לדלג לתוכן

יער

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יער האמזונאס מלמעלה
יער של עצי צפצפה רעדנית בנבאדה
מפת העולם המציינת את אחוז השטח המיוער בכל ארץ
יער נשיר בדנמרק
יער של עצי מחט בקנדה
יער הביאלובייסקה
יער גשם טרופי באמזונאס.
יער בוושינגטון

יַעַר הוא שטח טבעי בעל מערכת אקולגית מפותחת ביותר, שבו יש צפיפות גבוהה של עצים, שיחים וצמחייה נמוכה. יערות נפוצים בכל כדור הארץ, אך בעיקר בחצי כדור הארץ הצפוני, מלבד אנטארקטיקה. כיום, כ-39 מיליון קמ"ר (פחות משלושים אחוז מהשטח היבשתי של פני כדור הארץ) הם יערות, אך שטח זה קטן בהתמדה בעקבות כריתת עצים.

חשיבות היערות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרני שמש ביער
יער ירושלים

יער בצורתו הטבעית הוא בית גידול למינים רבים של בעלי חיים וצמחים, העצים קולטים מהאוויר דו־תחמוצת הפחמן ופולטים חמצן, ובכך משפרים את איכות האוויר של כדור הארץ. משום כך, מכונים לעיתים יערות 'ריאות ירוקות'.

היער מספק למערכת האקולוגית ולאדם שירותים חיוניים ביותר. העצים שקולטים פחמן דו-חמצני - C02 מהאטמוספירה, אוגרים אותו ובכך מסייעים להפחתת ההתחממות הגלובלית בכך שפחות פחמן משתחרר לאטמוספירה. העצים ביער מפחיתים הצפות של גשמים באזורים גשומים במיוחד ומונעים סחיפת קרקע. שורשי העצים עוזרים בהחדרת מי הגשמים לאופק מי התהום ומונעים שיטפונות. היער שומר על המגוון הביולוגי של צמחים ובע"ח למיניהם. נמנעת הכחדת מינים ופגיעה במערכת הביולוגית המאוזנת. לא פחות חשובה תרומת היער לאדם בהיותו יער המייצרי חומרי גלם והרבה מדינות משתמשות בעץ לתעשייה עולמית של ריהוט, בניה, נייר ועיסת נייר. היער הוא גם מקור למזון, תעשיית התרופות, צמחי מרפא. היער משמש את האדם לצורכי פנאי ונופש בטיולים, לינה, ספורט מים, ושמורות טבע.

תקשורת בין עצי היער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעזרת פטריות היוצרות מיקוריזה (תהליך סימביוטי בין הפטריות לצמח) על גבי או בתוך שורשי העצים, מתקיימת תקשורת בין עצי היער השונים. בתמורה לעמילן, ליפידים וחלבונים שמייצר העץ[1] בתהליכי פוטוסינתזה, נושאות הפטריות בשורשיו אותות ומסרים כימיים ברשת השורשים המסועפת בין פרטי היער ובכך מאפשרות קיצור זמן תגובת העצים לאיומים והתגוננות משינויים בסביבה. כמו כן מסייעות הפטריות, בתגובת לאותות מצוקה או צורך, בהסעת חומרים נדרשים בין העצים השונים לבין עצמם. רשת תקשורת זו, ידועה גם בכינויה הלא רשמי wood wide web מאפשרת את קיום היער כמבנה מגיב לתנאים ובכך תרומתה לשרידותו כמערכת[2].

סוגי יערות ותפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יערות העולם מסווגים ל-3 סוגים עיקריים בהתאם לאקלים, לכמות המשקעים ולסוג הצמחייה:

יערות טרופיים (Tropical Forests): יערות גשם הממוקמים סביב קו המשווה. האזורים מאופיינים בטמפרטורות גבוהות, לחות גבוהה, גשם כל השנה, והם סמוכים לקו המשווה, בשני חצאי כדור הארץ הצפוני והדרומי. תפוצתם באמזונאס, מרכז אפריקה ודרום-מזרח אסיה. מאופיינים במגוון ביולוגי רחב מאד. היער כולל עצים רחבי עלים, שיחים ומטפסים.

