לדלג לתוכן

הקבינט של גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הממשלה הפדרלית
Bundesregierung
סמליל הממשלה הפדרלית של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
העיט הפדרלי של הממשלה הפדרלית
העיט הפדרלי של הממשלה הפדרלית
מידע כללי
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
תחום שיפוט גרמניהגרמניה גרמניה
סוכנות בת מועצת הביטחון הפדרלית (גרמניה)
תאריך הקמה 15 בספטמבר 1949
חוק חוקת גרמניה
מטה מרכזי ברליןברלין ברלין
bundesregierung.de

הקבינט הפדרלי או הממשלה הפדרלית (בגרמנית: Bundeskabinett, או Bundesregierung, בקיצור: BReg, השם המלא בגרמנית: Die Bundesregierung der Bundesrepublik Deutschland, השם המלא בעברית: הממשלה הפדרלית של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה) הוא הרשות המבצעת של גרמניה.

הממשלה הפדרלית של גרמניה מורכבת מן הקנצלר הפדרלי ומן השרים הפדרליים, בהתאם לסעיף 62 לחוקת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (Grundgesetz, GG). יחד הם מהווים את הקבינט הפדרלי (Bundeskabinett), ובראשו עומד הקנצלר.

הקבינט מורכב מהקנצלר (ראש הממשלה) ושרים שונים. נוהלי הקבינט מושתתים על סעיפים 62 עד 69 בחוקת גרמניה.

לקנצלר ולחברי הקבינט האחרים מותר להיות גם חברי הבונדסטאג, ורובם למעשה אכן מחזיקים בשני התפקידים בו-זמנית.

הקבינט המכהן, הקבינט של מרץ, שבראשו עומד הקנצלר פרידריך מרץ, החל את כהונתו ב-6 במאי 2025.

עקרונות העבודה של הקבינט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקת גרמניה קובעת שלושה עקרונות מרכזיים המסדירים את אופן פעולתה של הממשלה הפדרלית (סעיף 65 לחוק היסוד):

עקרון הקנצלר (Kanzlerprinzip)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנצלר קובע את הקווים המנחים של המדיניות הממשלתית ונושא באחריות הכוללת לכך. סמכות זו מכונה גם “סמכות קביעת הקווים המנחים” (Richtlinienkompetenz). במסגרת זו רשאי הקנצלר להגדיר את הכיוון המדיני הכללי, אשר במסגרתו פועלים השרים.

עקרון המשרד (Ressortprinzip)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שר פדרלי מנהל את תחום אחריותו באופן עצמאי ובאחריות אישית. עם זאת, עליו לפעול במסגרת הקווים המנחים שקבע הקנצלר. הקנצלר אינו רשאי להתערב באופן שרירותי בסמכויות השרים, אלא במסגרת ההיררכיה החוקתית שנקבעה.

עקרון הקולגיאליות (Kollegialprinzip)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה של חילוקי דעות בין שרים, ההכרעה מתקבלת במסגרת הקבינט כולו. הקנצלר משמש כמגשר, ובהיותו "ראשון בין שווים" (primus inter pares), ניתנת לו בפועל ההכרעה הסופית במקרים בעלי חשיבות מיוחדת.

תהליך המינוי לקבינט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבט אווירי על הרובע הממשלתי,
ברלין - 2016

הקנצלר נבחר על ידי הפרלמנט הפדרלי (בונדסטאג) על פי הצעתו של נשיא גרמניה. עם זאת, הבונדסטאג רשאי להתעלם מהצעתו של הנשיא (תרחיש אשר מעולם לא קרה). במקרה זה הפרלמנט עשוי לערוך הצבעות נוספות תוך 14 יום ולנסות לבחור אדם אחר לתפקיד. במקרה ומועמד כלשהו מצליח להיבחר על ידי רוב הפרלמנט – הנשיא מחויב למנותו. אם הבונדסטאג לא מצליח בכך, תיערך הצבעה אחרונה ביום ה-15 לאחר הבחירות. אם גם בשלב זה אף מועמד לא מצליח לקבל את רוב הקולות, הנשיא רשאי למנות את המועמד שקיבל הכי הרבה קולות בהצבעה האחרונה. אופציה אחרת העומדת בפני הנשיא היא לפרק פיזור הפרלמנט והכרזה על בחירות תוך 60 יום.

