א. ה. קראמפ

א. ה. קראמפ
Edward Crump

לידה	2 באוקטובר 1874 הולי ספרינגס, מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה	16 באוקטובר 1954 (בגיל 80) ממפיס, טנסי, ארצות הברית
מקום קבורה	טנסי
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
ראש עיריית ממפיס 1910–1915 (כ־5 שנים)
1940
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם טנסי 4 במרץ 1931 – 3 בינואר 1935 (3 שנים ו־10 חודשים) → יוברט פישר וולטר צ'נדלר ← מחוז בחירה מחוז הקונגרס העשירי (1931–1933) מחוז הקונגרס התשיעי (1933–1935)

אדוארד האל "בוס" קראמפ הבן (באנגלית: Edward Hull "Boss" Crump Jr.‏; 2 באוקטובר 1874 – 16 באוקטובר 1954) היה פוליטיקאי אמריקאי מטעם המפלגה הדמוקרטית, שנחשב לדמות הפוליטית החזקה והמשפיעה ביותר בעיר ממפיס ובטנסי במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20.

קראמפ הנהיג את אחת המכונות הפוליטיות הידועות ביותר בדרום ארצות הברית, והשפעתו על הפוליטיקה המקומית והמדינתית נמשכה במשך יותר מארבעה עשורים. הוא כיהן כראש עיריית ממפיס בשנים 1910–1915 ובפרק זמן סמלי וקצר בשנת 1940, אך בפועל היה הגורם המרכזי מאחורי בחירתם של כמעט כל ראשי העיר בממפיס בין השנים 1915–1954.

ביוגרפיה

ראשית חייו

קראמפ נולד ב-2 באוקטובר 1874 בעיר הולי ספרינגס שבצפון מיסיסיפי. ב-21 בספטמבר 1893, כשהיה בן 19, עבר לממפיס, טנסי. הגעתו לעיר חפפה את הבהלה של 1893, משבר כלכלי חריף שפגע קשות בכלכלת ארצות הברית והקשה עליו למצוא עבודה.

בסופו של דבר קיבל משרת פקידות בחברת הכותנה Walter Goodman Cotton Company, ובכך החל את דרכו בעולם המסחר והעסקים. בהמשך בנה לעצמו קריירה מוצלחת כסוחר ומתווך.

בשנת 1901 החל לחזר אחר בסי בירד מקלין, בת למשפחה בולטת בחברה הגבוהה של ממפיס. השניים נישאו ב-22 בינואר 1902 בכנסיית Calvary Episcopal Church בעיר.

ראשית הקריירה הפוליטית

במקביל לעלייתו העסקית החל קראמפ לבנות קשרים פוליטיים. הוא היה ציר לוועידות המפלגה הדמוקרטית של טנסי בשנים 1902 ו-1904.

בשנת 1905 מונה לחבר מועצת העבודות הציבוריות של ממפיס, ובשנת 1907 נבחר לנציב המשטרה והכבאות, אחד משלושת חברי הוועדה שניהלה אז את העיר.

ראש עיריית ממפיס

בשנת 1910 נבחר לראש עיריית ממפיס וכיהן בתפקיד עד 1915. במהלך כהונתו החל לבנות את המנגנון הפוליטי שהפך מאוחר יותר ל"מכונת קראמפ". על אף שבמשך רוב שנות פעילותו לא נשא בתפקיד רשמי, הוא שלט בפוליטיקה העירונית מאחורי הקלעים והכתיב בפועל את מינויי בעלי התפקידים המרכזיים בעיר.

בשנת 1940 נבחר שוב לראשות העיר בבחירות יוצאות דופן, ללא מצע, ללא נאומים וללא יריבים. הוא הושבע זמן קצר לאחר חצות ב-1 בינואר 1940, התפטר מיד לאחר מכן, ובכך אפשר את מינויו של וולטר צ'נדלר לראש העיר. הפרשה הביאה לכך שבתוך פחות מ-24 שעות כיהנו בממפיס ארבעה ראשי עיר שונים.

שלטונו הפוליטי

מהעשור השני של המאה ה-20 ועד שנות ה-50 הייתה ממפיס אחד המרכזים הבולטים של פוליטיקת המכונה בארצות הברית.

קראמפ שלט בעיר באמצעות רשת מורכבת של מינויים פוליטיים, חלוקת משרות ציבוריות, גיוס תמיכה אלקטורלית ושליטה במוסדות המקומיים. הוא הצליח ליצור בריתות עם אנשי עסקים, בעלי מפעלי הכותנה, מנהיגים מקומיים וגורמים בממשל הפדרלי.

