לדלג לתוכן

משילות אלגוריתמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ממשל באמצעות אלגוריתמים[1] מקיף מגוון של גישות הכוללות יישום של אלגוריתמים ממוחשבים בהיבטים של חברה וממשל. משמעות המונח, המכונה גם רגולציה אלגוריתמית,[2] רגולציה באמצעות אלגוריתמים, משילות אלגוריתמית,[3][4] משילות אלגוקרטית, סדר משפטי אלגוריתמי או אלגוקרטיה,[5] מתאר את השימוש באלגוריתמים כדי להשפיע או לשלוט בתחומים שונים של חברה וממשל כמו אכיפת חוק, תחבורה ורישום מקרקעין.[6][7][8][9][10]

המונח "ממשל באמצעות אלגוריתם" הוצג לראשונה בספרות האקדמית בשנת 2013 כחלופה ל"ממשל אלגוריתמי".[11] מונח דומה, רגולציה אלגוריתמית, כרוך בשימוש באלגוריתמים חישוביים לקביעת סטנדרטים, לניטור ולשינוי התנהגות בהקשרים ספציפיים, כגון אוטומציה של הרשות השופטת.[12][13]

ממשל באמצעות אלגוריתמים מעלה אתגרים שאינם מטופלים במלואם בספרות הקיימת בנושא ממשל אלקטרוני או בפרקטיקה של מנהל ציבורי.[14] יש המשווים בין קיברוקרטיה, שהיא צורת ממשל היפותטית השולטת באמצעות שימוש יעיל במידע,[15][16][17] ובין משילות אלגוריתמית, אם כי אלגוריתמים אינם האמצעי היחיד לעיבוד מידע.[18][19] נלו כריסטיאניני ותרזה סקנטמבורלו טענו כי השילוב של חברה אנושית ואלגוריתמים מסוימים של רגולציה (כגון ניקוד מבוסס מוניטין) יוצר חברה מכנית.[20]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חדר המבצעים של פרויקט סייברזין
קבוצת LEGOL

בשנת 1962, מנהל המכון לבעיות העברת מידע של האקדמיה הרוסית למדעים במוסקבה,[21] אלכסנדר חרקביץ', פרסם מאמר בכתב העת "קומוניסט" על רשת מחשבים לעיבוד מידע ובקרה על הכלכלה.[22][23] הוא הציע הקמת רשת מחשבים הדומה לאינטרנט המודרני למטרות ניהול אלגוריתמי (פרויקט OGAS). הצעה זו עוררה חששות בקרב אנליסטים של ה-CIA. ארתור מ. שלזינגר ג'וניור הזהיר כי "עד 1970 ייתכן שלברית המועצות תהיה טכנולוגיית ייצור חדשה באופן רדיקלי, הכוללת מפעלים שלמים או קומפלקסים של תעשיות, המנוהלים על ידי בקרת משוב בלולאה סגורה המשתמשת במחשבים בעלי יכולת לימוד עצמאית".[24]

בין השנים 1971 ו-1973, ממשלת צ'ילה ביצעה את פרויקט סייברזין תחת נשיאותו של סלבדור איינדה. הפרויקט נועד לבנות מערכת תמיכה מבוזרת לקבלת החלטות כדי לשפר את ניהול הכלכלה הלאומית.[25][2] אלמנטים מהפרויקט שימשו בשנת 1972 כדי להתגבר בהצלחה על קריסת התנועה שנגרמה עקב שביתה של ארבעים אלף נהגי משאיות בחסות ה-CIA.[26] אדריכל הפרויקט, סטפורד ביר, היה מעורב בפרויקטים קיברנטיים דומים ברחבי אמריקה הלטינית במהלך שנות ה-80 וה-90, כאשר האזור חזר בהדרגה לדמוקרטיה, במיוחד באורוגוואי ובקולומביה.[27]

בשנות ה-60 וה-70, הרברט סיימון תמך במערכות מומחיות ככלים לרציונליזציה והערכה של התנהגות אדמיניסטרטיבית.[28] אוטומציה של תהליכים מבוססי-כללים הייתה יעד אליו שאפו סוכנויות מס במדינות רבות, והיא הביאה להצלחות בהיקף משתנה.[29] דוגמאות מוקדמות מתקופה זו כוללות את פרויקט TAXMAN של ת'ורן מקארטי בארצות הברית[30] ואת פרויקט LEGOOL של רונלד סטמפר בבריטניה.[31]

בשנת 1993, מדען המחשב פול קוקשוט מאוניברסיטת גלאזגו והכלכלן אלין קוטרל מאוניברסיטת וייק פורסט פרסמו את הספר "לקראת סוציאליזם חדש", בו הדגימו את האפשרות של כלכלה מתוכננת באופן דמוקרטי הבנויה על טכנולוגיית מחשבים מודרנית.[32] מייקל קירבי פרסם מאמר בשנת 1998, בו הביע אופטימיות כי טכנולוגיות המחשב שהיו זמינות באותה תקופה, כגון מערכת מומחים משפטיים, יוכלו להתפתח למערכות מחשב מאורגנות, דבר שישפיע על עבודת בתי המשפט.[33] בשנת 2006, כתב עורך הדין לורנס לסיג:

היד הנעלמה של הסייברספייס בונה ארכיטקטורה שהיא ההפך הגמור מהארכיטקטורה שלה מלידתה. יד בלתי נראית זו, המונעת על ידי הממשלה והמסחר, בונה ארכיטקטורה שתשכלל את הבקרה ותאפשר רגולציה יעילה ביותר.[34]

מאז שנות ה-2000, אלגוריתמים תוכננו ונעשה בהם שימוש לניתוח אוטומטי של סרטוני מעקב שצולמו בטלוויזיה במעגל סגור.[35]

בספרו משנת 2006, "הגירה וירטואלית", פיתח א. אניש את מושג האלגוקרטיה, טכנולוגיות מידע המגבילות את השתתפות האדם בקבלת החלטות ציבוריות.[36][37] אניש הבדיל בין מערכות אלגוקרטיות למערכות בירוקרטיות ומערכות מבוססות שוק.[38]

בשנת 2013, מושג הרגולציה האלגוריתמית זכה לפופולריות על ידי טים או'ריילי, מייסד ומנכ"ל אוריילי מדיה, שהסביר:

חוקים צריכים לפרט מטרות, זכויות, תוצאות, סמכויות ומגבלות. אם יפורטו באופן כללי, חוקים אלה יוכלו לעמוד במבחן הזמן. יש להתייחס לתקנות, המפרטות כיצד לבצע את החוקים הללו בפירוט רב יותר, באותו אופן שבו מתכנתים רואים את הקוד והאלגוריתמים שלהם, כלומר, כמערכת כלים המתעדכנת כל הזמן להשגת התוצאות שצוינו בחוקים. [...] הגיע הזמן שהממשלה תיכנס לעידן הביג דאטה. רגולציה אלגוריתמית היא רעיון שזמנו הגיע.[39]

בשנת 2017, משרד המשפטים האוקראיני ניהל מכרזים ממשלתיים ניסיוניים תוך שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין כדי להבטיח שקיפות ולמנוע שחיתות בעסקאות ממשלתיות.[40] "ממשלה באמצעות אלגוריתם?" היה גם הנושא המרכזי שהוצג בכנס Data for Policy 2017 שנערך ב-6–7 בספטמבר 2017 בלונדון.[41]

דוגמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים חכמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארכיטקטורת האינטרנט של הדברים לבית

עיר חכמה היא אזור עירוני שבו איסוף נתוני מעקב משמש לשיפור פעולות שונות. עלייה בכוח החישוב מאפשרת קבלת החלטות אוטומטית יותר והחלפת גופים ציבוריים בניהול אלגוריתמי.[42] השימוש המשולב בבינה מלאכותית ובלוקצ'יין עבור האינטרנט של הדברים עשוי להוביל ליצירת מערכות אקולוגיות בנות-קיימא של ערים חכמות.[43] תאורת רחוב חכמה בגלאזגו היא דוגמה ליישום ממשלתי מוצלח של אלגוריתמים של בינה מלאכותית.[44] מחקר על יוזמות ערים חכמות בארצות הברית מראה כי הן זקוקות למגזר הציבורי כגורם מארגן ומרכז, למגזר הפרטי כספק טכנולוגיה ותשתיות, ולאוניברסיטאות כתורמות של מומחיות.[45]