לאחר הבחירות בבונדסטאג, הקנצלר הנבחר מקבל את כתב המינוי בארמון בלוו. זה הרגע שבו המתמודד המנצח נכנס לתפקידו. לאחר טקס המינוי, חוזר הקנצלר לבונדסטאג, על מנת להישבע לתפקיד. לאחר שנשבע, הקנצלר החדש חוזר לארמון בלוו על מנת להציג את מועמדיו לחברות בקבינט. הנשיא הוא זה שממנה רשמית את חברי הקבינט החדשים. לאחר מינוי השרים הם חוזרים לבונדסטאג ונשבעים את לתפקיד.

הקמת קבינט בממשלת קואליציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מוקמת ממשלת קואליציה, הקנצלר כפוף מבחינה פוליטית להסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין המפלגות השותפות. הסכמים אלה מגובשים במשא ומתן בין המפלגות, לרוב טרם הקמת הממשלה, וקובעים את קווי המדיניות המשותפים ואת חלוקת התיקים.

קואליציה היא שיתוף פעולה בין שתי מפלגות או יותר, שלהן יחד רוב בבונדסטאג (הפרלמנט הפדרלי). כאשר מפלגות אלה מרכיבות את הממשלה, מדובר בממשלת קואליציה.

עבודת הקבינט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבינט הפדרלי ממלא תפקיד מרכזי בעבודת הממשלה. ישיבותיו מתקיימות בדרך כלל אחת לשבוע, בימי רביעי, בראשות הקנצלר. בהיעדרו, מנהל את הישיבה סגנו. קוורום לקיום ישיבה הוא נוכחות של הקנצלר או סגנו ולפחות מחצית מחברי הקבינט.[1]

לישיבות משתתפים השרים הפדרליים וכן דובר הממשלה ושרי המדינה (Staatsminister), אף שאינם נמנים פורמלית עם חברי הקבינט.

בישיבות אלה דנים חברי הקבינט ומחליטים על יוזמות מרכזיות של הממשלה, ובהן:

  • הצעות חוק,
  • תקנות,
  • תוכניות פעולה,
  • דוחות ממשלתיים,
  • ותקציב המדינה.

עבודת הקבינט מוסדרת בתקנון הממשלה הפדרלית (Geschäftsordnung der Bundesregierung), המאושר על ידי הנשיא הפדרלי.

בהצבעות הקבינט, קולו של הקנצלר הוא הקול המכריע במקרה של שוויון קולות. בנוסף, כדי שהממשלה תוכל להתגבר על התנגדות רשמית (וטו) של שר האוצר, שר המשפטים או שר הפנים בהצבעה חוזרת, החוק מחייב שהקנצלר יצביע יחד עם דעת הרוב.

השרים תלויים בקנצלר גם ברמה המנהלית; נדרשת הסכמתו הברורה לכל היעדרות של שר ממושב הממשלה ליותר משלושה ימים, לנסיעות לחוץ לארץ, וכן לצורך קבלת הזמנות מגורמים בחו"ל.

תפקוד הקבינט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנצלר עומד בראש הקבינט הפדרלי, ולפיכך כהונת הקבינט כרוכה ישירות בכהונתו. כהונת הממשלה מסתיימת עם סיום כהונת הקנצלר, בין אם בעקבות בחירת קנצלר חדש, הצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית או הקמת ממשלה חדשה לאחר בחירות. עד למינוי ממשלה חדשה, ממשיכים הקנצלר והשרים לכהן כממשלת מעבר עד הבחירות.

