יצירה וניהול של רשתות VPC

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על יצירת רשת VPC.

3. מזינים שם לרשת.

4. כדי להגדיר את יחידת השידור המקסימלית (MTU) של הרשת, מבצעים את הפעולות הבאות:

   • כדי להשתמש בערך ברירת המחדל 1460, משאירים את תיבת הסימון הגדרת MTU באופן אוטומטי מסומנת.
   • כדי להגדיר ערך מותאם אישית:
     1. קוראים את המידע במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.
     2. מבטלים את הסימון בתיבה הגדרת MTU באופן אוטומטי.
     3. בשדה יחידת שידור מקסימלית (MTU), בוחרים ערך MTU.

5. בוחרים באפשרות אוטומטי בשביל מצב יצירת רשת משנה.

6. בקטע Firewall rules, בוחרים אפס או יותר כללים מוגדרים מראש של חומת אש. הכללים מתייחסים לתרחישי שימוש נפוצים לקישוריות למכונות.

   גם אם בוחרים כללים שהוגדרו מראש וגם אם לא, אפשר ליצור כללים משלכם לחומת האש אחרי שיוצרים את הרשת.

   כל שם של כלל מוגדר מראש מתחיל בשם של רשת ה-VPC שאתם יוצרים, NETWORK. בכרטיסייה כללי חומת אש של IPv4, אפשר לערוך את כלל חומת האש המוגדר מראש לתעבורת נתונים נכנסת (ingress) שנקרא NETWORK-allow-custom. כברירת מחדל, הוא מציין את טווח המקור 10.128.0.0/9, שמכיל את טווחי ה-IPv4 הנוכחיים והעתידיים של רשתות משנה ברשת במצב אוטומטי. בצד שמאל של השורה שמכילה את הכלל, לוחצים על עריכה כדי לבחור רשתות משנה, להוסיף טווחי IPv4 נוספים ולציין פרוטוקולים ויציאות.

7. בוחרים את מצב הניתוב הדינמי עבור רשת ה-VPC.

   מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי. תמיד אפשר לשנות את מצב הניתוב הדינמי.

8. לוחצים על יצירה.

gcloud

משתמשים בפקודה networks create.

gcloud compute networks create NETWORK \
    --subnet-mode=auto \
    --bgp-routing-mode=DYNAMIC_ROUTING_MODE \
    --mtu=MTU

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫NETWORK: שם לרשת ה-VPC.
• ‫DYNAMIC_ROUTING_MODE: שולט בהתנהגות של Cloud Routers ברשת. יכול להיות global או regional. ערך ברירת המחדל הוא regional. מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי.
• ‫MTU: יחידת השידור המקסימלית (MTU), שהיא גודל החבילה הגדול ביותר ברשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.

Terraform

משתמשים במשאב google_compute_network Terraform.

‫MTU הוא יחידת השידור המקסימלית, או גודל החבילה הגדול ביותר, של הרשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.

resource "google_compute_network" "vpc_network" {
  project                 = var.project_id # Replace this with your project ID in quotes
  name                    = "my-auto-mode-network"
  auto_create_subnetworks = true
  mtu                     = 1460
}

כדי ללמוד איך להחיל הגדרות ב-Terraform או להסיר אותן, ראו פקודות בסיסיות ב-Terraform.

API

שולחים בקשת POST אל ה-method‏ networks.insert.

POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networks
{
  "autoCreateSubnetworks": true,
  "name": "auto-network1",
  "mtu": MTU
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שבו נוצרה רשת ה-VPC.
• ‫MTU: יחידת השידור המקסימלית (MTU), שהיא גודל החבילה הגדול ביותר ברשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.

כדי לציין את מצב הניתוב הדינמי של רשת ה-VPC, צריך לכלול את השדה routingConfig:

POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networks
{
  "routingConfig": {
    "routingMode": "DYNAMIC_ROUTING_MODE"
  },
  "autoCreateSubnetworks": true,
  "name": "NETWORK",
  "mtu": MTU
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שבו נוצרה רשת ה-VPC.
• ‫NETWORK: שם לרשת ה-VPC.
• ‫DYNAMIC_ROUTING_MODE: שולט בהתנהגות של Cloud Routers ברשת. יכול להיות GLOBAL או REGIONAL. ערך ברירת המחדל הוא REGIONAL. מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי.
• ‫MTU: יחידת השידור המקסימלית (MTU), שהיא גודל החבילה הגדול ביותר ברשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על יצירת רשת VPC.

