ארטמס וורד

ארטמס וורד
Artemas Ward
לידה	26 בנובמבר 1727; שרוזברי, פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס, אמריקה הבריטית
פטירה	28 באוקטובר 1800 (בגיל 72); שרוזברי, מסצ'וסטס, ארצות הברית
מקום קבורה	Mountain View Cemetery
מדינה	ארצות הברית
מקום מגורים	מסצ'וסטס
השכלה	אוניברסיטת הרווארד
מפלגה	המפלגה הפדרליסטית
ילדים	ארטמס וורד הבן, שרה וורד בריגהם, תומאס וולטר וורד
	4 במרץ 1791 – 3 במרץ 1795; (4 שנים)
	→ ג'ורג' לאונרד ויליאם ליימן ←
מחוז בחירה	מחוז הקונגרס השביעי (1791–1793) ; מחוז הקונגרס השני (1793–1795)
שירות ביטחוני
השתייכות	הצבא הקונטיננטלי
דרגה	מייג'ור גנרל
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות של ארצות הברית

ארטמס וורד (באנגלית: Artemas Ward‏; 26 בנובמבר 1727 – 28 באוקטובר 1800) היה מייג'ור גנרל אמריקאי במלחמת העצמאות של ארצות הברית ומאוחר יותר כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת מסצ'וסטס. הוא נחשב למנהיג פוליטי יעיל; הנשיא ג'ון אדמס תיאר אותו כ"אדם המוערך, האהוב והאמון באופן אוניברסלי בידי צבאו וארצו".

ביוגרפיה

ראשית חייו

ארטמס וורד נולד ב-26 בנובמבר 1727 בעיירה שרוזברי שבפרובינציית מפרץ מסצ'וסטס, לנחום וורד (1684–1754) ולמרתה (האו) וורד. הוא היה השישי מבין שבעה ילדים. אביו ניהל קריירה רחבה ומצליחה כרב-חובל, סוחר, יזם קרקעות, חקלאי, עורך דין ושופט. בילדותו למד בבתי הספר המקומיים וחלק מורה פרטי עם אחיו ואחיותיו. בשנת 1748 השלים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד, ולאחר מכן לימד שם תקופה קצרה.

ב־31 ביולי 1750 נישא לשרה טרוברידג' (3 בדצמבר 1724 – 13 בדצמבר 1788), בתם של הכומר קיילב טרוברידג' והאנה טרוברידג' מגרוטון. בני הזוג הצעירים חזרו לשרוזברי, שם פתח ארטמס חנות כלבו. במהלך חמש־עשרה השנים הבאות נולדו להם שמונה ילדים.

בשנת 1751, בגיל 23 או 24, מונה למעריך עירוני במחוז ווסטר, הראשון מבין תפקידים ציבוריים רבים שמילא. בשנת 1752 נבחר לשופט שלום ולכהונה הראשונה מבין רבות בבית המחוקקים הפרובינציאלי של מסצ'וסטס.

קריירה הצבאית

מלחמת צרפת והאינדיאנים (1754–1758)

בין השנים 1755 ל־1757 נקרא וורד לשירות פעיל לפרקים, במקביל להשתתפותו בקורט הכללי. בשנת 1755 אורגנה מחדש המיליציה של מסצ'וסטס לצורך המלחמה, ובעקבות כך מונה וורד לדרגת מייג'ור ברגימנט השלישי, שחייליו גויסו בעיקר ממחוז ווסטר. הרגימנט שימש בעיקר כוח חיל מצב לאורך הגבול במערב מסצ'וסטס. בשנת 1757 קודם לדרגת קולונל של הרגימנט השלישי של המיליציות במחוזות מידלסקס וווסטר. בשנת 1758 צעד הרגימנט עם כוחו של אברקרומבי בניסיון לתקוף את פורט טיקונדרוגה, אך וורד הושבת במהלך המערכה עקב התקף של אבנים בכליות.

בין המלחמות

עד שנת 1762 שב וורד להתגורר קבע בשרוזברי ומונה לשופט בבית הדין האזורי. באספה הכללית מונה, יחד עם סמואל אדמס וג'ון הנקוק, לוועדת המיסוי. בנאומיו היה שני רק לג'יימס אוטיס בהתנגדותו לחוקי הפרלמנט בלונדון. בולטותו בדיונים אלה הביאה את המושל המלכותי פרנסיס ברנרד לבטל את מינויו הצבאי בשנת 1767. בבחירות שלאחר מכן, בשנת 1768, ביטל ברנרד את תוצאות הבחירות במחוז ווסטר ואסר על וורד לשבת באספה, אך הדבר לא השתיק אותו.