הקנצלר מציע לנשיא גרמניה את מינוי השרים ופיטוריהם. לנשיא תפקיד פורמלי בלבד בהליך זה, והוא מחויב לפעול בהתאם להצעת הקנצלר. הקנצלר קובע את חלוקת תחומי האחריות בין השרים, רשאי לשנותם במהלך כהונת הממשלה ואף למנות שרים ללא תיק. הקנצלר רשאי לכהן גם כשר במקביל לתפקידו כראש הממשלה.

חוקת גרמניה קובעת מספר מגבלות באשר להרכב הממשלה. כך, הקנצלר אינו רשאי לשמש במקביל כשר ההגנה, המשפטים או הכלכלה, ועליו למנות שרים נפרדים לתיקים אלה. במקרה של חילוקי דעות בין שרים, ההכרעה מתקבלת במסגרת הקבינט, בדרך כלל ברוב קולות; במסגרת עקרון הקנצלר, רשאי הקנצלר לקבוע את הקווים המנחים למדיניות.

הקנצלר ממנה אחד משרי הממשלה לסגן קנצלר. בממשלות קואליציה נוהג תפקיד זה להינתן לנציג המפלגה השותפה הבכירה. בהיעדר הקנצלר ממלא סגנו את מקומו. במקרה של פטירה או נבצרות, משמש סגן הקנצלר כממלא מקום עד לבחירת קנצלר חדש בידי הבונדסטאג.

ערך מורחב – הקבינט של מרץ
קבינט פרידריך מרץ (מעודכן 6 במאי 2025)
מספר סמל משרה תמונה שר מפלגה תאריך כניסה לתפקיד
1 קנצלר גרמניה פרידריך מרץ CDU 6 במאי 2025
2 סגן הקנצלר ושר האוצר הפדרלי לארס קלינגבייל SPD 6 במאי 2025
3 השרה הפדרלית לענייני כלכלה ואנרגיה קתֵרינה רייכה CDU 6 במאי 2025
4 השרה הפדרלית לחינוך, משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער קָרִין פְּרִין CDU 6 במאי 2025
5 השרה הפדרלית לענייני בריאות נינה וורקן CDU 6 במאי 2025
6 השר הפדרלי לענייני תחבורה פטריק שינדלר CDU 6 במאי 2025
7 השר הפדרלי לענייני חוץ יוהאן וָדֶפול CDU 6 במאי 2025
8 השר הפדרלי לענייני פנים אלכסנדר דוברינדט CSU 6 במאי 2025
9 השרה הפדרלית למחקר, טכנולוגיה וחלל דורותי באר CSU 6 במאי 2025
10 השר הפדרלי למזון, חקלאות וקהילה אלויס ריינר CSU 6 במאי 2025
11 השרה הפדרלית למשפטים ולהגנת הצרכן שטפני הוביג[2] SPD 6 במאי 2025
12 השרה הפדרלית לענייני עבודה ורווחה ברבל באס[2] SPD 6 במאי 2025
13 שר ההגנה הפדרלי בוריס פיסטוריוס[2] SPD 6 במאי 2025
14 השר הפדרלי לאיכות הסביבה, שמירת הטבע, הגנת האקלים

ובטיחות גרעינית

קרסטן שניידר[2] SPD 6 במאי 2025
15 השר הפדרלי לדיור, פיתוח עירוני ובנייה ורנה הוברץ[2] SPD 6 במאי 2025
16 השר הפדרלי לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח רים אלבלי-רדובאן[2] SPD 6 במאי 2025
17 השר הפדרלי לדיגיטציה ולמודרניזציה קרסטן וילידברגר עצמאי 6 במאי 2025
18 השר הפדרלי לעניינים מיוחדים וראש לשכת הקנצלר תורסטן פריי CDU 6 במאי 2025

משרדי ממשלת גרמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקבינט של גרמניה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Das Bundeskabinett - Aufgaben und Arbeit | Bundeskanzler, Der Bundeskanzler der Bundesrepublik Deutschland | Startseite (בגרמנית)
  2. 1 2 3 4 5 6 "Die neuen SPD-MinisterInnen: Lars Klingbeil und die Neuen". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). 2025-05-05. ISSN 0931-9085.