3. מזינים שם לרשת.

4. כדי להגדיר את ה-MTU של הרשת:

   • כדי להשתמש בערך ברירת המחדל 1460, משאירים את תיבת הסימון הגדרת MTU באופן אוטומטי מסומנת.
   • כדי להגדיר ערך מותאם אישית:
     1. קוראים את המידע במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.
     2. מבטלים את הסימון בתיבה הגדרת MTU באופן אוטומטי.
     3. בשדה יחידת שידור מקסימלית (MTU), בוחרים ערך MTU.

5. בוחרים באפשרות Custom בשביל Subnet creation mode.

6. בקטע New subnet (רשת משנה חדשה), מציינים את פרמטרים ההגדרה הבאים של רשת משנה:

   1. מזינים שם לרשת המשנה.
   2. בוחרים Region.

   3. מזינים טווח כתובות IP. זהו טווח ה-IPv4 הראשי של רשת המשנה.

      אם בוחרים טווח שהוא לא כתובת RFC 1918, צריך לוודא שהטווח לא מתנגש עם הגדרה קיימת. מידע נוסף מופיע במאמר בנושא טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.

   4. כדי להגדיר טווח משני לרשת המשנה, לוחצים על יצירת טווח משני של כתובות IP.

      אם בוחרים טווח שהוא לא כתובת RFC 1918, צריך לוודא שהטווח לא מתנגש עם הגדרה קיימת. מידע נוסף מופיע במאמר בנושא טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.

   5. גישה פרטית ל-Google: בוחרים אם להפעיל גישה פרטית ל-Google עבור רשת המשנה כשיוצרים אותה או מאוחר יותר על ידי עריכה שלה.

   6. יומני תנועה: בוחרים אם להפעיל יומני תנועה של VPC עבור רשת המשנה כשיוצרים אותה או מאוחר יותר על ידי עריכה שלה.

   7. לוחצים על סיום.

7. כדי להוסיף עוד רשתות משנה, לוחצים על הוספת רשת משנה וחוזרים על השלבים הקודמים. אפשר גם להוסיף עוד רשתות משנה לרשת אחרי שיוצרים אותה.

8. בקטע Firewall rules, בוחרים אפס או יותר כללים מוגדרים מראש של חומת אש בכללים של חומת אש של IPv4. הכללים מתייחסים לתרחישי שימוש נפוצים לקישוריות למופעים.

   אם לא בוחרים כללים שהוגדרו מראש, אפשר ליצור כללי חומת אש משלכם אחרי שיוצרים את הרשת.

   כל שם של כלל מוגדר מראש מתחיל בשם של רשת ה-VPC שאתם יוצרים, NETWORK. בכרטיסייה כללי חומת אש של IPv4, אפשר לערוך את כלל חומת האש המוגדר מראש לתעבורת נתונים נכנסת (ingress) שנקרא NETWORK-allow-custom. בצד שמאל של השורה שמכילה את הכלל, לוחצים על עריכה כדי לבחור רשתות משנה, להוסיף טווחי IPv4 נוספים ולציין פרוטוקולים ויציאות.

   כלל חומת האש NETWORK-allow-custom לא מתעדכן אוטומטית אם מוסיפים בהמשך רשתות משנה נוספות. אם אתם צריכים כללים לחומת האש עבור תת-הרשתות החדשות, אתם צריכים לעדכן את הגדרות חומת האש כדי להוסיף את הכללים.

9. בוחרים את מצב הניתוב הדינמי עבור רשת ה-VPC.

   מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי. תמיד אפשר לשנות את מצב הניתוב הדינמי.