עם התגברות הלך הרוח התומך במרד, התפטר הרגימנט השלישי כולו משירות הכתר ב־3 באוקטובר 1774. לאחר מכן צעדו אנשיו לשרוזברי והודיעו לוורד כי בחרו בו פה אחד למפקדם. בהמשך אותו חודש ביטל המושל את האספה המחוקקת. ערי מסצ'וסטס הגיבו בהקמת ועדת בטיחות כלל־מושבתית, ואחת מפעולותיה הראשונות הייתה מינויו של וורד לגנרל ולמפקד העליון של מיליציית המושבה.

מלחמת העצמאות האמריקאית

לאחר קרבות לקסינגטון וקונקורד ב־19 באפריל 1775, רדפו כוחות המורדים אחר הבריטים חזרה לבוסטון והחלו במצור על העיר, תוך ניתוק כל דרכי הגישה היבשתיות אליה. בתחילה ניהל וורד את כוחותיו ממיטתו עקב מחלה בשרוזברי, ובהמשך העביר את מפקדתו לקיימברידג'. זמן קצר לאחר מכן מינו ממשלות ניו המפשייר וקונטיקט הזמניות את וורד למפקד כוחותיהן שהשתתפו במצור. עיקר מאמציו בתקופה זו הוקדשו לארגון ולאספקה.

במאי הגיעו תגבורות בריטיות דרך הים, וביוני נודע לוורד על תוכניתם לתקוף את גבעת בנקר. הוא הורה לבצר את המקום, ובכך הונחו היסודות לקרב גבעת בנקר ב־17 ביוני 1775. הפיקוד במהלך הקרב הועבר לגנרל ישראל פטנאם ולקולונל ויליאם פרסקוט.

במקביל הקים הקונגרס הקונטיננטלי את הצבא הקונטיננטלי. ב־17 ביוני מינה הקונגרס את וורד למייג'ור גנרל ומינה אותו לסגן המפקד של ג'ורג' וושינגטון. וורד היה אחד מארבעת המייג'ור גנרלים הראשונים בצבא הקונטיננטלי, לצד צ'ארלס לי, פיליפ סקיילר וישראל פטנאם. במהלך תשעת החודשים הבאים סייע בהפיכת יחידות המיליציה לצבא סדיר.

לאחר פינוי הבריטים מבוסטון ב־17 במרץ 1776 הוביל וושינגטון את עיקר הצבא לניו יורק. וורד קיבל את הפיקוד על המחוז המזרחי וכיהן בתפקיד זה עד מרץ 1777, אז נאלץ להתפטר מן הצבא בשל בעיות בריאות.

לאחר המלחמה ומותו

גם בתקופת שירותו הצבאי כיהן וורד כשופט בבית משפט מדינתי בשנים 1776 ו־1777. בשנים 1777–1779, כנשיא המועצה המבצעת של המדינה, שימש למעשה כמושל לפני אשרור חוקת מסצ'וסטס בשנת 1780. הוא נבחר ברציפות לבית הנבחרים של מסצ'וסטס משנת 1779 ועד 1785, ובשנת 1785 אף כיהן כיושב־ראש הבית.

וורד מונה כנציג לקונגרס הקונטיננטלי בשנים 1780 ו־1781, ובין השנים 1791–1795 נבחר פעמיים לבית הנבחרים של ארצות הברית, לאחר כישלון בבחירות בשנת 1788. הוא היה אחד מתשעה נציגים שהצביעו נגד אישור התיקון ה-11 לחוקת ארצות הברית.

וורד נפטר בביתו בשרוזברי שבמסצ'וסטס ב־28 באוקטובר 1800, ונקבר לצד רעייתו שרה בבית העלמין מאונטיין ויו שבעיירה. נינו, שנשא אף הוא את השם ארטמס וורד, כתב את "אנציקלופדיית המכולת", שפורסמה בשנת 1911.

הנצחתו

העיירה וורד במסצ'וסטס נוסדה בשנת 1778 ונקראה על שמו של ארטמס וורד, אולם בשנת 1837 שונה שמה לאובורן, בעקבות תלונות של שירות הדואר האמריקאי על הדמיון לשם העיירה הסמוכה וֵייר. אמריקן יוניברסיטי קראה לבניין Ward Circle, שבו שוכן בית הספר למדיניות ציבורית, על שמו של ארטמס וורד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארטמס וורד בוויקישיתוף

ארטמס וורד, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
ארטמס וורד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)