לדלג לתוכן

מיכאל לויט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל לֶוִיט
Michael Levitt
מיכאל לויט, דצמבר 2013
לידה 9 במאי 1947 (בן 79)
פרטוריה, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דרום אפריקה, הממלכה המאוחדת, ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
השכלה
מנחה לדוקטורט בוב דיאמונד, שניאור ליפסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט כריסטופר ג'ון לי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לכימיה (2013)
  • חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי
  • עמית ISCB (2015)
  • עמית החברה המלכותית
  • פרס דילאנו לביומדע חישובי (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
csb.stanford.edu/levitt
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל (מייקל) לֶוִיט (באנגלית: Michael Levitt; נולד ב-9 במאי 1947) הוא ביופיזיקאי אמריקאי-ישראלי יליד דרום אפריקה, פרופסור לביולוגיה חישובית ולביולוגיה מבנית באוניברסיטת סטנפורד[1] שבקליפורניה, וחבר האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית, החברה המלכותית הבריטית למדעי הטבע, ובנוסף עמית בארגון הבינלאומי לביולוגיה חישובית.[1] חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 ביחד עם מרטין קרפלוס ואריה ורשל על "פיתוח מודלים מרובי-סקאלות (אנג') להבנת מערכות כימיות מורכבות".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לויט נולד למשפחה יהודית בפרטוריה, דרום אפריקה וכשהיה בן 15 היגרה משפחתו לאנגליה. ב-1967 סיים תואר ראשון בפיזיקה בקינגס קולג' לונדון, והגיע לישראל בגיל 21 כדי לשרת בצה"ל ולהתחיל בעבודת הדוקטורט בהנחייתו של שניאור ליפסון עד שיתפנה תקן באוניברסיטת קיימברידג'. בישראל הכיר את אשתו רינה, אמנית ופסלת, שאיתה חזר לאנגליה וב-1971 סיים את הדוקטורט בביולוגיה חישובית באוניברסיטת קיימברידג'. בשנים 1972-1980 שימש חוקר במעבדת MRC לביולוגיה מולקולרית. בין השנים 1979–1987 חזר לישראל וכיהן כפרופסור במכון ויצמן למדע. ב-1986 עבר לאוניברסיטת סטנפורד. עד היום הוא משמש פרופסור אורח במכון ויצמן.

ללויט יש אזרחות ישראלית ולו שלושה בנים, שניים מהם גרים בישראל.[2] היה נשוי לרינה לויט לבית הרשברג עד מותה ב-2017.

פועלו המדעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לויט הוא מראשוני המפתחים של סימולציות הדינמיקה המולקולרית של התנהגות ה-DNA, החלבונים, והיה הראשון שפיתח תוכנה למטרה זו. כמו כן, הוא פיתח גישות לניבוי של מבנים של מאקרומולקולות. עבודתו עוזרת לתכנון של תרופות באמצעות הדמיית מחשב, המראה את הדרך בה החלבון מתקפל.

מאז 2001 הוא חבר בחברה המלכותית.[3] ב-9 באוקטובר 2013 הוכרז לויט כזוכה בפרס נובל לכימיה[1] יחד עם מרטין קרפלוס ואריה ורשל על "פיתוח מודלים ממוחשבים (Multiscale modeling) להבנת מערכות כימיות מורכבות". הפרס הוענק לשלושת הזוכים בעשרה בדצמבר 2013.

הוא משתף פעולה עם חברת סטמראד ליצירת מגן מפני קרינה.

בתחילת 2020, בעיצומה של התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, תמך באמצעי הזהירות הננקטים, אך העריך שהמגפה תיבלם ותיעלם. הוא תיאר כי ארגון הבריאות העולמי מציג נתונים באופן לא מדעי וכי יש לו היסטוריה של עוות נתונים[4]. בין היתר, טען לויט כי "יופתע מאוד אם ימותו יותר מעשרה אנשים בישראל".[5][6] בפועל נפטרו מעל שנים-עשר אלף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925 ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950 סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975 מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000 ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקואי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001–2025 נולס, נויורי, שארפלס (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) • רובסון, קיטגאווה, יאגי (2025)
2026–ואילך סואי, קגן (2026)
זוכי פרס נובל ישראלים
כימיה אברהם הרשקו (2004) • אהרן צ'חנובר (2004) • עדה יונת (2009) • דן שכטמן (2011) • אריה ורשל (2013) • מיכאל לויט (2013)
כלכלה דניאל כהנמן (2002) • ישראל אומן (2005) • ג'ושוע אנגריסט (2021) • יואל מוקיר (2025)
ספרות שמואל יוסף עגנון (1966)
שלום מנחם בגין (1978) • שמעון פרס (1994) • יצחק רבין (1994)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיכאל_לויט&oldid=44060214"