לדלג לתוכן

כוח הגנת המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל כוחות הגנת המדינה

כוח הגנת המדינה (באנגלית: State defense force) הם יחידות צבאיות בארצות הברית הפועלות תחת סמכותה הבלעדית של ממשלת המדינה. קיומן של כוחות הגנת המדינה מותרת על ידי חוקי המדינה והחוק הפדרלי ונתונים לפיקודו של מושלי המדינות.[1][2][3] כוחות הגנה של המדינה נבדלים מהמשמר הלאומי של המדינה בכך שהם אינם יכולים להפוך לישויות פדרליות. כל אנשי המשמר הלאומי של המדינה (כולל המשמר הלאומי של מחוז קולומביה, חבר העמים של פוארטו ריקו והטריטוריות של גואם ואיי הבתולה) יכולים להתקיים במסגרת תיקוני חוק ההגנה הלאומית משנת 1933 עם הקמת המשמר הלאומי של ארצות הברית. חוק זה מספק את הבסיס לשילוב יחידות ואנשי צוות של המשמר הלאומי של הצבא בצבא ארצות הברית, ומאז 1947, יחידות ואנשי צוות של המשמר הלאומי האווירי בחיל האוויר האמריקאי.[4]

כל כוח הגנת המדינה מהווה גם סמכות הפיקוד של "המיליציה הלא מאורגנת", המוגדרת ככל גבר כשיר בין הגילאים 17 ו-45 שאינו משרת בתפקיד כלשהו בכוחות המזוינים או במשמר הלאומי.[5] התפיסה המקורית של מיליציה לא מאורגנת היא צבא אזרחי שניתן להקים באופן מיידי בעיתות חירום לאומי קיצוני. בצבא המודרני, המיליציה הלא מאורגנת נחשבת מיושנת למעט יוצאים מן הכלל. אחד המקרים המוכרים היחידים שבהם חברי מיליציה לא מאורגנת לובשים מדים ומבצעים באופן פעיל תפקידים צבאיים הוא מיליציית וירג'יניה, המעסיקה באופן פעיל קצינים בבתי הספר הצבאיים השונים במדינת וירג'יניה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי כוח ההגנה של וירג'יניה והמשמר הלאומי של וירג'יניה מפעילים עמדת פיקוד ניידת

מהקמתה ועד תחילת המאה ה-20, ארצות הברית החזיקה צבא מינימלי בלבד והסתמכה על מיליציות מדינה כדי לספק את רוב חייליה, כאשר האימונים והמוכנות של האחרונים השתנו במידה רבה.[6] כתוצאה ממלחמת ארצות הברית – ספרד ומביצועי המיליציות ויחידות מתנדבים אחרות במהלך אותו סכסוך, הקונגרס נדרש לרפורמה ולווסת את האימונים וההסמכה של מיליציות מדינה. בשנת 1903, עם אישור חוק המיליציה משנת 1903, הוקם קודמו של המשמר הלאומי המודרני. הוא חייב את המדינות לחלק את המיליציות שלהן לשני חלקים. החוק המליץ על התואר "משמר לאומי" עבור החלק הראשון, עבור הממשל הפדרלי, ו"מיליציית מילואים" עבור המדינות השונות.[7]

במהלך מלחמת העולם הראשונה, הקונגרס אישר למדינות להחזיק במשמרות הבית, שהיו כוחות מילואים מחוץ לכוחות המשמר הלאומי, אשר נפרסו אז על ידי הממשלה הפדרלית כחלק מהצבא הלאומי. מזכיר המלחמה הוסמך לספק ליחידות משמר הבית הללו רובים, תחמושת ואספקה.[8]

בשנת 1933, הקונגרס אישר את הפיצול בין המשמר הלאומי למיליציות המסורתיות של המדינה בכך שקבע שכל החיילים במימון פדרלי יתגייסו/יעברו גיוס כפול וכך יצטרפו גם למשמר הלאומי של המדינה וגם למשמר הלאומי של ארצות הברית המהווה אחד ממרכיבי המילואים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית.

מתנדב בכוח ההגנה של מדינת ג'ורג'יה מעביר שק חול לחייל במשמר הלאומי של צבא ג'ורג'יה במהלך משימת הכנה לשיטפונות.

בשנת 1940, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכתוצאה מהפדרליזציה של המשמר הלאומי, תיקן הקונגרס את חוק ההגנה הלאומית משנת 1916, ואישר למדינות להחזיק "כוחות צבאיים שאינם המשמר הלאומי".[9]

בשנת 1950, עם פרוץ מלחמת קוריאה ובדחיפתו של המשמר הלאומי, אישר הקונגרס מחדש את כוחות הצבא הנפרדים של המדינה לתקופה של שנתיים. כוחות צבא אלה קיבלו אישור לאימונים צבאיים על במימון פדרלי, כמו גם "נשק, תחמושת, ביגוד וציוד", כפי שראה לנכון על ידי מזכיר הצבא של ארצות הברית.[10] עם זאת, בתום השנתיים, הם לא קיבלו אישור מחדש על פי החוק הפדרלי.