ג'פרי ברנס הציע בשנת 2021 את הפעלת הרשויות המקומיות בנבדה על ידי חברות טכנולוגיה. ברנס קנה 67,000 דונם במחוז סטורי הכפרי של נבדה (4,104 תושבים) תמורת 170,000,000 דולר בשנת 2018 במטרה לפתח עיר חכמה עם יותר מ-36,000 תושבים שיכולה לייצר תפוקה שנתית של 4,600,000,000 דולר, עם אפשרות לשלם במטבעות מבוזרים.[46] "אזור החדשנות" של חברת Blockchains, Inc. בוטל בספטמבר 2021 לאחר שלא הצליח להבטיח מספיק מים עבור 36,000 התושבים המתוכננים.[47]

בערב הסעודית, מתכנני The Line טוענים שהוא ינוטר על ידי בינה מלאכותית כדי לשפר את איכות החיים באמצעות נתונים ומידול ניבוי.[48]

מערכות מוניטין חברתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מודל של חשיבה קיברנטית על ארגון

טים או'ריילי הציע שמקורות נתונים ומערכות מוניטין בשילוב עם רגולציה אלגוריתמית יכולים להתעלות על הרגולציה המסורתית. לדוגמה, ברגע שנהגי מוניות ידורגו על ידי הנוסעים, איכות השירות שלהם תשתפר אוטומטית ו"נהגים המספקים שירות גרוע יבוטלו".[39] הצעתו של או'ריילי מבוססת על תפיסת תורת הבקרה באמצעות משוב, ולפיה שיפור וירידה במוניטין אוכפים התנהגות רצויה.[20] השימוש בלולאות משוב לניהול מערכות חברתיות כבר הוצע בעבר על ידי סטפורד ביר בתחום הקיברנטיקה של הניהול.[49]

מערכת האשראי החברתי של סין נחשבת לכלי מעקב המוני, עם ציון מספרי לכל אזרח על פעולותיו, אם כי קיימות טענות נגד אופן פעולתה של המערכת ונגד מטרותיה.[50][51][52]

חוזים חכמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוזים חכמים, מטבעות מבוזרים וארגון אוטונומי מבוזר מוזכרים כאמצעים להחלפת דרכי ממשל מסורתיות.[53][54][10] מטבעות מבוזרים הם מטבעות המופעלים על ידי אלגוריתמים ללא בנק מרכזי ממשלתי.[55] מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי משתמש לעיתים קרובות בטכנולוגיה דומה. הרעיון נחקר או מיושם על ידי ממשלות ומוסדות, כולל האיחוד האירופי וסין. חוזים חכמים הם חוזים הניתנים לביצוע עצמי, שמטרתם להפחית את הצורך במתווכים ממשלתיים מהימנים, בוררויות ועלויות אכיפה.[56][57] ארגון אוטונומי מבוזר הוא ארגון המיוצג על ידי חוזים חכמים, שקוף, נשלט על ידי בעלי מניות ואינו מושפע מממשלה מרכזית.[58][59][60]

חוזים חכמים נידונו לשימוש ביישומים, כגון שימוש בהסכמי עבודה אישיים (זמניים)[61][62] והעברה אוטומטית של כספים ורכוש (כלומר, ירושה, עם רישומה של תעודת פטירה).[63][64][65][66] מדינות מסוימות כמו גאורגיה ושוודיה כבר השיקו תוכניות בלוקצ'יין המתמקדות בנדל"ן[67][68][69] אוקראינה בוחנת גם תחומים אחרים כמו רישומי מדינה.[40]

אלגוריתמים בסוכנויות ממשלתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת רוביקון ברוקאווי, 2012

על פי מחקר של אוניברסיטת סטנפורד, 45% מהסוכנויות הפדרליות בארצות הברית התנסו בבינה מלאכותית ובכלים קשורים של למידת מכונה עד שנת 2020. סוכנויות פדרליות בארצות הברית ספרו את מספר יישומי הבינה המלאכותית, המפורטים. 53% מהיישומים הללו נוצרו על ידי מומחים פנימיים.[1] ספקית מסחרית בולטת של יישומים כאלו היא פלנטיר טכנולוגיות.[70]

שם הסוכנות מספר שימושים
תוכניות משרד המשפטים 12
הוועדה לניירות ערך ובורסות 10
נאס"א 9
מנהל המזון והתרופות 8
הסקר הגאולוגי של ארצות הברית 8
שירות הדואר של ארצות הברית 8
מנהל הביטוח הלאומי 7
משרד הפטנטים וסימני המסחר 6
הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה 5
סוכנות המכס והגנת הגבולות 4

בשנת 2012, NOPD החלה בשיתוף פעולה עם פלנטיר בתחום שיטור ניבוי.[71] מלבד תוכנת Gotham של פלנטיר, תוכנות דומות של אנליזה נומרית המשמשות סוכנויות משטרה (כגון NCRIC) כוללות את SAS.[72]

במאבק נגד הלבנת הון, הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים משתמשת במערכת הבינה המלאכותית של FinCEN (FAIS) מאז 1995.[73][74]

גופים וארגונים של מנהל הבריאות הלאומי כמו AHIMA (האגודה האמריקאית לניהול מידע בריאות) מחזיקים ברשומות רפואיות, המשמשות כמאגר מרכזי לתכנון הטיפול בחולים ולתיעוד התקשורת בין המטופל, ספקי שירותי בריאות ואנשי מקצוע התורמים לטיפול בו. באיחוד האירופי, נעשית עבודה ממושכת על מרחב נתוני בריאות אירופי התומך בשימוש בנתוני בריאות.[75]

המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית משתמשת בתוכנה ATLAS, הפועלת על גבי Amazon Web Services. היא סרקה יותר מ-16.5 מיליון רשומות של אמריקאים שהתאזרחו וסימנה כ-124,000 מהם לניתוח ידני ובדיקה על ידי פקידי שירות האזרחות וההגירה של ארצות הברית בנוגע לשלילת אזרחות.[76][77] הם סומנו עקב פוטנציאל להונאה, בעיות בביטחון הציבור ובביטחון לאומי. חלק מהנתונים הסרוקים הגיעו ממסד הנתונים לסינון טרור וממרכז המידע הלאומי לפשיעה.

NarxCare היא תוכנה אמריקאית, המשלבת נתונים מרישום מרשמי תרופות של מדינות ארצות הברית[78] ומשתמשת בלמידת מכונה כדי לייצר "ציוני סיכון" שונים בני שלוש ספרות עבור מרשמי תרופות ו"ציון סיכון למנת יתר" כולל, המכונים יחד ציוני Narx, בתהליך שעשוי לכלול נתוני רפואת חירום ונתוני משפט פלילי, וכמו גם רישומי בית משפט.