בניגוד לרבים מן הפוליטיקאים הדרומיים בתקופתו, קראמפ לא התנגד לזכות ההצבעה של אפרו-אמריקאים. מכונת קראמפ אף שילמה לעיתים את מס הגולגולת שנדרש לצורך הצבעה, ובכך אפשרה לאלפי מצביעים שחורים להשתתף בבחירות. בתמורה נהנו קראמפ ובעלי בריתו מתמיכה אלקטורלית רחבה מצד הקהילה האפרו־אמריקאית של ממפיס. עם זאת, ההפרדה הגזעית בעיר נותרה בעינה, והמשאבים שיועדו לאוכלוסייה השחורה היו מצומצמים משמעותית ביחס לחלקה באוכלוסייה.

הפוליטיקה המדינתית

החל משנות ה-20 הפך קראמפ לדמות דומיננטית גם בפוליטיקה של טנסי כולה. הוא השפיע על בחירת מושלים, סנאטורים וחברי קונגרס, ונחשב במשך שנים ל"מלך יוצר המלכים" של הפוליטיקה בטנסי.

בשנת 1930 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס העשירי של טנסי (לימים המחוז התשיעי). הוא כיהן בקונגרס מ-4 במרץ 1931 ועד 3 בינואר 1935. במקביל שימש כחבר מועצת הנאמנים של מכון הסמית'סוניאן.

בשנים 1936–1945 היה חבר הוועדה הדמוקרטית הלאומית.

קראמפ היה אחד מתומכיו הבולטים של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ושל מדיניות הניו דיל, והצליח להביא לממפיס השקעות פדרליות רבות, פרויקטים ציבוריים ותוכניות תעסוקה.

ירידת כוחו

בשלהי שנות ה-40 החל כוחו של קראמפ להיחלש. עיתונאים, רפורמטורים ופוליטיקאים יריבים פעלו נגד המכונה הפוליטית שלו וקראו לרפורמות שלטוניות.

בשנת 1948 נחל אובדן חשוב כאשר המועמד שבו תמך לסנאט, טום סטיוארט, הובס על ידי אסטס קיפובר.

בשנותיו האחרונות נותר בעל השפעה רבה בממפיס, אך כוחו ברמה המדינתית הצטמצם.

המכונה הפוליטית של קראמפ

המכונה הפוליטית שהקים שלטה בממפיס ובמחוז שלבי במשך עשרות שנים. היא התבססה על חלוקת משרות ציבוריות לתומכים, שליטה נרחבת במערכת הבחירות המקומית, בריתות עם אנשי עסקים ובעלי הון, שיתוף פעולה עם הנהגת הקהילה האפרו־אמריקאית והשפעה רחבה על מוסדות המדינה והמפלגה הדמוקרטית.

חוקרים רבים רואים בה אחת המכונות הפוליטיות היעילות והיציבות ביותר שנוצרו בארצות הברית במאה ה-20.

מותו ומורשתו

קראמפ נפטר ב-16 באוקטובר 1954 בממפיס שבטנסי, שבועיים לאחר יום הולדתו ה-80, ונטמן בבית העלמין אלמווד בממפיס.

קראמפ נותר אחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות טנסי. מצד אחד, הוא תרם לפיתוח העיר, לקידום תשתיות, להרחבת השירותים העירוניים ולמשיכת השקעות פדרליות. בין הישגיו הבולטים: חיזוק מכבי האש של ממפיס, איחוד מערכות החשמל, הגז והמים של העיר, תמיכה מוקדמת בבדיקות בטיחות לרכב, פיתוח פארקים, כבישים ומוסדות ציבור ופיקוח על הקמת גשר ממפיס–ארקנסו. על שמו נקראו: אצטדיון קראמפ (Crump Stadium), שדרות קראמפ (Crump Boulevard) ובית החולים לזכר א. ה. קראמפ.

עם זאת, מורשתו מעוררת ביקורת בשל השימוש הנרחב שעשה בפטרונות פוליטית, בשליטתו במנגנוני הבחירות ובהגבלת כוחם של יריבים פוליטיים.

פסל של קראמפ ניצב בפארק אוברטון בממפיס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא א. ה. קראמפ בוויקישיתוף

• א. ה. קראמפ, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• א. ה. קראמפ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)