בשנת 1956, הקונגרס תיקן את החוק ואישר את כוחות ההגנה של המדינה לצמיתות תחת סעיף 109, כותרת 32 של חוק ארצות הברית. שנתיים לאחר מכן, הקונגרס תיקן את החוק ושינה את השם מ"כוחות הגנת המדינה" ל"כוחות הגנה". עם זאת, רק בתקופת ממשל רונלד רייגן המוקדם פיתחו מדינות רבות את כוחות ההגנה שלהן באופן יותר מעשי, כאשר מחלקת ההגנה של ארצות הברית עודדה באופן פעיל מדינות להקים ולקיים יחידות של כוח הגנת המדינה.[11]

חייל במשמר המילואים של אינדיאנה (אנג') לוחץ יד לקצין המילואים של הצבא במחנה אטרבורי (אנג')

עם זאת, בסוף שנות השמונים, סדרה של דיווחים מתוקשרים גרמה למספר מדינות לסגור או לבנות מחדש באופן משמעותי את כוחותיהן. בשנת 1987, מושל יוטה נורמן בנגרטר פיטר את כל הקצינים מלבד 31 ממשמר המדינה של יוטה, לאחר שחקירה גילתה כי שורותיו "זרועות בנאו-נאצים, עבריינים וחולי נפש".[12] בינתיים, בשנת 1990, האספה הכללית של וירג'יניה פתחה בחקירה ולאחר מכן בשיפוץ של כוח המדינה שלה לאחר שקיבלה מידע לפיהם המתנדבים "חוסכים כסף כדי לקנות טנק".[13]

עם סיום המלחמה הקרה הגיעה ירידה כללית בעניין בכוחות ההגנה של המדינה. עם זאת, פיגועי 11 בספטמבר עוררו תשומת לב נוספת, ועמה גם ביקורת רבה יותר מצד חלק בכוחות המזוינים של ארצות הברית, אשר הטילו ספק באימונים ובציוד של היחידות, ובשאלה האם הן מספקות מוצא ל"לוחמים שרוצים לשרת בכוחות המזוינים" שלא היו זכאים לשירות בכוחות המזוינים.[14]

תזמורת כוח הגנת מרילנד באירוע ב-2015

בשנת 2008, אלסקה פירקה את כוחות ההגנה של המדינה לאחר שחקירה הגיעה למסקנה כי חוסר עוצמת האימונים או הסטנדרטיזציה היו פוטנציאל לנטל משפטי על המדינה.[15] עד שנת 2010 מעמד הכוח ירד עוד יותר, כאשר השליש הכללי של המשמר הלאומי של אלסקה הודיע למתנדבים כי ייקראו רק כ"מוצא אחרון, שישמש רק במקרי חירום קיצוניים ביותר".[16] כוחות ההגנה של אלסקה נותרו מוגבלים במכוון במשך מספר שנים, עד שהמושל ביל ווקר ביטל את השליש הכללי בשנת 2016, כאשר הודיע על כוונתו לרפורמה בכוחות ההגנה של מדינת אלסקה על ידי הרחבתו עוד יותר לאלסקה הכפרית ושיפור רמת האימונים.[17]

מחלוקת נוספת עוררה דיווח של הניו יורק טיימס, שמצא כי קצינים בכירים רבים במשמר ניו יורק עברו הכשרה צבאית רשמית מועטה או ללא הכשרה צבאית רשמית כלל, למרות שבמקרים מסוימים היו בעלי דרגות קצין גנרל. מפקד הכוח לשעבר, פייר דייוויד לאקס, ציין כי "אם אתה מיודד עם המושל ותמיד רצית להיות גנרל, אתה מבקש מהמושל למנות אותך לגנרל, והנה אתה בריגדיר גנרל". מפקד לשעבר אחר טען כי הוא מעניק באופן קבוע תארים לחברי בית המחוקקים של ניו יורק בתמורה לתמיכתם בהקצאות תקציביות לכוח. הדו"ח ציין גם כי רוב הפריסות הנדירות של היחידה כללו מתן תמיכה טקסית, כגון תגי ותגיות, לממשלת המדינה.[18]