באסטוניה, בינה מלאכותית משמשת בממשל אלקטרוני כדי להפוך אותו לאוטומטי יותר. עוזר וירטואלי אמור להדריך את האזרחים בכל אינטראקציה שיש להם עם הממשלה. שירותים אוטומטיים ופרואקטיביים "דוחפים" שירותים לאזרחים באירועים מרכזיים בחייהם (כולל לידות, אבל, אבטלה). דוגמה אחת היא רישום אוטומטי של תינוקות עם לידתם. מערכת X-Road של אסטוניה תעוצב מחדש כך שתכלול יותר שליטה על הפרטיות ואחריות באופן שבו הממשלה משתמשת בנתוני האזרחים.[79]

בקוסטה ריקה נחקרה האפשרות לדיגיטציה של פעילויות רכש ציבורי (כלומר מכרזים לעבודות ציבוריות). המאמר הדן באפשרות זו מזכיר כי שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) ברכש טומן בחובו מספר יתרונות כגון הגברת השקיפות, הקלת הגישה הדיגיטלית למכרזים ציבוריים, צמצום האינטראקציה הישירה בין פקידי רכש לחברות ברגעים של סיכון גבוה לשחיתות, הגברת ההסברה והתחרות, וזיהוי קל יותר של אי סדרים.[80] ניתן גם להשתמש בתוכנת ביקורת רכש ממשלתית.[81][82]

חלק מהסוכנויות הממשלתיות מספקות מערכות מעקב עבור שירותים שהן מציעות. דוגמה לכך היא מעקב אחר בקשות המוגשות על ידי אזרחים (למשל, רישיון נהיגה).[83] חלק משירותי הממשלה משתמשים במערכות מעקב אחר בעיות כדי לעקוב אחר בעיות מתמשכות.[84][85][86][87]

צדק באמצעות אלגוריתם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטות שופטים באוסטרליה נתמכות על ידי תוכנת "Split Up".[88] תוכנת COMPAS משמשת בארצות הברית להערכת הסיכון למועדות בבתי המשפט.[89] על פי הצהרת בית המשפט לאינטרנט בבייג'ינג, סין היא המדינה הראשונה שהקימה בית משפט לאינטרנט או בית משפט לסייבר.[90][91] שופטת הבינה המלאכותית הסינית היא שחזור וירטואלי של שופטת אמיתית. היא "תסייע לשופטי בית המשפט להשלים עבודה בסיסית חוזרת ונשנית, כולל קבלת פניות משפטיות, ובכך תאפשר לשופטים להתמקד טוב יותר בעבודתם".[92] אסטוניה מתכננת להשתמש בבינה מלאכותית כדי להכריע בתיקי תביעות קטנות בסכום נמוך מ-7,000 אירו.

Lawbots יכולים לבצע משימות שבדרך כלל מבוצעות על ידי עוזרים משפטיים או שותפים צעירים במשרדי עורכי דין. טכנולוגיה כזו בה משתמשים משרדי עורכי דין אמריקאים לסיוע במחקר משפטי היא של ROSS Intelligence,[93] אחרות נבדלות בתחכום ובתלות באלגוריתמים מבוססי תסריטים.[94] אפליקציית צ'אטבוט נוספת המבוססת על טכנולוגיה משפטית היא DoNotPay.

אלגוריתמים בחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב מגפת הקורונה, בשנת 2020 היה בלתי אפשרי לאלפי סטודנטים לעבור את בחינות הגמר באופן רגיל.[95] בית הספר התיכון הציבורי ווסטמינסטר השתמש באלגוריתמים כדי לתת ציונים. משרד החינוך של בריטניה השתמש גם הוא בחשבון סטטיסטי כדי לקבוע ציונים סופיים בבחינות A-Level. בנוסף לשימוש בציונים, מערכות תוכנה שימשו כהכנה לבחינות כניסה למכללה.[96]

עוזרי הוראה מבוססי בינה מלאכותית מפותחים ומשמשים לחינוך (למשל, ג'יל ווטסון מג'ורג'יה טק).[97][98] ישנו גם ויכוח מתמשך על האפשרות להחליף לחלוטין את המורים במערכות בינה מלאכותית.[99]

פוליטיקאים של בינה מלאכותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, פעיל בשם מיצ'יהיטו מטסודה התמודד על ראשות העיר באזור טאמה בטוקיו כממלא מקום אנושי של תוכנית בינה מלאכותית.[100] "ראש עיריית הבינה המלאכותית" היה למעשה אלגוריתם למידת מכונה שאומן באמצעות מערכי נתונים של העיר.[101] הפרויקט זכה לגיבוי של מנהלים בכירים מסופטבנק ומגוגל.[102] מיצ'יהיטו הגיע למקום השלישי בבחירות.[103] המארגנים טענו כי "ראש העיר המבוסס על בינה מלאכותית" תוכנת לנתח עתירות של אזרחים המוגשות למועצת העיר בצורה "הוגנת ומאוזנת" יותר מאשר פוליטיקאים אנושיים.[104]

בשנת 2018, סזאר הידלגו הציג את רעיון הדמוקרטיה המורחבת.[105] בדמוקרטיה רבודה, חקיקה נעשית על ידי תאומים דיגיטליים של כל אדם ואדם.

בשנת 2019, צ'אטבוט מסנג'ר המופעל על ידי בינה מלאכותית, SAM, השתתף בדיונים ברשתות החברתיות הקשורים למרוץ בחירות בניו זילנד.[106] יוצר SAM, ניק גריטסן, האמין ש-SAM תהיה מתקדמת מספיק כדי להתמודד כמועמדת עד סוף 2020 בבחירות הכלליות.[107]

בשנת 2022, הצ'אטבוט "לידר לארס" היה מועמד מטעם המפלגה הסינתטית להתמודד בבחירות לפרלמנט הדני,[108] לאחר שנבנה על ידי קולקטיב האמנים Computer Lars.[109] לארס נבדל מפוליטיקאים וירטואליים קודמים בכך שהנהיג מפלגה פוליטית ולא התיימר להיות מועמד אובייקטיבי.[110] הצ'אטבוט ניהל דיונים ביקורתיים על פוליטיקה עם משתמשים מכל רחבי העולם.[111]

בנובמבר 2023, בעיירה היפנית מנאזורו, מועמד לראשות העיר בשם "AI Mayer" קיווה להיות נושא המשרה הראשון ביפן המופעל על ידי בינה מלאכותית. נטען כי המועמדות נתמכה על ידי קבוצה בראשות מיצ'יהיטו מטסודה.[112]

בבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת בשנת 2024, איש עסקים בשם סטיב אנדקוט התמודד מטעם מחוז הבחירה ברייטון פביליון כאווטאר של בינה מלאכותית בשם "AI Steve",[113] וטען כי בוחרים יכולים לתקשר עם סטיב כדי לעצב מדיניות. אנדקוט הצהיר כי יגיע לפרלמנט רק כדי להצביע על מדיניות שזכתה לתמיכה של לפחות 50% מהמצביעים.[114] סטיב הגיע למקום האחרון עם 179 קולות.[115]

ב-11 בספטמבר 2025, ראש ממשלת אלבניה, אדי רמה, מינה את צ'אטבוט דיאלה לתפקיד שר הרכש הממשלתי.[116] המהלך, לפי רמה, יהפוך את אלבניה ל"מדינה שבה 100% מהמכרזים הציבוריים נקיים משחיתות".[117] דעת הקהל חלוקה בשאלה האם אלבניה צריכה להשתמש בדיאלה. מזרח אירופאים רבים טוענים שהמהלך הוא צעד בכיוון הנכון, וכי אלבניה מתקדמת בנושא זה.[118] עם זאת, רבים הביעו ביקורת וטענו שמדובר במהלך מסוכן ופזיז להעביר את השליטה במיליארדי דולרים במימון ציבורי לידי בינה מלאכותית.[119]

ניהול התפשטות מגפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעקב מגעי קורונה מבוסס אפליקציה[120]

בפברואר 2020, סין השיקה יישומון להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה[121] בשם "גלאי מגע קרוב". המשתמשים התבקשו להזין את שמם ומספר תעודת הזהות שלהם. האפליקציה הייתה מסוגלת לזהות "מגע קרוב" באמצעות נתוני מעקב (כלומר, באמצעות רישומי תחבורה ציבורית, כולל רכבות וטיסות)[122] ולאתר סיכון פוטנציאלי להדבקה. כל משתמש יכול היה גם לבדוק את הסטטוס של שלושה משתמשים אחרים.[123] אם התגלה סיכון פוטנציאלי, האפליקציה לא רק המליצה על בידוד עצמי, אלא גם התריעה בפני גורמי בריאות מקומיים.[124]