10. לוחצים על יצירה.

gcloud

משתמשים בפקודה networks create.

gcloud compute networks create NETWORK \
    --subnet-mode=custom \
    --bgp-routing-mode=DYNAMIC_ROUTING_MODE \
    --mtu=MTU

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫NETWORK: שם לרשת ה-VPC.
• ‫DYNAMIC_ROUTING_MODE: שולט בהתנהגות של Cloud Routers ברשת. יכול להיות global או regional. ערך ברירת המחדל הוא regional. מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי.
• ‫MTU: יחידת השידור המקסימלית (MTU), שהיא גודל החבילה הגדול ביותר ברשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.

בשלב הבא, מוסיפים רשתות משנה לרשת.

Terraform

משתמשים במשאב Terraform‏ google_compute_network.

‫MTU הוא יחידת השידור המקסימלית, או גודל החבילה הגדול ביותר, של הרשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.

resource "google_compute_network" "vpc_network" {
  project                 = var.project_id # Replace this with your project ID in quotes
  name                    = "my-custom-mode-network"
  auto_create_subnetworks = false
  mtu                     = 1460
}

בשלב הבא, מוסיפים רשתות משנה לרשת.

כדי ללמוד איך להחיל הגדרות ב-Terraform או להסיר אותן, ראו פקודות בסיסיות ב-Terraform.

API

שולחים בקשת POST אל ה-method‏ networks.insert.

POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networks
{
  "autoCreateSubnetworks": false,
  "name": "NETWORK",
  "mtu": MTU,
  "routingConfig": {
    "routingMode": "DYNAMIC_ROUTING_MODE"
  }
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שבו נוצרה רשת ה-VPC.
• ‫NETWORK: שם לרשת ה-VPC.
• ‫DYNAMIC_ROUTING_MODE: שולט בהתנהגות של Cloud Routers ברשת. יכול להיות GLOBAL או REGIONAL. ערך ברירת המחדל הוא REGIONAL. מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי.
• ‫MTU: יחידת השידור המקסימלית (MTU), שהיא גודל החבילה הגדול ביותר ברשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.

בשלב הבא, מוסיפים רשתות משנה לרשת.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על יצירת רשת VPC.

3. מזינים שם לרשת.

4. כדי להגדיר את ה-MTU של הרשת:

   • כדי להשתמש בערך ברירת המחדל 1460, משאירים את תיבת הסימון הגדרת MTU באופן אוטומטי מסומנת.
   • כדי להגדיר ערך בהתאמה אישית:
     1. קוראים את המידע במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.
     2. מבטלים את הסימון בתיבה הגדרת MTU באופן אוטומטי.
     3. בשדה יחידת שידור מקסימלית (MTU), בוחרים ערך MTU.

5. בקטע Subnet creation mode (מצב יצירת רשת משנה), בוחרים באפשרות Custom (בהתאמה אישית).

6. כדי להגדיר טווחי כתובות IPv6 פנימיות ברשתות משנה ברשת הזו, צריך לבצע את השלבים הבאים:

   1. בקטע הגדרות של כתובת IPv6 פרטית, בוחרים באפשרות הגדרת טווח פנימי של ULA IPv6 לרשת ה-VPC הזו.

   2. בקטע הקצאת טווח IPv6 פנימי, בוחרים באפשרות אוטומטית או ידנית.

      אם בוחרים באפשרות Manually, מזינים טווח של /48 מתוך הטווח של fd20::/20. אם הטווח נמצא בשימוש, תתבקשו לספק טווח אחר.

7. בקטע New subnet (רשת משנה חדשה), מציינים את פרמטרים ההגדרה הבאים של רשת משנה:

   1. מזינים שם לרשת המשנה.
   2. בוחרים Region.
   3. כדי ליצור רשת משנה עם תמיכה כפולה, בוחרים באפשרות IPv4 and IPv6 (dual-stack) (תמיכה כפולה ב-IPv4 וב-IPv6) בשדה IP stack type (סוג מחסנית IP).

   4. מזינים טווח כתובות IPv4. זהו טווח ה-IPv4 הראשי של רשת המשנה.

      אם בוחרים טווח שהוא לא כתובת RFC 1918, צריך לוודא שהטווח לא מתנגש עם הגדרה קיימת. מידע נוסף מופיע במאמר בנושא טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.