יערות ממוזגים (Temperate Forests): נמצאים באזורים עם עונות שנה מובהקות. גדלים בהם עצים רחבי-עלים שעומדים בשלכת בסתיו, עצים מחטניים ועצים ירוקי עד. תפוצתם באזורי אקלים ממוזג עם ארבע עונות ברורות בעיקר בצפון אמריקה, אירופה, מזרח אסיה וחלקים מדרום אמריקה. מתאפיינים בחורף קר וקיץ חם וגשום.

יערות בוראליים / טייגה (Boreal Forests / Taiga): אלו הם היערות הצפוניים ביותר, באזורים הקרים של סיביר, קנדה וצפון אירופה. הם מאופיינים בעצי מחט והם ירוקי-עד ועמידים לקור. העצים נטועים בחצי הכדור הצפוני בלבד ויוצרים רצועה רחבה ורצופה מסיביר, קנדה, אלסקה וסקנדינביה. זהו גוש היער הרציף הגדול ביותר בעולם. האקלים האופייני הוא חורף ארוך וקפוא וקיץ קצר. מגוון המינים בם נמוך יחסית.[3] יערות עצי המחט התפשטו דרומה אך לא חצו את קו המשווה ונמצאים רק בחצי כדור הארץ הצפוני. הם אינם עומדים בשלכת ועליהם דקים וארוכים.

שימושי יער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעצי היער שימושים רבים. במשך השנים צריכת העץ עלתה ביחס לגידול האוכלוסייה ולהתפתחות הטכנולוגית והעץ שימש לתחבורה, לבניין, לנייר וכו. נחקקו חוקים מחמירים לשימור היער והמגוון הביולוגי. בחלוף השנים נמצאו חומרי גלם חלופיים (פלסטיק), היצע העץ גדל והשימוש בו פחת. ניהול היער עודד שתילה מוגברת של עצים, צומצמה הכריתה, האכיפה גדלה תוך השאיפה לגדל יער בר קיימא לרווחת האדם. יעודו ואופיו משתנים ע"פ שחמושיו..

שימושי יער מסורתיים

הסקה- גזרי עצים להסקה נכרתו מעצים שקרסו בסערות, שמתו ויש לעקרם או עצים שנכרתו בתהליך של דילול יערות. להסקה עדיף עץ שהלחות בו קטנה כי היא קובעת את ערך החום. עץ יבש מפיק יותר חום.

בנייה- בעבר בנו ספינות מעץ איכותי יבש ודחוס. כך גם כנסיות ומגדלי פעמונים. בצפון אירופה ואמריקה נבנים בתים מעץ למגורים ויש עצים שמשמשים רק לבניית שלד להקמת המבנה. גם כשהבטון החליף את העץ עדין משתמשים בו לדלתות, חלונות ומשקופים, לחיפוי קירות ולריצוף.

ריהוט-בתעשיית הרהיטים העץ הוא חומר הגלם העיקרי. מייצרים ארונות, שולחנות, כיסאות ועוד. גם שבבי עץ MDF משמשים חומר גלם לריהוט. חפצים שונים עשויים מעץ (משחקים, וחפצי בית שונים, צעצועים, כלי נגינה ועוד).

תעשיית הנייר-עצים עם צפיפות נמוכה משמשים לעיסת נייר המהווה חומר גלם לתעשיית הנייר. מהעיסה מייצרים נייר, קרטון, ארגזים ועוד. החינוך למחזור תורם לצמצום הצורך בכריתת עצים לנייר. עם השנים החלו לנטוע עצים שנועדו לתעשיית הנייר בלבד שגדלים מהר.[4]

שימושי יער נוספים

פנאי ונופש – היער הפך מקום לפעילויות פנאי ונופש לרווחת האדם. את יערות עצי המחט שנכרתו מחלפים בעצים רחבי עלים המוסיפים צל, נוי, צבעוניות, אסתטיקה, גיוון ותורמים להעצמת החוויה ביער. התפתחו טיולים, סוגי ספורט, ספורט מים, ושהיה במוקדי פעילויות ביערות.[5]

בריאות- החלו לזהות ביער אפשרויות לרפוי נפשי. התפתחה רפואת יער שהיא פרקטיקה טיפולית מבוססת מחקרים בעולם המצביעה על שיפור נפשי ופיזי למטופלים בטבע. ליער יש השפעה חיובית ומרגיעה. רפואת יער מבוססת על פרוטוקול טיפולי סדור ומכוונת לחיבור עם הטבע באמצעות חמשת החושים. הפעילות מסתייעת במדריכים מוסמכים. מדינות רבות בעולם כבר משלבות רפואת יער במערכות הבריאות הציבוריות שלהן כמו קנדה, אוסטרליה, יפן, פינלנד, דנמרק, גרמניה, קוריאה הדרומית ומדינות שונות בארצות הברית. השפעה ניכרת בירידה בלחץ דם וטיפול בחרדות, טראומה, ולחץ נפשי.[6][7]