בקאן, צרפת, נעשה שימוש בתוכנת ניטור של צילומים שצולמו על ידי מצלמות טלוויזיה במעגל סגור, מה שאפשר לנטר את הקפדתם של התושבים על ריחוק חברתי וחבישת מסכות במהלך מגפת הקורונה. המערכת לא אחסנה נתונים מזהים, אלא התריעה לרשויות על הפרת כללי הריחוק (ואפשרה הטלת קנסות במידת הצורך). ניתן היה לשלב את האלגוריתמים של תוכנת הניטור במערכות מעקב קיימות במרחבים ציבוריים (בתי חולים, תחנות, שדות תעופה, מרכזי קניות וכדומה).[125]

נתוני טלפונים סלולריים שימשו לאיתור חולים נגועים בדרום קוריאה, טייוואן, סינגפור ומדינות אחרות.[126][127] במרץ 2020, ממשלת ישראל אפשרה לשירות הביטחון הכללי לעקוב אחר נתוני טלפונים ניידים של אנשים שייתכן ונדבקו בקורונה. הצעד ננקט כדי לאכוף את הסגר ולהגן על אלו שעשויים לבוא במגע עם אזרחים נגועים.[128] כמו כן, במרץ 2020, דויטשה טלקום שיתפה נתוני טלפונים סלולריים פרטיים עם סוכנות הממשל הפדרלית, מכון רוברט קוך, במטרה לחקור ולמנוע את התפשטות הנגיף.[129]

רוסיה הטמיעה מערכת זיהוי תווי פנים כדי לזהות מפרי הסגר.[130] נציב הבריאות האזורי של איטליה, ג'וליו גאלארה, אמר כי "40% מהאנשים ממשיכים לנוע בכל מקרה", כפי שנמסר לו על ידי מפעילי טלפונים סלולריים.[131] בארצות הברית, אירופה ובריטניה, חברת פלנטיר טכנולוגיות קיבלה את האחריות לספק שירותי מעקב אחרי הנגיף.[132]

מניעה וניהול של אסונות סביבתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לזהות צונאמי על ידי מערכות התרעה מפני צונאמי העושות שימוש בבינה מלאכותית.[133][134] ניתן לזהות גם שיטפונות באמצעות מערכות בינה מלאכותית,[135] או לחזות באמצעותן שרפות יער.[136][137] אפשר גם לחקור כיצד בעלי בתים הגיבו בשרפות,[138] ולאתר שרפות בזמן אמת באמצעות ראייה ממוחשבת.[139][140]

מערכות התרעה על רעידת אדמה משתפרות במקביל לפיתוח טכנולוגיית בינה מלאכותית באמצעות מדידת נתונים סייסמיים ויישום אלגוריתמים מורכבים לשיפור שיעורי הגילוי והחיזוי.[141][142][143] ניטור רעידות אדמה, בחירת פאזות וגילוי אותות סייסמיים התפתחו באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית של למידה עמוקה, ניתוח ומודלים חישוביים.[144] ניתן לעקוב ולזהות אזורי רבייה של ארבה באמצעות למידת מכונה, דבר שיכול לסייע בעצירת נחילי ארבה בשלב מוקדם.[145]

תמיכה וביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגולציה אלגוריתמית אמורה להיות מערכת ממשל שבה נתונים מדויקים יותר, שנאספים מאזרחים באמצעות המכשירים החכמים והמחשבים שלהם, משמשים לארגון יעיל יותר של חיי אדם כקולקטיב.[146][147] בשנת 2017 העריכה דלויט כי אוטומציה של עבודתה של ממשלת ארצות הברית יכולה לחסוך 96.7 מיליון שעות פדרליות בשנה, עם חיסכון פוטנציאלי של 3.3 מיליארד דולר. בקצה העליון, הנתון מגיע ל-1.2 מיליארד שעות וחיסכון שנתי פוטנציאלי של 41.1 מיליארד דולר.[148]

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סיכונים פוטנציאליים הקשורים לשימוש בממשל אלגוריתמי. אלה כוללים:

  • אלגוריתמים הופכים רגישים להטיות[149]
  • חוסר שקיפות באופן שבו אלגוריתם עשוי לקבל החלטות[150]
  • האחריות על כל החלטה כזו[150]

על פי הספר "נשק להרס מתמטי" משנת 2016, אלגוריתמים וביג דאטה חשודים כמגבירים את אי השוויון.[151]

קיים גם חשש שגורמים מפוקחים עלולים לנסות לתמרן את התוצאות לטובתם ואף להשתמש בלמידת מכונה יריבה.[1][20] לדברי יובל נח הררי, הסכסוך בין דמוקרטיה לדיקטטורה נתפס כקונפליקט בין שתי מערכות עיבוד נתונים שונות, ובינה מלאכותית ואלגוריתמים עשויים להטות את היתרון לכיוון האחרון על ידי עיבוד כמויות עצומות של מידע באופן מרכזי.[152]

בשנת 2018, הולנד הפעילה מערכת אלגוריתמית בשם SyRI כדי לזהות אזרחים שנתפסו כבעלי סיכון גבוה לביצוע הונאות רווחה, והובילה למחאה ציבורית. בית המשפט המחוזי של האג סגר את SyRI בהתייחסו לסעיף 8 באמנה האירופית לזכויות אדם.

יוצרי הסרט התיעודי iHuman משנת 2019 הביעו חשש מ"דיקטטורות יציבות ללא סוף" שנוצרו על ידי בינה מלאכותית ממשלתית.[153]

עקב ביקורת ציבורית, הודיעה ממשלת אוסטרליה על השעיית תפקידי המפתח של תוכנית Robodebt בשנת 2019, ועל בדיקה חוזרת של כל החובות שגויסו באמצעות התוכנית.[154]

בשנת 2020, אלגוריתמים שהעניקו ציוני בחינות לתלמידים בבריטניה עוררו מחאה גלויה תחת הכותרת "לעזאזל עם האלגוריתם". המחאה הצליחה והציונים נלקחו בחזרה.[155]

בשנת 2020, התוכנה של ממשלת ארצות הברית ATLAS עוררה סערה בקרב פעילים ובקרב עובדי אמזון עצמה.[156]

בשנת 2021, קרן Eticas השיקה מסד נתונים של אלגוריתמים ממשלתיים בשם Observatory of Algorithms with Social Impact (OASI).[157]

סינתזה של סקירה שנתית משנת 2023 מדגישה כי ויסות השימוש הממשלתי בבינה מלאכותית דורש תכנון סוציו-טכני המתייחס לאחריותיות, שקיפות והטיה.[158] גישה ראשונית לקראת שקיפות כללה שימוש בקוד פתוח.[159] כך ניתן לבחון את קוד התוכנה ולהציע שיפורים באמצעות מתקני אירוח קוד מקור.

תמיכה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר שנערך בשנת 2019 על ידי המרכז לניהול שינוי של אוניברסיטת IE בספרד מצא כי 25% מהאזרחים ממדינות אירופאיות נבחרות תמכו במידה מסוימת או לחלוטין בכך שבינה מלאכותית תקבל החלטות חשובות לגבי אופן ניהול המדינה שלהם.[160] הטבלה הבאה מפרטת את התוצאות לפי מדינה:

מדינה אחוזי תמיכה
צרפת 25%
גרמניה 31%
אירלנד 29%
איטליה 28%
הוֹלַנד 43%
פורטוגל 19%
ספרד 26%
בריטניה 31%

חוקרים מצאו ראיות לכך שכאשר אזרחים תופסים את מנהיגיהם הפוליטיים או האחראים על הביטחון כלא אמינים, מאכזבים או לא מוסריים, הם מעדיפים להחליף אותם בסוכנים מלאכותיים, אותם הם רואים כאמינים יותר.[161] הראיות מבוססות על ניסויי סקר שנערך על סטודנטים מכל המינים.