חיילים של משמר מדינת דרום קרוליינה ליד קפיטול מדינת קרוליינה הדרומית

דו"ח של מחלקת ההגנה מאפריל 2014, שפורסם על ידי משרד המבקר הכללי, דיווח על בלבול וחוסר עקביות בקרב השלישים של המדינות (המפקדים בפועל של כוחות הגנת המדינה ברחבי ארצות הברית) בנוגע לשימוש ולמעמד של כוחות ההגנה של המדינה. משרד המפקח הכללי דיווח על תת-ניצול של יכולות כוחות ההגנה של המדינה עקב חוסר בהירות בקוד האמריקאי בנוגע לשימוש בכוחות הגנת המדינה, מה שהציף חשש כי שימוש בכספים ונכסים שנרכשו דרך הממשלה הפדרלית עבור כוחות ההגנה של המדינה עלול להפר את התקנות. (בעוד שהמשמר הלאומי מופעל על ידי המדינות, רוב הציוד והמימון שלהם מגיעים מהממשלה הפדרלית). חשש זה מהפרת תקנות גם עיכב את השימוש בהם ואת האינטגרציה שלהם עם עמיתיהם במשמר הלאומי, ומנע מהם לבצע פעולות משותפות זה לצד זה, וגם להתנדב לתמיכה במשימות פדרליות. בעיות נוספות שצוינו על ידי משרד המפקח הכללי היו חוסר סטנדרטיזציה באימונים ובכושר גופני, מה שמעלה שאלות לגבי יכולתם של כוחות הגנת המדינה לעבוד לצד עמיתיהם במשמר הלאומי, וחוסר תיאום ותמיכה מצד משרד ההגנה. במהלך סקר שערך המפקח הכללי של מפקדי כוחות הגנת המדינה ואדיוטנטים גנרלים (אנג'), 18 מתוך 19 ראו את כוחות הגנת המדינה שלהם כחלק מהמיליציה המאורגנת וכפופים לקוד הצדק הצבאי, 14 מתוך 18 ראו את חברי ה-כוח הגנת המדינה כ"חיילים", 14 מתוך 18 ראו את אנשי כוח הגנת המדינה כ"לוחמים חוקיים" על פי כללי המלחמה, ורק 4 מתוך 19 אישרו לאנשיהם לבצע אימוני נשק. כמעט כל המשימות שדווחו למשרד המפקח הכללי היו לא צבאיות באופיין, כולל חיפוש והצלה בקנה מידה קטן, ניהול אסונות ומשימות אחרות הקשורות לביטחון פנים לא חמוש.[19]

בשל חששות הציבור מתרגילי ג'ייד הלם 15 שנערכו ברחבי מספר מדינות בדרום מערב ארצות הברית, ב-28 באפריל 2015, הורה מושל טקסס גרג אבוט על זימון משמר מדינת טקסס (אנג') כדי לפקח על התרגילים ולהקל על התקשורת בין כוחות המבצעים המיוחדים של ארצות הברית שמבצעים אימונים לבין משרד המושל.[20]

חיילי משמר מדינת קונטיקט מקימים אוהל לשימוש כבית חולים שדה במהלך מגפת הקורונה

בתחילת 2020, מספר כוחות הגנה של המדינה הופעלו כדי להילחם במגפת הקורונה. נכון לאפריל 2020, כוחות ההגנה של אלסקה,[21] משמר מדינת קליפורניה,[22] משמרות המושל של קונטיקט,[23] כוחות ההגנה של מדינת ג'ורג'יה,[24] משמר המילואים של אינדיאנה,[25] כוחות ההגנה של מרילנד,[26] משמר ניו יורק,[27] המילואים הצבאיים של אוהיו,[28] משמר מדינת דרום קרוליינה,[29] משמר מדינת טנסי,[30] משמר מדינת טקסס,[31] וכוח ההגנה של וירג'יניה[32] תרמו כולם חברים למאמצי מדינותיהם במאבק במגפה.

בשנת 2022, משמר מדינת פלורידה הוקם מחדש, ובמהלך 2023 ו-2024 יצר יחידות אוויריות, ימיות, יבשתיות ויחידות מיוחדות.[33] בשנת 2023, פלורידה אישרה תקציב של 107 מיליון דולר לשנים 2023–2024. בשנת 2024, מסמל שיתוף פעולה בין-מדינתי.

בסיס חוקי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשל הפדרלי מכיר בכוחות הגנה של המדינה, בהתאם לסעיף הקטן בחוקת ארצות הברית, תחת סעיף 32 לחוקת ארצות הברית. סעיף 109 קובע כי כוחות הגנה של המדינה בכללותם אינם רשאים להיקרא, להישלח או להתגייס לכוחות המזוינים של ארצות הברית, ובכך לשומר על הפרדה מלאה מהמשמר הלאומי. עם זאת, על פי אותו חוק, חברים בודדים המשרתים בכוחות ההגנה של המדינה אינם פטורים משירות בכוחות המזוינים (כלומר, הם אינם מנועים מלהתגייס). על פי סעיף 109(e) לחוק 32 של ארצות הברית, "אדם אינו רשאי להפוך לחבר בכוח הגנה... אם הוא חבר ברכיב מילואים של הכוחות המזוינים".