   5. בוחרים סוג גישה ל-IPv6: חיצונית או פנימית.

   6. לוחצים על סיום.

8. כדי להוסיף עוד רשתות משנה, לוחצים על הוספת רשת משנה וחוזרים על השלבים הקודמים.

   לכל רשת משנה ברשת VPC יכולות להיות הגדרות שונות של סוג הערימה וסוג הגישה ל-IPv6. לא צריך להגדיר את כל רשתות המשנה ברשת נתונה כרשתות משנה עם תמיכה כפולה.

   אפשר גם להוסיף עוד רשתות משנה מכל סוג של מחסנית לרשת אחרי שיוצרים את הרשת.

9. בקטע Firewall rules, בוחרים אפס או יותר כללים מוגדרים מראש של חומת אש בכרטיסיות IPv4 firewall rules ו-IPv6 firewall rules. הכללים מתייחסים לתרחישי שימוש נפוצים לקישוריות למכונות.

   אם לא בוחרים כללים שהוגדרו מראש, אפשר ליצור כללי חומת אש משלכם אחרי שיוצרים את הרשת.

   כל שם של כלל מוגדר מראש מתחיל בשם של רשת ה-VPC שאתם יוצרים, NETWORK. גם בכרטיסייה כללי חומת אש של IPv4 וגם בכרטיסייה כללי חומת אש של IPv6 יש כלל חומת אש מוגדר מראש לתעבורת נתונים נכנסת (ingress) שאפשר לערוך. הכלל של IPv4 נקרא NETWORK-allow-custom והכלל של IPv6 נקרא NETWORK-allow-ipv6-custom. בצד שמאל של השורה שמכילה את הכלל, לוחצים על עריכה כדי לבחור רשתות משנה, להוסיף טווחי כתובות IP נוספים ולציין פרוטוקולים ויציאות.

   כלל חומת האש NETWORK-allow-custom ו-NETWORK-allow-ipv6-custom לא מתעדכן אוטומטית אם מוסיפים בהמשך רשתות משנה נוספות. אם אתם צריכים כללים לחומת האש עבור תת-הרשתות החדשות, אתם צריכים לעדכן את הגדרות חומת האש כדי להוסיף את הכללים.

10. בוחרים את מצב הניתוב הדינמי עבור רשת ה-VPC.

    מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי. תמיד אפשר לשנות את מצב הניתוב הדינמי.

11. לוחצים על יצירה.

gcloud

משתמשים בפקודה networks create. אחרי שיוצרים את הרשת, אפשר להוסיף לה רשתות משנה.

כדי להגדיר טווחי כתובות IPv6 פנימיות בכל רשת משנה ברשת הזו, משתמשים בדגל --enable-ula-internal-ipv6. באמצעות האפשרות הזו מוקצית קידומת ULA‏ /48 מתוך טווח fd20::/20 שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה ב-IPv6. אם רוצים לבחור את טווח ה-IPv6‏ /48 שהוקצה, משתמשים בדגל --internal-ipv6-range כדי לציין טווח.

אפשר להשמיט את שני הדגלים אם רוצים להגדיר רק IPv6 חיצוני ברשתות משנה ברשת ה-VPC הזו.

gcloud compute networks create NETWORK \
    --subnet-mode=custom \
    [ --enable-ula-internal-ipv6 [ --internal-ipv6-range=ULA_IPV6_RANGE ]] \
    --bgp-routing-mode=DYNAMIC_ROUTING_MODE \
    --mtu=MTU

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫NETWORK: שם לרשת ה-VPC.

• ‫ULA_IPV6_RANGE: קידומת /48 מתוך טווח fd20::/20 שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה IPv6. אם לא משתמשים בדגל --internal-ipv6-range, Google בוחרת קידומת /48 לרשת.

• ‫DYNAMIC_ROUTING_MODE: שולט בהתנהגות של Cloud Routers ברשת. יכול להיות global או regional. ערך ברירת המחדל הוא regional. מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי.

• ‫MTU: יחידת השידור המקסימלית (MTU), שהיא גודל החבילה הגדול ביותר ברשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.