סקר שנערך בשנת 2021 על ידי אוניברסיטת IE מצביע על כך ש-51% מהאירופאים תומכים בצמצום של מספר חברי הפרלמנט הלאומיים ובהקצאת מושבים אלה לאלגוריתם. הצעה זו זכתה לתמיכה משמעותית בספרד (66%), איטליה (59%) ואסטוניה (56%). לעומת זאת, אזרחי גרמניה, הולנד, בריטניה ושוודיה מתנגדים במידה רבה לרעיון. תוצאות הסקר מראות הבדלים משמעותיים בין דורות. מעל 60% מהאירופאים בגילאי 25–34 ו-56% מבני 34–44 תומכים בצעד, בעוד רוב הנשאלים מעל גיל 55 מתנגדים לו. נקודות המבט הבין-לאומיות גם הן משתנות: 75% מהנשאלים הסינים תומכים בהצעה, בעוד 60% מהאמריקאים מתנגדים לה.[162]

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר Saviour Machine מתוך האלבום The Man Who Sold the World של דייוויד בואי משנת 1970 מתאר חברה אלגוקרטית המנוהלת על ידי מנגנון אשר שם קץ לרעב ולמלחמה באמצעות "היגיון" אך כעת מאיים לגרום לאפוקליפסה עקב חששו שנתיניו הפכו שאננים יתר על המידה.[163]

בסרט "הריצה של לוגן" משנת 1976, עיר בעלת כיפה נשלטת על ידי בינה מלאכותית עצומה המכונה "מחשב העיר", השומרת על אוטופיה נהנתנית קפדנית על ידי אכיפת תוחלת חיים מקסימלית של 30, והורגת כל אזרח שהגיע לגיל זה באמצעות טקס המכונה "קרוסלה".

הרומנים Daemon (2006) ו-Freedom™ (2010) מאת דניאל סוארז מתארים תרחיש בדיוני של ויסות אלגוריתמי גלובלי.[164] "אם אז" מאת מתיו דה אביטואה מדמיין אלגוריתם המבוסס כביכול על "הגינות" ומשחזר כלכלה כפרית.[165]