שמירה על יערות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל כריתת עצים רבה שכתוצאה ממנה הולכים ונעלמים יערות ומיני בעלי חיים רבים מכדור הארץ, מדינות רבות חוקקו חוקים שמונעים או מגבילים כריתת עצים[8]. יש מדינות המחייבות שתילת 4 עצים על כל כריתה של עץ. אך יש גם מדינות שלא חוקקו חוקי שימור והיער נכרת ונעלם.

שמירה על היערות מפני כריתה, אש, כמו ממחלות מחייבת ניהול תקין.

לחלק מהיערות ישנם יערנים שתפקידם להשגיח שאנשים לא מבעירים אש במקומות אסורים, ולא מזיקים לעצים. יערות יכולים להינזק על ידי שריפות, כריתת עצים, גשם חומצי וזיהום.

היער העתיק בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתב העת Journal of the Geological Society, דווח ב-2024 על מציאת יער המאובנים העתיק ביותר בעולם, שנמצא בצפון דבון ובמערב סומרסט שבדרום-מערב אנגליה. העצים, בני כ-390 מיליון שנה עתיקים בכ-4 מיליון שנים יותר מגילם של העצים שהתגלו במדינת ניו יורק, ונחשבו עד כה לעתיקים ביותר[9].

יערות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יערות בישראל

בכשישה אחוזים משטח ישראל נטעו חורשת נטע אדם של אורנים. החורשות בישראל הן תוצאה של ייעור מעשה יד אדם, לאחר שבמשך מאות שנים בוראו מרבית שטחי היער והחורש הטבעי בארץ ישראל לצורך פינוי שטחים לחקלאות ולמרעה, ולניצול עצי יער כחומר גלם לבנייה והסקה.

ברבות השנים, התגלתה שתילת האורנים בארץ ישראל כטעות חמורה. האורנים אינם שורדים בגלל שריפות, מחלות, ופוגעים במערכת האקולגית הטבעית.

גלריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יערות בישראל

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ קרן צוריאל הררי, העצים מחבקים את עצמם, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2016
  2. ↑ Peter Wohlleben פטר וולבן, החיים הנסתרים של העצים, ישראל: אסיה, 2015
  3. ↑ Gordon B. Bonan, Forests and Climate Change: Forcings, Feedbacks, and the Climate Benefits of Forests, Science 320, 2008-06-13, עמ' 1444–1449 doi: 10.11
  4. ↑ ויתקון ג, היער כמוצר העומד לשירות הציבור ולא רק כאמצעי לייצור עץ, קרקע 46, 1999, עמ' 51-56
  5. ↑ Font,X.&Tribe,j/, Forest Tourism&Recreation.London:cbi', LONDON: CBI, 1999
  6. ↑ Insook Lee, Heeseung Choi, Kyung-Sook Bang, Sungjae Kim, MinKyung Song, Buhyun Lee, Effects of Forest Therapy on Depressive Symptoms among Adults: A Systematic Review, International Journal of Environmental Research and Public Health 14, 2017-03-20, עמ' 321 doi: 10.3390/ijerph14030321
  7. ↑ Masahiro Horiuchi1)*, Junko Endo1),, [An effective strategy to reduce blood pressure after forest walking in middle-aged and aged people Masahiro Horiuchi1)*, Junko Endo1), 1) Division of Human Environmental Science, Mt. 2) Fuji Research Institute: 5597-1 Kamiyoshida, Fujiyoshida city, Yamanashi 403-0005, Japan An effective strategy to reduce blood pressure after forest walking in middle-aged and aged people], 1) Division of Human Environmental Science, Mt. 2) Fuji Research Institute: 5597-1 Kamiyoshida, Fujiyoshida city, Yamanashi 403-0005, Japan
  8. ↑ גליליאו צעיר, ‏היער הנעלם, באתר "הידען", 9 בספטמבר 2014
  9. ↑ יוגב ישראלי, העתיק בעולם: נחשף יער בן 390 מיליון שנה באנגליה, באתר ynet, 11 במרץ 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יער&oldid=43889393"