כמעט בכל מדינה יש חוקים המסמיכים כוחות הגנה של המדינה, ול-19 מדינות, בתוספת חבר העמים של פוארטו ריקו, יש כוחות פעילים עם רמות פעילות, תמיכה ועוצמה שונות. כוחות הגנה של המדינה פועלים בדרך כלל עם משימות ניהול חירום וביטחון פנים. רוב כוחות ההגנה של המדינה מאורגנים כיחידות קרקע, אך קיימות גם יחידות אוויריות וימיות.[34][35] בהתאם למדינה, הם עשויים להיקרא בשמות שונים כצבא מדינה, כוח צבאי של המדינה, משמר מדינה, מיליציה של המדינה או מילואים צבאיים של המדינה

כוחות מדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדינה סטטוס יחידת יבשה או אוויר יחידת חיל ים זרוע אווירית חוק המדינה אימון בנשק
אלבמה לא פעיל כוח הגנת מדינת אלבמה (אנג')[36] [37] לא
אלסקה פעיל כוח הגנת מדינת אלסקה (אנג') מיליציית הצי של אלסקה (אנג')[38] [39] כן
סמואה האמריקנית לא מורשה במסגרת סעיף 32
אריזונה לא פעיל משמר מדינת אריזונה [40]
ארקנסו לא פעיל משמר מדינת ארקנסו (אנג') [41]
קליפורניה פעיל משמר מדינת קליפורניה (אנג')[42] המשמר הימי של קליפורניה (אנג')[43][44] כן [45] כן[46]
קולורדו לא פעיל כוח הגנת מדינת קולורדו (אנג') [47]
קונטיקט טקסי מיליציית מדינת קונטיקט (אנג') Units[48] מיליציית הצי של קונטיקט (אנג') (לא פעילה) [49] כן[46]
דלאוור לא פעיל משמר מדינת דלאוור (אנג') [50]
מחוז קולומביה לא הוקם חיל המילואים של מחוז קולומביה גדוד הצי של מחוז קולומביה [51][52]
פלורידה פעיל משמר מדינת פלורדיה (אנג') מיליציית הצי של פלורידה (אנג') (לא פעיל) [53] כן (חלק מהיחידות)[54]
ג'ורג'יה פעיל כוח הגנת מדינת ג'ורג'יה (אנג')[55] מיליציית הצי של ג'ורג'יה (אנג') (לא פעיל) [56] כן (חלק מהיחידות)[57]
גואם לא פעיל מיליציית גואם (אנג') [58]
הוואי לא פעיל המשמר הטריטוריאלי של הוואי (אנג') [59]
איידהו לא פעיל משמר מדינת איידהו (אנג') [60]
אילינוי לא פעיל מיליציית המילואים של אילינוי (אנג')[61] מיליציית הצי של אילינוי (אנג')[62] [63]
אינדיאנה פעיל משמר המילואים של אינדיאנה (אנג')[64] מיליציית הצי של אינדיאנה (אנג') (לא פעיל) [64] כן[46]
איווה לא פעיל משמר מדינת איווה (אנג') [65]
קנזס לא פעיל משמר מדינת קנזס (אנג') [66]
קנטקי לא פעיל המיליצייה הפעילה של קנטקי (אנג') [67]
לואיזיאנה פעיל משמר מדינת לואיזיאנה (אנג') מיליציית הצי של לואיזיאנה (אנג') [68] כן[69]
מיין לא פעיל משמר מדינת מיין (אנג') [70]
מרילנד פעיל כוח הגנת מרילנד (אנג')[71] מיליציית הצי של מרילנד (אנג') (לא פעילה) [72] לא
מסצ'וסטס לא פעיל כוח הגנת מדינת מסצ'וסטס (אנג')[73] מיליציית הצי של מסצ'וסטס (אנג') [74] לא
טקסי נושאי הרומח הלאומיים (אנג')[75] [75]
מישיגן פעיל כוח הגנת המתנדבים של מישיגן (אנג')[76] [77]
מינסוטה לא פעיל משמר מדינת מינסוטה (אנג') מיליציית הצי של מינסוטה (אנג') (לא פעיל) [78]
מיסיסיפי פעיל משמר מדינת מיסיסיפי (אנג')[79] [80] כן (רק בהדמיה)
מיזורי לא פעיל כוח הגנת מדינת מיזורי (אנג') מיליציית הצי של מיזורי (אנג') [81]
מונטנה לא קיים [82]
נברסקה לא פעיל משמר מדינת נברסקה (אנג') [83]
נבדה לא קיים [84]
ניו המפשייר לא פעיל משמר מדינת ניו המפשייר (אנג') [85]
ניו ג'רזי לא פעיל משמר מדינת ניו ג'רזי (אנג') מיליציית הצי של ניו ג'רזי (אנג')[86] [87]
ניו מקסיקו פעיל כוח הגנת מדינת ניו מקסיקו (אנג')[88] [89]
ניו יורק פעיל משמר מדינת ניו יורק (אנג')[90] מיליציית הצי של ניו יורק (אנג')[91] [92] כן (רק לתחרות)
צפון קרוליינה לא פעיל מיליציית הגנת מדינת צפון קרוליינה (אנג')[93] מיליציית הצי של צפון קרוליינה (אנג') [94]
צפון דקוטה לא קיים [95]
איי מריאנה הצפוניים לא מורשה במסגרת סעיף 32
אוהיו פעיל צבא המילואים של אוהיו (אנג')[96] מיליציית הצי של אוהיו (אנג')[35] [97] כן (משמר כבוד)
אוקלוהומה לא פעיל משמר מדינת אוקלוהומה (אנג') [98]
אורגון פעיל כוח ההגנה האזרחית של אורגון (אנג')[99] [100]
פנסילווניה לא פעיל משמר מדינת פנסילבניה (אנג') [101]
פוארטו ריקו פעיל משמר מדינת פוארטו ריקו (אנג')[102] Yes [103] Yes