בסרט המדע הבדיוני "קוד 46" משנת 2003, "הספינקס" היא חברת ביטוח טוטליטרית ענקית השולטת בחברה באמצעות מחשב שמנפיק דרכונים מקודדים גנטית הנדרשים לאזרחים לנסיעה בין ערים עתידניות מפוקחות, וקובע את הכללים הנוקשים לתנועה והתנהגות אנושית.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 "Government by Algorithm: A Review and an Agenda". Stanford Law School.
  2. 1 2 Medina, Eden (2015). "Rethinking algorithmic regulation" (PDF). Kybernetes. 44 (6/7): 1005–1019. doi:10.1108/K-02-2015-0052.
  3. ↑ Engin, Zeynep; Treleaven, Philip (במרץ 2019). "Algorithmic Government: Automating Public Services and Supporting Civil Servants in using Data Science Technologies". The Computer Journal. 62 (3): 448–460. doi:10.1093/comjnl/bxy082.
  4. ↑ Blankenship, Joe (2020). "Algorithmic Governance". International Encyclopedia of Human Geography (Second Edition): 105–109. doi:10.1016/B978-0-08-102295-5.10509-8. ISBN 978-0-08-102296-2.
  5. ↑ Danaher, John (1 בספטמבר 2016). "The Threat of Algocracy: Reality, Resistance and Accommodation". Philosophy & Technology. 29 (3): 245–268. doi:10.1007/s13347-015-0211-1. ISSN 2210-5441.
  6. ↑ Yeung, Karen (בדצמבר 2018). "Algorithmic regulation: A critical interrogation". Regulation & Governance. 12 (4): 505–523. doi:10.1111/rego.12158.
  7. ↑ Katzenbach, Christian; Ulbricht, Lena (29 בנובמבר 2019). "Algorithmic governance". Internet Policy Review. 8 (4). doi:10.14763/2019.4.1424. ISSN 2197-6775.
  8. ↑ Abril, Rubén Rodríguez. "DERECOM. Derecho de la Comunicación. – An approach to the algorithmic legal order and to its civil, trade and financial projection" (בEuropean Spanish). {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  9. ↑ "Rule by Algorithm? Big Data and the Threat of Algocracy". ieet.org.
  10. 1 2 Werbach, Kevin (24 בספטמבר 2018), The Siren Song: Algorithmic Governance By Blockchain, Social Science Research Network, SSRN 3578610
  11. ↑ Williamson, Ben (בינואר 2013). "Decoding identity: Reprogramming pedagogic identities through algorithmic governance". British Educational Research Association Conference. אורכב מ-המקור ב-24 ביוני 2021.
  12. ↑ Hildebrandt, Mireille (6 באוגוסט 2018). "Algorithmic regulation and the rule of law". Philosophical Transactions of the Royal Society A: Mathematical, Physical and Engineering Sciences. 376 (2128). Bibcode:2018RSPTA.37670355H. doi:10.1098/rsta.2017.0355. PMID 30082301.
  13. ↑ Flórez Rojas, María Lorena (2025). "Algocracy in the Judiciary: Challenging Trust in the System". Revista de Estudios Sociales. 93 (03): 107–128. doi:10.7440/res93.2025.06.
  14. ↑ Veale, Michael; Brass, Irina (2019). "Administration by Algorithm? Public Management Meets Public Sector Machine Learning". Social Science Research Network. SSRN 3375391.
  15. ↑ David Ronfeldt (1991). "Cyberocracy, Cyberspace, and Cyberology:Political Effects of the Information Revolution" (PDF). RAND Corporation.
  16. ↑ David Ronfeldt (1992). "Cyberocracy is Coming" (PDF). RAND Corporation.
  17. ↑ Ronfeldt, David; Varda, Danielle (1 בדצמבר 2008), The Prospects for Cyberocracy (Revisited), Social Science Research Network, SSRN 1325809.
  18. ↑ Shah, Bimal Pratap (4 ביולי 2019). "Transparency in governance, through cyberocracy". The Kathmandu Post.
  19. ↑ Hudson, Alex (28 באוגוסט 2019). "'Far more than surveillance' is happening and could change how government is run". Metro.
  20. 1 2 3 Cristianini, Nello; Scantamburlo, Teresa (8 באוקטובר 2019). "On social machines for algorithmic regulation". AI & Society. 35 (3): 645–662. arXiv:1904.13316. Bibcode:2019arXiv190413316C. doi:10.1007/s00146-019-00917-8. ISSN 1435-5655.
  21. ↑ "Organisations: Institute for Information Transmission Problems of the Russian Academy of Sciences (Kharkevich Institute): Institute for Information Transmission Problems of the Russian Academy of Sciences (Kharkevich Institute), Moscow, Russia". www.mathnet.ru.
  22. ↑ "Machine of communism. Why the USSR did not create the Internet". csef.ru (ברוסית).
  23. ↑ Kharkevich, Aleksandr Aleksandrovich (1973). Theory of information. The identification of the images. Selected works in three volumes. Volume 3. Information and technology: Moscow: Publishing House "Nauka", 1973. – Academy of Sciences of the USSR. Institute of information transmission problems. pp. 495–508.
  24. ↑ Gerovitch, Slava (9 באפריל 2015). "How the Computer Got Its Revenge on the Soviet Union". Nautilus. אורכב מ-המקור ב-22 בספטמבר 2021.
  25. ↑ "IU professor analyzes Chile's 'Project Cybersyn'". UI News Room. אורכב מ-המקור ב-10 בספטמבר 2009.
  26. ↑ Medina, Eden (1 בינואר 2015). "Rethinking algorithmic regulation". Kybernetes. 44 (6/7): 1005–1019. doi:10.1108/K-02-2015-0052.
  27. ↑ Mariátegui, José-Carlos (ביוני 2025). "Beyond Project Cybersyn: Tracing the Influence of Stafford Beer Projects and Ideas in Latin America". Systemic Practice and Action Research (באנגלית). 38 (2). doi:10.1007/s11213-025-09717-2. ISSN 1094-429X.
  28. ↑ Freeman Engstrom, David; Ho, Daniel E.; Sharkey, Catherine M.; Cuéllar, Mariano-Florentino (2020). "Government by Algorithm: Artificial Intelligence in Federal Administrative Agencies" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2022-08-15.
  29. ↑ Margretts, Helen (1999). Information technology in government : Britain and America. New York: Routledge. ISBN 9780203208038.
  30. ↑ McCarty, L. Thorne (1977). "Reflections on Taxman: An Experiment in Artificial Intelligence and Legal Reasoning". Harvard Law Review: 837–893. doi:10.2307/1340132. JSTOR 1340132.
  31. ↑ Stamper, Ronald K. (1977). "The LEGOL 1 prototype system and language". The Computer Journal. 20 (2): 102–108. doi:10.1093/comjnl/20.2.102.
  32. ↑ Cockshott, W. Paul (1993). Towards a new socialism. Nottingham, England: Spokesman. ISBN 978-0851245454.
  33. ↑ Kirby, Michael (1998). "The Future of Courts – Do They Have One". Journal of Law and Information Science. 9: 141.
  34. ↑ Lawrence, Lessig (2006). Code (Version 2.0 ed.). Basic Books. ISBN 978-0-465-03914-2.
  35. ↑ Sodemann, Angela A.; Ross, Matthew P.; Borghetti, Brett J. (בנובמבר 2012). "A Review of Anomaly Detection in Automated Surveillance". IEEE Transactions on Systems, Man, and Cybernetics, Part C (Applications and Reviews). 42 (6): 1257–1272. Bibcode:2012ITHMS..42.1257S. doi:10.1109/TSMCC.2012.2215319.
  36. ↑ Kelty, Christopher (2009). "Explaining IT". Political and Legal Anthropology Review. 32 (1): 156–160. doi:10.1111/j.1555-2934.2009.01035.x. ISSN 1081-6976. JSTOR 24497537.
  37. ↑ Danaher, John (בספטמבר 2016). "The Threat of Algocracy: Reality, Resistance and Accommodation". Philosophy & Technology. 29 (3): 245–268. doi:10.1007/s13347-015-0211-1.
  38. ↑ Aneesh, A. (2006). Virtual Migration: the Programming of Globalization. Duke University Press. ISBN 978-0-8223-3669-3. אורכב מ-המקור ב-2022-04-14.
  39. 1 2 O'Reilly, Tim (2013). "Open Data and Algorithmic Regulation". In Goldstein, B.; Dyson, L. (eds.). Beyond Transparency: open Data and the Future of Civic Innovation. San Francisco: Code for America Press. pp. 289–300.
  40. 1 2 Chavez-Dreyfuss, Gertrude (17 באפריל 2017). "Ukraine launches big blockchain deal with tech firm Bitfury". Reuters.
  41. ↑ "Data for Policy 2017". Data for Policy CIC.
  42. ↑ Brauneis, Robert; Goodman, Ellen P. (1 בינואר 2018). "Algorithmic Transparency for the Smart City". Yale Journal of Law & Technology. 20 (1): 103. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2022.
  43. ↑ Singh, Saurabh; Sharma, Pradip Kumar; Yoon, Byungun; Shojafar, Mohammad; Cho, Gi Hwan; Ra, In-Ho (1 בדצמבר 2020). "Convergence of blockchain and artificial intelligence in IoT network for the sustainable smart city". Sustainable Cities and Society. 63. Bibcode:2020SusCS..6302364S. doi:10.1016/j.scs.2020.102364. ISSN 2210-6707.
  44. ↑ Gardner, Allison. "Don't write off government algorithms – responsible AI can produce real benefits". The Conversation.
  45. ↑ Morrow, Garrett (2022). The Robot in City Hall: The Limitations, Structure, and Governance of Smart City Technology Regimes (באנגלית).
  46. ↑ "Nevada smart city: A millionaire's plan to create a local government". BBC News. 18 במרץ 2021.
  47. ↑ Independent, Daniel Rothberg | The Nevada. "Blockchains, Inc. withdraws 'Innovation Zone' plan for Storey County". www.nnbw.com.
  48. ↑ "Saudi Arabia is planning a 100-mile line of car-free smart communities". Engadget.
