מרטין נודל

מרטין נודל

לידה	15 בנובמבר 1915 פילדלפיה, ארצות הברית
פטירה	9 בדצמבר 2006 (בגיל 91) ווקשה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
שפות היצירה	אנגלית
השכלה	בית הספר של מכון האמנות של שיקגו מכון פראט
פרסים והוקרה	פרס אינקפוט (1986) היכל התהילה של ויל אייזנר (2011)

מרטין נודל (באנגלית: Martin Nodell; ‏15 בנובמבר 1915 - 9 בדצמבר 2006) היה קריקטוריסט ואמן אמריקאי, הידוע בעיקר כיוצרו של אלן סקוט, גיבור-העל גרין לנטרן מתור הזהב של הקומיקס. חלק מעבודותיו הופיעו תחת שם העט מארט דלון .

ביוגרפיה

חיים מוקדמים

נודל, שנולד בפילדלפיה, פנסילבניה, היה בנם של מהגרים יהודים. הוא למד במכון האמנות של שיקגו. כשהיה בן 18, הוא עבר לניו יורק, שם למד במכון פראט. נודל עבד כשחקן הן בשיקגו והן בניו יורק, והחל את קריירת הציור שלו במכירת קריקטורות לעבודות פרסום תיאטרליות לפני שפנה במשרה מלאה לאמנות קומיקס.

פרסומי הקומיקס הלאומיים

נודל החל את קריירת האיורים שלו בשנת 1938, תחילה כפרילנסר. בשנת 1940, הוא סיפק עבודה עבור שלדון מאייר, עורך ב-All-American Publications, אחת משלוש חברות שהתמזגו בסופו של דבר ויצרו את National Comics Publications (לימים DC קומיקס). נודל, שהיה מעוניין למצוא עבודה קבועה יותר, יצר עיצובים לדמות חדשה שתהפוך לגרין לנטרן של תור הזהב אלן סקוט. ההשראה הגיעה בינואר 1940 בתחנת הרכבת התחתית ברחוב ה-34 במנהטן. נודל הבחין בעובד רכבת מנופף בפנס לאורך המסילה החשוכה. הוא שילב את הדימויים עם אלמנטים ממחזור הטבעת האופראי של ריכרד וגנר, כמו גם פולקלור סיני ומיתולוגיה יוונית כדי ליצור את הגיבור.

כפי שתיאר נודל עצמו בשנת 2000:

בחרתי את השם בהשראת עובד הרכבת על המסילה שנופף בפנס, שהתחלף מאדום לירוק. ... ירוק פירושו 'סע', והחלטתי שזה זה. אחר כך הייתי צריך תחפושת צבעונית ומעניינת. התעניינתי במיתולוגיה היוונית, ולכן התחפושת קיבלה אלמנטים מתוכה. הכל פשוט הסתדר מעצמו. כששלחתי את זה, חיכיתי עד השבוע השני לפני שקיבלתי הודעה לבוא. הובלתי למשרדו של מר [מקס] גיינס, המוציא לאור, ואחרי שישב זמן רב ודפדף בדפי המצגת שלי, הוא הכריז 'אנחנו אוהבים את זה!' ואז 'צא לעבודה!'. עשיתי את חמשת העמודים הראשונים של סיפור בן שמונה עמודים, ואז הם קראו לביל פינגר כדי שיעזור. עבדנו על זה במשך שבע שנים.

ההרפתקה הראשונה, שצוירה על ידי נודל (תחת השם מארט דלון) ונכתבה על ידי ביל פינגר, הופיעה בחוברת All-American Comics #16 מיולי 1940. נודל המשיך להשתמש בשם העט לפחות עד All Star Comics #2 מסתיו 1940. הוא ציין בשנת 2000 שהוא השתמש בשם העט מאז, באומרו "קומיקס היה ספרות אסורה ובלתי מקובלת מבחינה תרבותית. זה לא היה משהו שהיית מתגאה בו". נודל אייר בעיפרון וכמעט תמיד עשה עבודת אינקינג עצמית בסיפורי גרין לנטרן של חוברות "אול-אמריקן" ו"אול-סטאר" עד שהדמות קיבלה סדרה משלה, בגיליון בכורה שהיה מתוארך ליולי 1941. הוא המשיך עם הסדרה עד לגיליון 25 ממאי 1947, כשהוא כמעט ולא אייר את העטיפות, לפני שהוחלף על ידי מגוון אמנים כמו הווארד פרסל, אירווין הייזן ואלכס טות'.