רוד איילנד לא פעיל משמר מדינת רוד איילנד (אנג') מיליציית הצי של רוד איילנד (אנג') [104]
טקסי ארגוני הצבא העצמאיים של רוד איילנד (אנג') גדוד הצי פרובידנס (אנג') (לא פעיל) [105]
דרום קרוליינה פעיל משמר מדינת דרום קרוליינה (אנג')[106] מיליציית הצי של דרום קרוליינה (אנג') [107] כן[46]
דרום דקוטה לא פעיל משמר מדינת דרום דקוטה (אנג') [108]
טנסי פעיל משמר מדינת טנסי (אנג')[109] [110] כן (הכשרות מטווח ליחידות המשטרה הצבאית)[111]
טקסס פעיל משמר מדינת טקסס (אנג')[34] לא [112] כן (חלק מהיחידות)[113]
איי הבתולה לא קיים [114]
יוטה לא פעיל כוח הגנת מדינת יוטה (אנג') [115]
ורמונט פעיל משמר מדינת ורמונט (אנג')[116] כן [117] כן (רק תחרותי)
וירג'יניה פעיל כוח הגנת וירג'יניה (אנג')[118] יחידת הנהר של וירג'יניה (נסגרה)[119] לא פעיל [120] לא
וושינגטון פעיל כוח מדינת וושינגטון (אנג')[121] [122] לא
מערב וירג'יניה לא קיים [123]
ויסקונסין לא פעיל כוח הגנת מדינת ויסקונסין (אנג') מיליציית הצי ויסקונסין (אנג') [124]
ויומינג לא קיים [125]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוח הגנת המדינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ "StateDefenseForce.com". statedefenseforce.com.
  2. ↑ "State Guard Association of the United States - State Guard Association of the United States". sgaus.org.
  3. ↑ "32 U.S. Code § 109 - Maintenance of other troops".
  4. ↑ "Legal Basis of the National Guard". Army National Guard. 2013. אורכב מ-המקור ב-21 במאי 2013.
  5. ↑ "10 U.S. Code § 246 - Militia: Composition and classes".
  6. ↑ Halbrook, Stephen P. (2008). The Founders' Second Amendment: Origins of the Right to Bear Arms. Ivan R. Dee. pp. 299–309. ISBN 9781566637923.
  7. ↑ 32 Stat. 775 (1903)
  8. ↑ 40 Stat. 181 (1917)
  9. ↑ 54 Stat. 1206 (1940)
  10. ↑ 64 Stat. 1073 (1950)
  11. ↑ Stentiford, Barry M. (2002). The American Home Guard: The State Militia in the Twentieth Century. Texas A&M University Press. ISBN 9781585441815.
  12. ↑ Anderson, Jack (21 בנובמבר 1991). "Independent state defense forces costly, without purpose". Kentucky New Era.
  13. ↑ Kelderman, Eric (31 בדצמבר 2003). "State Defense Forces Grow, Project New Image". Pew Center on the States. אורכב מ-המקור ב-12 ביולי 2012.
  14. ↑ Hall, Mimi (7 בספטמבר 2003). "State defense forces grow". USA Today.
  15. ↑ Hollander, Zaz (28 באוקטובר 2008). "Defense commander resigns after complaints". Anchorage Daily News.
  16. ↑ Wood, Larry (7 בדצמבר 2011). "A needless reduction in force?". Mat Su Valley Frontiersman.
  17. ↑ Demer, Lisa (13 בינואר 2016). "In rural Alaska, a plan takes shape to rebuild military presence". Alaska Dispatch News.
  18. ↑ Vitello, Paul (14 במאי 2007). "For This Troop, No Battles but Plenty of Brass". The New York Times. אורכב מהמקור ב-29 בספטמבר 2014.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  19. ↑ "DODIG-2014-065 Evaluation of Department of Defense Interaction with State Defense Forces" (PDF). Department of Defense. 30 באפריל 2014. אורכב מ-המקור (PDF) ב-24 בספטמבר 2015.
  20. ↑ Lamothe, Dan (7 במאי 2015). "It isn't just Jade Helm 15: The varying and misunderstood roles of state-sponsored militias". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-5 בדצמבר 2021.
  21. ↑ Grove, Casey (2 באפריל 2020). "Alaska National Guard calls up members for state coronavirus response". KAKM.
  22. ↑ Siguenza, Edward (24 במרץ 2020). "Historic COVID-19 mission for California State Guard". Defense Visual Information Distribution Service.
  23. ↑ "Connecticut Foot Guard assists in setting up Mobile Field Hospital". statedefenseforce.com. 17 במרץ 2020.