  49. ↑ Beer, Stafford (1975). Platform for change : a message from Stafford Beer. J. Wiley. ISBN 978-0471948407.
  50. ↑ "China's social credit score – untangling myth from reality | Merics". merics.org (באנגלית). 11 בפברואר 2022.
  51. ↑ Daum, Jeremy (8 באוקטובר 2021). "Far From a Panopticon, Social Credit Focuses on Legal Violations". China Brief. 21 (19).
  52. ↑ "China's Social Credit System: Speculation vs. Reality". The Diplomat. ארכיון מ-30 במרץ 2021.
  53. ↑ Bindra, Jaspreet (30 במרץ 2018). "Transforming India through blockchain". Livemint.
  54. ↑ Finn, Ed (10 באפריל 2017). "Do digital currencies spell the end of capitalism?". The Guardian.
  55. ↑ Reiff, Nathan. "Blockchain Explained". Investopedia.
  56. ↑ Szabo, Nick (1997). "View of Formalizing and Securing Relationships on Public Networks". First Monday. doi:10.5210/fm.v2i9.548. אורכב מ-המקור ב-2022-04-10.
  57. ↑ Fries, Martin; P. Paal, Boris (2019). Smart Contracts (בגרמנית). Mohr Siebeck. ISBN 978-3-16-156911-1. JSTOR j.ctvn96h9r.
  58. ↑ "What is DAO – Decentralized Autonomous Organizations". BlockchainHub. אורכב מ-המקור ב-24 במאי 2020.
  59. ↑ Prusty, Narayan (27 אפר' 2017). Building Blockchain Projects. Birmingham, UK: Packt. p. 9. ISBN 9781787125339.
  60. ↑ Chohan, Usman W. (4 בדצמבר 2017), The Decentralized Autonomous Organization and Governance Issues, Social Science Research Network, SSRN 3082055
  61. ↑ Oranburg, Seth; Palagashvili, Liya (22 באוקטובר 2018). "The Gig Economy, Smart Contracts, and Disruption of Traditional Work Arrangements". doi:10.2139/ssrn.3270867. SSRN 3270867 – via Social Science Research Network.
  62. ↑ "A Blockchain-Based Decentralized System for Proper Handling of Temporary Employment Contracts".
  63. ↑ "How blockchain technology could change our lives" (PDF).
  64. ↑ Official, Illuminates (11 בספטמבר 2019). "Business inheritance in blockchain".
  65. ↑ "Blockchain and Artificial Intelligence Are Coming to Kill These 4 Small Business Verticals".
  66. ↑ "Silent Notary - Blockchain Notary Service 100% events falsification protection". silentnotary.com.
  67. ↑ "The Bitfury Group and Government of Republic of Georgia Expand Blockchain Pilot" (PDF).
  68. ↑ Shang, Qiuyun; Price, Allison (בינואר 2019). "A Blockchain-Based Land Titling Project in the Republic of Georgia: Rebuilding Public Trust and Lessons for Future Pilot Projects". Innovations: Technology, Governance, Globalization. 12 (3–4): 72–78. doi:10.1162/inov_a_00276. ISSN 1558-2477. אורכב מ-המקור ב-2021-03-03.
  69. ↑ "Digital Transformation: Blockchain and Land Titles" (PDF).
  70. ↑ "Leaked Palantir Doc Reveals Uses, Specific Functions And Key Clients". TechCrunch.
  71. ↑ Winston, Ali (27 בפברואר 2018). "Palantir has secretly been using New Orleans to test its predictive policing technology". The Verge.
  72. ↑ Haskins, Caroline (12 ביולי 2019). "300 Californian Cities Secretly Have Access to Palantir".
  73. ↑ Senator, Ted E.; Wong, Raphael W.H.; Marrone, Michael P.; Llamas, Winston M.; Klinger, Christina D.; Khan, A.F. Umar; Cottini, Matthew A.; Goldberg, Henry G.; Wooton, Jerry. "The FinCEN Artificial Intelligence System: Identifying Potential Money Laundering from Reports of Large Cash Transactions". AAAI.
  74. ↑ Goldberg, H. G.; Senator, T. E. (1998). "The FinCEN AI System: Finding Financial Crimes in a Large Database of Cash Transactions". Agent Technology: Foundations, Applications, and Markets (באנגלית). Springer. pp. 283–302. doi:10.1007/978-3-662-03678-5_15. ISBN 978-3-642-08344-0.
  75. ↑ "Press corner". European Commission.
  76. ↑ Biddle, Sam; Saleh, Maryam (25 באוגוסט 2021). "Little-Known Federal Software Can Trigger Revocation of Citizenship". The Intercept.
  77. ↑ "Cuccinelli Announces USCIS' FY 2019 Accomplishments and Efforts to Implement President Trump's Goals". USCIS. 16 באוקטובר 2019.
  78. ↑ Romo, Vanessa (2018-05-08). "Walmart Will Implement New Opioid Prescription Limits By End Of Summer". NPR.
  79. ↑ "Exclusive: Estonia's vision for an 'invisible government'". 20 במרץ 2019.
  80. ↑ "Countries". OECD.
  81. ↑ "Best Government Audit Software – 2023 Reviews & Comparison". sourceforge.net.
  82. ↑ "Audit app: an effective tool for government procurement assurance".
  83. ↑ "Track your driving licence application". GOV.UK.
  84. ↑ "Track progress of a reported road fault or issue | nidirect". www.nidirect.gov.uk. 18 במאי 2018.
  85. ↑ "Senate Tracker Help – The Florida Senate". flsenate.gov.
  86. ↑ "Legislative Search Results". congress.gov.
  87. ↑ "GovTrack.us: Tracking the U.S. Congress". govtrack.us.
  88. ↑ Stranieri, Andrew; Zeleznikow, John (2 בדצמבר 1995). "Levels of reasoning as the basis for a formalisation of argumentation". Proceedings of the fourth international conference on Information and knowledge management – CIKM '95. Association for Computing Machinery. pp. 333–339. doi:10.1145/221270.221608. ISBN 0897918126.
  89. ↑ Sam Corbett-Davies; Emma Pierson; Avi Feller; Sharad Goel (17 באוקטובר 2016). "A computer program used for bail and sentencing decisions was labeled biased against blacks. It's actually not that clear". The Washington Post.
  90. ↑ "China Now Has AI-Powered Judges". RADII | Culture, Innovation, and Life in today's China. 16 באוגוסט 2019. אורכב מ-המקור ב-14 ביוני 2020.
  91. ↑ Fish, Tom (6 בדצמבר 2019). "AI shock: China unveils 'cyber court' complete with AI judges and verdicts via chat app". Express.co.uk.
  92. ↑ "Beijing Internet Court launches online litigation service center". english.bjinternetcourt.gov.cn.
  93. ↑ "ROSS Intelligence Lands Another Law Firm Client". The American Lawyer.
  94. ↑ "CodeX Techindex". techindex.law.stanford.edu. אורכב מ-המקור ב-2022-03-31.
  95. ↑ Broussard, Meredith (8 בספטמבר 2020). "Opinion | When Algorithms Give Real Students Imaginary Grades". The New York Times.
  96. ↑ Smith, Craig S. (18 בדצמבר 2019). "The Machines Are Learning, and So Are the Students". The New York Times – via NYTimes.com.
  97. ↑ "Could Artificial Intelligence Replace Our Teachers? | Education World". www.educationworld.com.
  98. ↑ Leopold, Todd. "A professor built an AI teaching assistant for his courses — and it could shape the future of education". Business Insider.
  99. ↑ Robot, Roybi (23 בספטמבר 2018). "The Future of Homeschooling: How Robots are Changing In-Home Education".
  100. ↑ Matsuda, Michihito (14 ביולי 2018). "Politics 2028: Why Artificial Intelligence Will Replace Politicians". SlideShare.
  101. ↑ Johnston, Lachlan (12 באפריל 2018). "There's an AI Running for the Mayoral Role of Tama City, Tokyo". OTAQUEST. אורכב מ-המקור ב-5 בדצמבר 2021.
  102. ↑ "AI党 | 多摩市議会議員選挙2019". AI党 | 多摩市議会議員選挙2019.
  103. ↑ "Werden Bots die besseren Politiker?". Politik & Kommunikation (בגרמנית).
  104. ↑ O'Leary, Abigail; Verdon, Anna (17 באפריל 2018). "Robot to run for mayor in Japan promising 'fairness and balance' for all". mirror.
  105. ↑ Perez, Oren (31 בינואר 2020). "Collaborative е-Rulemaking, Democratic Bots, and the Future of Digital Democracy". Digital Government: Research and Practice (באנגלית). 1 (1): 1–13. doi:10.1145/3352463. ISSN 2691-199X.
  106. ↑ Sarmah, Harshajit (28 בינואר 2019). "World's First AI-powered Virtual Politician SAM Joins The Electoral Race In New Zealand". Analytics India Magazine.
  107. ↑ "Meet SAM, world's first AI politician that hopes to run for New Zealand election in 2020". Hindustan Times. 26 בנובמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-26 בנובמבר 2017.
  108. ↑ Sternberg, Sarah (20 ביוני 2022). "Danskere vil ind på den politiske scene med kunstig intelligens" [Danes want to enter the political scene with artificial intelligence]. Jyllands-Posten.
  109. ↑ Diwakar, Amar (2022-08-22). "Can an AI-led Danish party usher in an age of algorithmic politics?". TRT World.
  110. ↑ Xiang, Chloe (13 באוקטובר 2022). "This Danish Political Party Is Led by an AI". Motherboard.
  111. ↑ Hearing, Alice (14 באוקטובר 2022). "A.I. chatbot is leading a Danish political party and setting its policies. Now users are grilling it for its stance on political landmines". Fortune.
  112. ↑ "Danskere vil ind den politiske scene med kunstig intelligens" [AI Mayer run to the election in Manazuru Town]. Tokyo Sports. 2023-11-07.
