
.svg){kind=logo}
בשנת 1994 נוסדה חטיבת סמסונג מוטורס למכוניות, שנמכרה לאחר מכן ברובה (70%) לרנו. כמה מדגמי רנו המיובאים לישראל, כגון רכב הפנאי "קולאוס" והמכונית המשפחתית "פלואנס" הם דגמים של סמסונג במקורם.
בשנת 2015 היה מאבק בין משפחת לי, בעלת השליטה בסמסונג, לבין פול אליוט סינגר שכללו פרסומים בעיתנות עם ניחוח אנטישמי.[2]
בשנת 2018, היא חנכה את מתקן הייצור הנייד הגדול בעולם בנוידה, הודו, בנוכחות ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ונשיא קוריאה הדרומית מון ג'ה-אין.[3]
בשנת 2023, סמסונג הודיעה על החלטתה להפחית את ייצור שבבי הזיכרון. פעולה זו נובעת מירידה צפויה של 96% ברווח התפעולי הרבעוני של החברה - ירידה של 600 מיליון וון לעומת 14 טריליון וון בשנת 2022. ניתן לייחס את הירידה האמורה לביקוש החלש לאחר הקורונה ולהאטה בכלכלה העולמית. למרות החלטה זו, מניות החברה עלו ביותר מ-4%.[4]
ב-12 בפברואר 2026, סמסונג החלה לשלוח את שבבי HBM4 המתקדמים ביותר שלה ללקוחות אנונימיים, בניסיון לצמצם את הפער עם יריבותיה באספקת חלקים קריטיים למאיצי הבינה המלאכותית של אנבידיה.[5]
במאי 2026, סמסונג הגיעה לשווי של טריליון דולר, לאחר שמניותיה זינקו ביותר מפי ארבעה בשנה האחרונה עקב ביקוש גובר לשבבים המשמשים בבינה מלאכותית.[6]
משפטי הפטנטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2011 מנהלות החברות אפל וסמסונג מאבק משפטי חוצה גבולות, על הפרות פטנטים במדינות רבות: בהולנד,[7] גרמניה, יפן, קוריאה הדרומית, בריטניה, ארצות הברית ועוד. באוגוסט 2012 פסק בית המשפט בלוס אנג'לס כי סמסונג העתיקה פטנטים מאפל וממשק המשתמש הייחודי של מערכת ה־iOS, הועתק לרשימה ארוכה של מכשירי סמסונג. המושבעים קבעו שסמסונג תשלם לאפל סכום של 1.05 מיליארד דולר על הפרת הפטנטים.[8][9] סכום זה קוצץ ב-50% לסכום של 598.9 מיליון דולר בסוף פברואר 2013 על ידי השופטת לוסי קו לאחר שמצאה ליקויים בחישובי המושבעים.[10][11] ב-21 בנובמבר 2013 פסק שופט אמריקני, כהמשך למשפט הפטנטים הקודם, שסמסונג תשלם לאפל 290 מיליון דולר נוספים בגין הפרת זכויות יוצרים.[12]
במרץ 2014 פסק בית המשפט בסופו של דבר, כי סמסונג תשלם לאפל סכום של 940 מיליון דולר בגין הפרת הפטנטים, אך תורשה למכור את מכשיריה ברחבי ארצות הברית. בדצמבר 2015 הצהירה סמסונג כי תסכים לשלם לאפל סכום של 548 מיליון דולר. בינואר 2016 הצליחה אפל לקבל החלטה הצהרתית של בית המשפט לערעורים כי יאסר על סמסונג למכור תשעה דגמים של סמרטפונים מיושנים, שכבר לא מיוצרים בידי סמסונג. בדיון על הפרת שלושה פטנטים נוספים, ב-26 בפברואר 2016, הפך בית המשפט הפדרלי לערעורים את החלטת בית המשפט מסן חוזה ממאי 2014 שקבעה כי סמסונג הפרה שלושה פטנטים של אפל, וביטל את ההוראה לפצות את אפל ב-119.6 מיליון דולר.[13]
חטיבות של הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תעשיות אלקטרוניקה – מייצרים בין היתר מסכים, כרטיסי זיכרון, מחשבים ניידים, טלפונים ניידים
- שירותים פיננסיים
- תעשיות כימיות
- מכונות לתעשיות כבדות
- הנדסה ובנייה
- קמעונאות ובידור
- ביגוד
- פרסומות
- חינוך ושירותים רפואיים
- מסחר ופיתוח משאבים
- מלונאות
- שירותי אבטחה
- חטיבת המזון
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סמסונג (בשפות מרובות)
סמסונג, ברשת החברתית פייסבוק
סמסונג, ברשת החברתית X (טוויטר)
סמסונג, ברשת החברתית טיקטוק
סמסונג, סרטונים בערוץ היוטיוב- איציק יונה, מזל טוב סמסונג! החברה שיש לה מדינה חוגגת 80, מתוך הבלוג "הקוריאנים" – המדריך לקוריאה
- אתר סמסונג מובייל של היבואנית סאני תקשורת
- שחר סמוחה, כך הפכה סמסונג לחברת הסלולר הגדולה בעולם, באתר גלובס, 19 בינואר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Niccolo Conte, Ranked: The World’s Most Valuable Brands in 2026, visualcapitalist.com. March 6, 2026
- ↑
בלומברג סוכנויות הידיעות, סמסונג "נגד היהודים מוול סטריט": הסכסוך העסקי שמסעיר את דרום קוריאה, באתר TheMarker, 16 ביולי 2015 - ↑ "Samsung Inaugurates World's Largest Mobile Factory in India; Honourable Prime Minister Shri Narendra Modi Flags-off 'Make for the World'". news.samsung.com.
- ↑ Samsung to cut chip production after profits plunge 96%". BBC.
- ↑ "Samsung ships latest HBM4 chips to catch-up in AI race". The Business Times. 12 February 2026
- ↑ טל שחף, לא בזכות טלפונים או מסכי טלוויזיה: כך הפכה סמסונג לחברה ששווה טריליון דולר, באתר ynet, 6 במאי 2026
- ↑ הולנד: בית המשפט העליון דחה תביעה של אפל נגד סמסונג, באתר "אנשים ומחשבים", 3 ביוני 2013
- ↑ ניב ליליאן, עורכי הדין של אפל שימו לב: גם הנגר שבנה שולחן עם פינות מעוגלות העתיק מאייפון, באתר מאקו, 25 באוגוסט 2012
- ↑ גיא לוי, אפל זוכה במשפט הפטנטים, באתר ynet, 25 באוגוסט 2012
- ↑ ניצן סדן, מלחמת הפטנטים: סכום הפיצוי של סמסונג לאפל נחתך בכ-50%, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2013
- ↑ רועי אחירון, אפל נגד סמסונג: האנשים מאחורי ההחלטה, באתר TGSPOT, 28 באוגוסט 2012
- ↑ נדב נוימן, מלחמת הפטנטים: סמסונג תיאלץ לשלם לאפל עוד 290 מיליון דולר, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2013
- ↑ בית המשפט לערעורים הפך את ההחלטה בתביעת הפטנטים של אפל נגד סמסונג, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2016