  24. ↑ "Georgia SDF assisting in relief efforts". statedefenseforce.com. 28 במרץ 2020.
  25. ↑ "Hoosiers serving Hoosiers during Outbreak". statedefenseforce.com. 18 באפריל 2020.
  26. ↑ Scott, Elizabeth (19 במרץ 2020). "A service member's first stop in response to COVID-19". Defense Visual Information Distribution Service.
  27. ↑ "The New York Guard in Action during the COVID-19 Activation". statedefenseforce.com. 24 במרץ 2020.
  28. ↑ Hughes, Shane (25 במרץ 2020). "Operation Steady Resolve: Joint Task Force 37 helping Ohioans during COVID-19 pandemic". Defense Visual Information Distribution Service.
  29. ↑ Ellis, Rachel (8 באפריל 2020). "SC State Guard helps turn MUSC fitness facility into medical center for COVID-19 patients". ABC 4.
  30. ↑ Jorge, Kaylin (8 באפריל 2020). "Tennessee State Guard members volunteer in fight against COVID-19". WZTV.
  31. ↑ Rapaport, Wes (18 במרץ 2020). "Texas National Guard mobilizes to assist in state response to coronavirus". KXAN-TV.
  32. ↑ Coyne, A.J. (26 במרץ 2020). "Virginia National Guard assists with planning, logistics in COVID-19 fight". vaguard.dodlive.mil. אורכב מ-המקור ב-10 ביולי 2020.
  33. ↑ "Florida State Guard | About the Florida State Guard". FSG 2024 (באנגלית).
  34. 1 2 Rodriguez, M. A. (2013). "Texas State Guard". txsg.state.tx.us. אורכב מ-המקור ב-4 בספטמבר 2013.
  35. 1 2 "Ohio Naval Militia – Ohio's Navy since 1896!". navalmilitia.ohio.gov. 2013.
  36. ↑ "Alabama State Defense Force". 2013. אורכב מ-המקור ב-22 באוקטובר 2013.
  37. ↑ "Code of Alabama Section 31-2-8". Justia. 2016.
  38. ↑ "Alaska Naval Militia". Alaska Department of Military and Veterans Affairs. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2007.
  39. ↑ "AS 26.05.100. Alaska State Defense Force". Alaska Statutes. 2011.
  40. ↑ "26–174. Arizona State Guard". Arizona State Legislature. 2013.
  41. ↑ "§ 12-61-301 – Authority for calling". statutes.laws.com. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2015.
  42. ↑ "California State Military Reserve". California State Military Reserve. אורכב מ-המקור ב-26 בדצמבר 2018.
  43. ↑ Denger, Mark J. (2005). "History of California State Naval Forces (Naval Battalion and the California Naval Militia)". California Center for Military History.
  44. ↑ "CSMR Establishes Maritime Component" (PDF). State Guard Association of the United States. 24 במאי 2017. אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 בנובמבר 2017.
  45. ↑ "Military and Veterans Code, General Provisions, Division 2, Part 2, Chapter 3, Section 550". California Code. 2013.
  46. 1 2 3 4 "Evaluation of Department of Defense Interaction with State Defense Forces" (PDF). Department of Defense Inspector General. 30 באפריל 2014. אורכב מ-המקור (PDF) ב-24 בספטמבר 2015.
  47. ↑ "Colorado Revised Statutes 28-4-103 Supplemental military force (2012)". LexisNexis. 2013.
  48. ↑ "Connecticut Military Dept.: State Militia Units". 2013.
  49. ↑ "Sec. 27-9. Organization of the Connecticut State Guard". Connecticut General Assembly.
  50. ↑ "Title 20, Chapter 3. State Defense Forces". Delaware Code. 2013.
  51. ↑ "Title 49 – Military, Chapter 4 – Composition, Organization, and Control, Subchapter I – General. § 49–407. Reserve corps; organization; composition". Justia. 2019.
  52. ↑ "Statutes at Large: 55th Congress, Session 2: "An Act To provide for organizing a naval battalion in the District of Columbia."" (PDF). Library of Congress. 11 במאי 1898.