  113. ↑ Grierson, Jamie (2024-06-10). "Brighton general election candidate aims to be UK's first 'AI MP'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
  114. ↑ "Meet AI Steve, the avatar standing as a candidate in the UK election". euronews (באנגלית). 2024-06-13.
  115. ↑ "Results – General Election 4 July 2024" (באנגלית בריטית). Brighton & Hove City Council. 5 ביולי 2024.
  116. ↑ "Albania appoints world's first AI-made minister". POLITICO (באנגלית בריטית). 2025-09-11.
  117. ↑ "Albania appoints AI bot 'minister' to fight corruption in world first". Al Jazeera (באנגלית).
  118. ↑ Tchuiev, Vladimir (11 בספטמבר 2025). "It's about time someone attempts this. Let's see how this experiment goes, hopefully they find out that AI politicians are indeed better than human ones".
  119. ↑ Rodrigues, Antonio (14 בספטמבר 2025). "Billions in decisions now lie with an entity without consciousness".
  120. ↑ Ferretti, Luca; Wymant, Chris; Kendall, Michelle; Zhao, Lele; Nurtay, Anel; Abeler-Dörner, Lucie; Parker, Michael; Bonsall, David; Fraser, Christophe (8 במאי 2020). "Quantifying SARS-CoV-2 transmission suggests epidemic control with digital contact tracing". Science (באנגלית). 368 (6491). doi:10.1126/science.abb6936. ISSN 0036-8075. PMC 7164555. PMID 32234805.
  121. ↑ "China launches coronavirus 'close contact' app". BBC News. 11 בפברואר 2020.
  122. ↑ "China launches coronavirus 'close contact detector' platform". South China Morning Post. 12 בפברואר 2020.
  123. ↑ "China launches coronavirus 'close contact detector' app". BBC News. 11 בפברואר 2020.
  124. ↑ Chen, Angela. "China's coronavirus app could have unintended consequences". MIT Technology Review.
  125. ↑ "Coronavirus France: Cameras to monitor masks and social distancing". BBC News. 4 במאי 2020.
  126. ↑ Manancourt, Vincent (10 במרץ 2020). "Coronavirus tests Europe's resolve on privacy". Politico.
  127. ↑ Ivan Watson; Sophie Jeong (28 בפברואר 2020). "Coronavirus mobile apps are surging in popularity in South Korea". CNN.
  128. ↑ Tidy, Joe (17 במרץ 2020). "Coronavirus: Israel enables emergency spy powers". BBC News.
  129. ↑ Paksoy, Yunus. "German telecom giant shares private data with government amid privacy fears". trtworld. אורכב מ-המקור ב-20 במרץ 2020.
  130. ↑ "Moscow deploys facial recognition technology for coronavirus quarantine". Reuters. 21 בפברואר 2020.
  131. ↑ "Italians scolded for flouting lockdown as death toll nears 3,000". Pittsburgh Post-Gazette.
  132. ↑ "Palantir provides COVID-19 tracking software to CDC and NHS, pitches European health agencies". TechCrunch.
  133. ↑ Osumi, Magdalena (16 באוגוסט 2019). "How AI will help us better understand tsunami risks". www.preventionweb.net.
  134. ↑ "Artificially Intelligent Tsunami Early Warning System | Request PDF".
  135. ↑ "How Artificial Intelligence Could Help Fight Climate Change-Driven Wildfires and Save Lives". Fortune.
  136. ↑ Sayad, Younes Oulad; Mousannif, Hajar; Al Moatassime, Hassan (1 במרץ 2019). "Predictive modeling of wildfires: A new dataset and machine learning approach". Fire Safety Journal. 104: 130–146. Bibcode:2019FirSJ.104..130S. doi:10.1016/j.firesaf.2019.01.006.
  137. ↑ "Artificial intelligence for forest fire prediction".
  138. ↑ Zhao, Xilei; Xu, Yiming; Lovreglio, Ruggiero; Kuligowski, Erica; Nilsson, Daniel; Cova, Thomas J.; Wu, Alex; Yan, Xiang (2022-06-01). "Estimating wildfire evacuation decision and departure timing using large-scale GPS data". Transportation Research Part D: Transport and Environment. 107. arXiv:2109.07745. Bibcode:2022TRPD..10703277Z. doi:10.1016/j.trd.2022.103277. ISSN 1361-9209.
  139. ↑ Rachel Metz (5 בדצמבר 2019). "How AI is helping spot wildfires faster". CNN. Video by John General.
  140. ↑ Holley, Peter. "California has 33 million acres of forest. This company is training artificial intelligence to scour it all for wildfire". The Washington Post.
  141. ↑ Mousavi, S. Mostafa; Sheng, Yixiao; Zhu, Weiqiang; Beroza, Gregory C. (2019). "STanford EArthquake Dataset (STEAD): A Global Data Set of Seismic Signals for AI". IEEE Access. 7: 179464–179476. Bibcode:2019IEEEA...7q9464M. doi:10.1109/ACCESS.2019.2947848. ISSN 2169-3536.
  142. ↑ Banna, Md. Hasan Al; Taher, Kazi Abu; Kaiser, M. Shamim; Mahmud, Mufti; Rahman, Md. Sazzadur; Hosen, A. S. M. Sanwar; Cho, Gi Hwan (2020). "Application of Artificial Intelligence in Predicting Earthquakes: State-of-the-Art and Future Challenges". IEEE Access. 8: 192880–192923. Bibcode:2020IEEEA...8s2880B. doi:10.1109/ACCESS.2020.3029859. ISSN 2169-3536.
  143. ↑ "How Location Intelligence Can Help Protect Lives During Disasters". EHS Daily Advisor (באנגלית אמריקאית). 2022-02-09.
  144. ↑ Mousavi, S. Mostafa; Ellsworth, William L.; Zhu, Weiqiang; Chuang, Lindsay Y.; Beroza, Gregory C. (2020-08-07). "Earthquake transformer—an attentive deep-learning model for simultaneous earthquake detection and phase picking". Nature Communications (באנגלית). 11 (1): 3952. Bibcode:2020NatCo..11.3952M. doi:10.1038/s41467-020-17591-w. ISSN 2041-1723. PMC 7415159. PMID 32770023.
  145. ↑ Gómez, Diego; Salvador, Pablo; Sanz, Julia; Casanova, Carlos; Taratiel, Daniel; Casanova, Jose Luis (15 באוגוסט 2018). "Machine learning approach to locate desert locust breeding areas based on ESA CCI soil moisture". Journal of Applied Remote Sensing. 12 (3). 036011. Bibcode:2018JARS...12c6011G. doi:10.1117/1.JRS.12.036011.
  146. ↑ McCormick, Tim (15 בפברואר 2014). "A brief exchange with Tim O'Reilly about "algorithmic regulation"".
  147. ↑ "Why the internet of things could destroy the welfare state". The Guardian. 19 ביולי 2014.
  148. ↑ Eggers, illiam D.; Schatsky, David; Viechnick, Peter. "Demystifying artificial intelligence in government". Deloitte Insights.
  149. ↑ Mehr, Hila (באוגוסט 2017). "Artificial Intelligence for Citizen Services and Government" (PDF). ash.harvard.edu.
  150. 1 2 Capgemini Consulting (2017). "Unleashing the potential of Artificial Intelligence in the Public Sector" (PDF). www.capgemini.com. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2019-01-01.
  151. ↑ Verma, Shikha (ביוני 2019). "Weapons of Math Destruction: How Big Data Increases Inequality and Threatens Democracy". Vikalpa: The Journal for Decision Makers. 44 (2): 97–98. doi:10.1177/0256090919853933. ISSN 0256-0909.
  152. ↑ Harari, Story by Yuval Noah. "Why Technology Favors Tyranny". The Atlantic.
  153. ↑ Wilkinson, Amber. "'iHuman': IDFA Review". Screen.
  154. ↑ Rinta-Kahila, Tapani; Someh, Ida; Gillespie, Nicole; Indulska, Marta; Gregor, Shirley (4 במאי 2022). "Algorithmic decision-making and system destructiveness: A case of automatic debt recovery". European Journal of Information Systems. 31 (3): 313–338. doi:10.1080/0960085X.2021.1960905.
  155. ↑ Reuter, Markus (17 באוגוסט 2020). "Fuck the Algorithm – Jugendproteste in Großbritannien gegen maschinelle Notenvergabe erfolgreich". netzpolitik.org (בגרמנית).
  156. ↑ "U.S. Government Is Using an Algorithm to Flag American Citizens for Denaturalization: Report". Gizmodo.
  157. ↑ "OASI, the first search engine to find the algorithms that governments and companies use on citizens" (הודעה לעיתונות).
  158. ↑ Engstrom, David Freeman; Haim, Amit (30 במאי 2023). "Regulating Government AI and the Challenge of Sociotechnical Design". Annual Review Law and Social Science. 19: 277–298 – via Annual Reviews (publisher).
  159. ↑ Heald, David (2006). Transparency: The Key to Better Governance?. British Academy. doi:10.5871/bacad/9780197263839.003.0002. ISBN 978-0-19-726383-9.
  160. ↑ "European Tech Insights (2019) | IE CGC" (PDF). Center for the Governance of Change.
  161. ↑ Spatola, Nicolas; Macdorman, Karl F. (11 ביולי 2021). "Why Real Citizens Would Turn to Artificial Leaders". Digital Government: Research and Practice. 2 (3): 26:1–26:24. doi:10.1145/3447954. ISSN 2691-199X.
  162. ↑ "European Tech Insights 2021" (PDF). IE University. 2021.
  163. ↑ Unterberger, Richie. ""Saviour Machine" – David Bowie". AllMusic. אורכב מ-המקור ב-4 ביולי 2019.
  164. ↑ Rieger, Frank. "Understanding the Daemon". FAZ.NET (בגרמנית).
  165. ↑ Stainforth, Elizabeth; Walton, Jo Lindsay (2019). "Computing Utopia: The Horizons of Computational Economies in History and Science Fiction". Science Fiction Studies (באנגלית). 46 (3): 471–489. doi:10.1353/sfs.2019.0084. ISSN 2327-6207.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משילות_אלגוריתמית&oldid=43832500"