טיימלי קומיקס

נודל עזב את סדרת כותרי אול-אמריקן בשנת 1947 והצטרף לטיימלי קומיקס, קודמתה של מארוול קומיקס משנות ה-30 ושנות ה-40, שם צייר סיפורים שלאחר המלחמה על קפטן אמריקה, הלפיד האנושי והסאב-מרינר. הוא כמעט ולא חתם על עבודותיו, מה שהקשה על הזיהוי, אם כי היסטוריוני קומיקס אישרו כי נודל אייר שתי עטיפות ידועות: הגיליון הראשון של Marvel Tales, גרסה מחודשת של טיימלי קומקיס לסדרת הדגל של החברה, Marvel Mystery Comics ; והגיליון הלפני אחרון (#74) של סדרת קפטן אמריקה, שבשני הגיליונות האחרונים שלו הפך לסדרת סיפורי האימה Captain America's Weird Tales.

קריירה לאחר שנות ה-50

בשנת 1950, עזב נודל את תחום הקומיקס כדי לעבוד בפרסום, והצטרף לסוכנות ליאו ברנט בשיקגו כמנהל אמנותי. בשנת 1965, צוות העיצוב של נודל פיתח את קמע חברת הקמח הוותיקה "ילד הבצק של פילסברי".

עבודות הקומיקס היחידות הידועות שלו בינתיים הן כתיבת הסיפור "המוות הנוצץ" בוואן-שוט "עיר המתים החיים" של אייבון קומיקס מ-1952, שהודפס מחדש כשני עשורים לאחר מכן במגזין הקומיקס-אימה Psycho #1 מינואר 1971 שבהוצאת Skywald Publications; ו"אדון המתים" בחוברת מספר 14 של המגזין Eerie של אייבון משנת 1951, שהודפסה מחדש כ-Nightmare #1 של סקייוולד בדצמבר 1970.

בשנות השמונים, נודל הגיש עבודות חדשות ל-DC, מה שהוביל לגילויו מחדש על ידי חובבי קומיקס. יצירותיו הראשונות כללו ציור של הארלקין מתור הזהב בחוברת מספר 10 בסדרת הארכיון Who's Who: The Definitive Directory of the DC Universe מדצמבר 1985. שתי יצירות האמנות האחרונות שפרסם של גרין לנטרן היו סיפור בכיכובם של אלן סקוט וחיל הפקחים הירוקים בגיליון ה-50 לציון הולדתה של הדמות, Green Lantern vol.3 #19 מדצמבר 1991 ואיור בן עמוד אחד של סקוט וסופרמן בוואן-שוט Superman: The Man of Steel Gallery #1 מדצמבר 1995. בגיל 80, נודל אייר בעיפרון את עבודת הקומיקס האחרונה שלו, העיבוד הגחמני בן עשרת העמודים של הרלן אליסון "Gnomebody", שנכתב על ידי ג'ון אוסטרנדר ואליסון וכלל עבודת אינקינג על ידי ג'דדיה הוצ'קיס, ב-Harlan Ellison's Dream Corridor Quarterly #1 שבהוצאת דארק הורס קומיקס מאוגוסט 1996.

חיים אישיים

נודל פגש את אשתו לעתיד, קארי, בקוני איילנד שבברוקלין, ניו יורק, בספטמבר 1940. הם נישאו ב-1 בדצמבר 1941, ולאחר מכן עברו להנטינגטון, לונג איילנד, כדי לעבור לגור עם אחיו של נודל, סיימון, מהנדס בחברת התעופה ריפבליק אוויאיישן. הם גרו שם במשך שנתיים לפני שחזרו לברוקלין, ניו יורק. בני הזוג התגוררו בוסט פאלם ביץ', פלורידה, עד שנת 2000. נודל נפטר מסיבות טבעיות בגיל 91 ב-9 בדצמבר 2006, בבית אבות במוסקגו. לשניים היו שני בנים - ספנסר, שגר בוואקשה, ויסקונסין בזמן מות אביו, ומיטשל.

פרסים

נודל קיבל את פרס אינקפוט בשנת 1986. בשנת 2011, נודל היה מועמד כבחירת השופטים לפרס היכל התהילה ע"ש ויל אייזנר.

קישורים חיצוניים

• Martin Nodell, R.I.P., Mark Evanier, December 9th 2006, NewsFromMe.com