  53. ↑ "Title XVII, Chapter 251, Section 1". Florida Statutes. 2013. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2015.
  54. ↑ Ceballos, Ana; Mower, Lawrence (2023). "Florida State Guard unit received weapons training for migrant responses". Tampa Bay. אורכב מ-המקור ב-10 במרץ 2024.
  55. ↑ "The Georgia State Defense Force". 2012.
  56. ↑ "GA Code § 38-2-50 (2019)". Justia.
  57. ↑ Ellington, Sherri (5 ביולי 2017). "At the Ready: Local officer trains with Georgia Defense Force". Jackson Progress-Argus.
  58. ↑ "Title 10 – Health & Safety, Division 3 – Public Safety, Chapter 64 – Guam Militia". Justia. 2019.
  59. ↑ "Hawaii Statutes – § 122A-2: Hawaii state defense force established". FindLaw.
  60. ↑ "Chapter 1: State Militia – Organization and Staff". Idaho State Legislature Official Website. אורכב מ-המקור ב-5 במרץ 2016.
  61. ↑ "P.A. 100-1030". ilga.gov. 2018.
  62. ↑ "Executive Order 2 (2006)". illinois.gov. 2013. אורכב מ-המקור ב-27 במאי 2013.
  63. ↑ "20 Illinois Compiled Statutes 1805/3". Illinois General Assembly.
  64. 1 2 "Indiana Code 10-16-8". in.gov. 2013. אורכב מ-המקור ב-8 ביוני 2013.
  65. ↑ "Military Code §29A.65" (PDF). Iowa Legislature.
  66. ↑ "Kansas Statutes 48-501. Authority and name". Kansas Legislature. 2014.
  67. ↑ "37.170 Kentucky State Defense Force" (PDF). Kentucky Legislature. 2013. אורכב מ-המקור (PDF) ב-7 ביוני 2013.
  68. ↑ "RS 29:5 Louisiana State Guard". Louisiana Legislature. 2013.
  69. ↑ "The Louisiana State Guard Strengthens Security for Super Bowl LIX". statedefenseforce.com. 3 בפברואר 2025.
  70. ↑ "Title 37-B, §224: Maine State Guard". Maine Legislature. 2012.
  71. ↑ Rice, Stephen (13 באפריל 2017). "MDDF Realigns to Better Support MILDEP". Maryland Defense Force Official Website.
  72. ↑ "Code of Maryland". LexisNexis. 2013.
  73. ↑ "Massachusetts National Guard – The Nation's First". 2013. אורכב מ-המקור ב-27 במאי 2013.
  74. ↑ "General Laws, Part I, Title V, Chapter 33, Section 10". The General Court of the Commonwealth of Massachusetts.
  75. 1 2 "General Laws, Part I, Title V, Chapter 33, Section 4A". The 188th General Court of the Commonwealth of Massachusetts.
  76. ↑ "Michigan Volunteer Defense Force". michigan.gov. 2013. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2013.
  77. ↑ "32.651 Michigan volunteer defense force; conditions for activating; limitation on organization; list of former officers, warrant officers, and enlisted personnel; funding; reference to Michigan defense force; affirmative action guidelines; weapons; reports". Michigan Legislature.
  78. ↑ "190.06 Militia; Members; Exemptions". The Office of the Revisor of Statutes.
  79. ↑ "Mississippi State Guard". 2013.
  80. ↑ "§ 33-5-51 – Organization of the State Guard". Justia.
  81. ↑ "Chapter 41, Military Forces, Section 41.070". Missouri General Assembly. אורכב מ-המקור ב-3 באפריל 2015.
  82. ↑ "10-1-701 : Home guard – organization and composition". Montana Code. 2011. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2012.
  83. ↑ "55-201. Nebraska State Guard; when called into service; organization". Nebraska Legislature.
  84. ↑ "NRS 412.026 Composition of militia". Nevada Legislature.
  85. ↑ "The State Guard Act". New Hampshire General Court.
  86. ↑ "AR81".
  87. ↑ "NJ Rev Stat § 38A:1-3 (2013)". Justia.
  88. ↑ "New Mexico State Defense Force". New Mexico Department of Military Affairs.
  89. ↑ "New Mexico Statutes and Codes: Section 20-5-1". laws.com. אורכב מ-המקור ב-18 באוקטובר 2015.
  90. ↑ "New York Guard State Volunteer Force". 2013.
  91. ↑ "New York Naval Militia". 2013.
  92. ↑ "NY Mil L § 44 (2012)". Justia.
  93. ↑ "§ 127A-5. Organized militia; State defense militia". North Carolina General Assembly Official Website.
  94. ↑ "Article 5, Section 127A-80. Authority to organize and maintain North Carolina State Defense Militia". ncleg.net. 2013.
  95. ↑ "Chapter 37-12.1 State Defense Force" (PDF). North Dakota Legislative Assembly.
  96. ↑ "The Ohio Military Reserve". 2012. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2008.
  97. ↑ "5920.01 Organization and maintenance of Ohio military reserve". Lawriter LLC.
  98. ↑ "44 OK Stat § 44-41 (2014)". Justia.
  99. ↑ "Oregon Civil Defense Force". 2019.
  100. ↑ "2015 ORS 399.035 Oregon Civil Defense Force". OregonLaws.org. 2015.
  101. ↑ "Title 51, Chapter 13 Pennsylvania Guard". legis.state.pa.us. 2014.
  102. ↑ "Puerto Rico State Guard". 2013. אורכב מ-המקור ב-27 בפברואר 2012.
  103. ↑ "Título 25 – Seguridad Interna, Subtítulo 2 – Asuntos Militares, Parte I – Codigo Militar de Puerto Rico, Capítulo 205 – Organización y Regulación, Subcapítulo I – Guardia Estatal de Puerto Rico § 2201. Autoridad para organizarla, nombr". Justia. 2019.
  104. ↑ "§ 30-1-4 Classes of militia". State of Rhode Island General Assembly.
  105. ↑ "Rhode Island General Laws Title 30 – Military Affairs and Defense, Chapter 30-4 Independent Military Organizations". Justia. 2019.
  106. ↑ "South Carolina State Guard". 2013.
  107. ↑ "SECTION 25-3-10. Establishment of South Carolina State Guard". South Carolina Legislature.
  108. ↑ "33-14-1 South Dakota Codified Laws". legis.state.sd.us. 2013. אורכב מ-המקור ב-2 ביולי 2013.
  109. ↑ "Tennessee State Guard". Tennessee Military Department. 2013. אורכב מ-המקור ב-7 בפברואר 2014.
  110. ↑ "58-1-401 – Governor authorized to enlist state guard". Justia.
  111. ↑ DeMarco, Louis (1 בספטמבר 2018). "Tennessee State Guard 911 Military Police Unit Range Qualifications". ארכיון מ-2021-12-12 – via YouTube.
  112. ↑ "Texas State Code, Chapter 431 : State Militia". statutes.legis.state.tx.us. 2012.
  113. ↑ "Texas State Guard Regulation 3200.10" (PDF). tmd.texas.gov. 2020.
  114. ↑ "Title 23 – Internal Security and Public Order, Chapter 19 – National Guard, Subchapter I – General Provisions § 1503. Organization". Justia. 2019.
  115. ↑ "Utah Code, Title 39, Chapter 1". le.utah.gov. 2013.
  116. ↑ "Vermont State Guard". 2013. אורכב מ-המקור ב-28 באפריל 2021.
  117. ↑ "§ 1151. Organization and maintenance". Vermont General Assembly.
  118. ↑ "Virginia Defense Force". 2013. אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2012.
  119. ↑ "Commonwealth of Virginia 2012 Budget Document: Agency Details".
  120. ↑ "Code of Virginia > 44–54.4". leg1.state.va.us. 2012.
  121. ↑ ""State Guard – Washington State Military Department, Citizens Serving Citizens with Pride & Tradition"". 2021.
  122. ↑ "RCW 38.14.006: Availability and composition of state guard". apps.leg.wa.gov. 2013.
  123. ↑ "West Virginia Code Section 15-4-1". legis.state.wv.us. 2008. אורכב מ-המקור ב-14 באפריל 2015.
  124. ↑ "Chapter 321, Department of Military Affairs" (PDF). Wisconsin State Legislature. 2013.
  125. ↑ "Wyoming Statues, Title 19, Chapter 10, Article 1". LexisNexis. 2013.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כוח_הגנת_המדינה&oldid=43606819"