Terraform

משתמשים במשאב Terraform‏ google_compute_network.

אם רוצים להגדיר טווחי IPv6 פנימיים בכל אחת מרשתות המשנה ברשת הזו, משתמשים בארגומנט enable_ula_internal_ipv6.

מקרה לדוגמה:

resource "google_compute_network" "default" {
  name                     = "vpc-network-ipv6"
  auto_create_subnetworks  = false
  enable_ula_internal_ipv6 = true
}

בשלב הבא, מוסיפים רשתות משנה לרשת.

כדי ללמוד איך להחיל הגדרות ב-Terraform או להסיר אותן, ראו פקודות בסיסיות ב-Terraform.

API

שולחים בקשת POST אל ה-method‏ networks.insert. אחרי שיוצרים את הרשת, אפשר להוסיף לה רשתות משנה.

אם רוצים להגדיר טווחי IPv6 פנימיים ברשתות משנה ברשת הזו, צריך להגדיר את enableUlaInternalIpv6 כ-true. באפשרות הזו מוקצה /48טווח מתוך הטווח fd20::/20שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה ב-IPv6. אם רוצים לבחור איזה טווח של כתובות /48 IPv6 יוקצה, צריך להשתמש גם בשדה internalIpv6Range כשמציינים טווח.

כדי להגדיר רק כתובות IPv6 חיצוניות ברשתות משנה ברשת ה-VPC הזו, משאירים את שני השדות ריקים.

POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networks
{
  "autoCreateSubnetworks": false,
  "name": "NETWORK",
  "mtu": MTU,
  "enableUlaInternalIpv6": true,
  "internalIpv6Range": "ULA_IPV6_RANGE",
  "routingConfig": {
    "routingMode": "DYNAMIC_ROUTING_MODE"
  }
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שבו נוצרה רשת ה-VPC.
• ‫NETWORK: שם לרשת ה-VPC.
• ‫MTU: יחידת השידור המקסימלית (MTU), שהיא גודל החבילה הגדול ביותר ברשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.
• ‫ULA_IPV6_RANGE: קידומת /48 מתוך טווח fd20::/20 שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה IPv6. אם לא תציינו ערך ל-internalIpv6Range, Google תבחר קידומת /48 לרשת.
• ‫DYNAMIC_ROUTING_MODE: שולט בהתנהגות של Cloud Routers ברשת. יכול להיות GLOBAL או REGIONAL. ערך ברירת המחדל הוא REGIONAL. מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על יצירת רשת VPC.

3. מזינים שם לרשת.

4. כדי להגדיר את ה-MTU של הרשת:

   • כדי להשתמש בערך ברירת המחדל 1460, משאירים את תיבת הסימון הגדרת MTU באופן אוטומטי מסומנת.
   • כדי להגדיר ערך מותאם אישית:
     1. קוראים את המידע במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.
     2. מבטלים את הסימון בתיבה הגדרת MTU באופן אוטומטי.
     3. בשדה יחידת שידור מקסימלית (MTU), בוחרים ערך MTU.

5. בקטע Subnet creation mode (מצב יצירת רשת משנה), בוחרים באפשרות Custom (בהתאמה אישית).

6. כדי להגדיר טווחי כתובות IPv6 פנימיות ברשתות משנה ברשת הזו, צריך לבצע את השלבים הבאים:

   1. בקטע הגדרות של כתובת IPv6 פרטית, בוחרים באפשרות הגדרת טווח פנימי של ULA IPv6 לרשת ה-VPC הזו.

   2. בקטע הקצאת טווח IPv6 פנימי, בוחרים באפשרות אוטומטית או ידנית.

      אם בוחרים באפשרות Manually, מזינים טווח של /48 מתוך הטווח של fd20::/20. אם הטווח נמצא בשימוש, תתבקשו לספק טווח אחר.

7. בקטע New subnet (רשת משנה חדשה), מציינים את פרמטרים ההגדרה הבאים של רשת משנה:

   1. מזינים שם לרשת המשנה.
   2. בוחרים Region.
   3. כדי ליצור רשת משנה עם IPv6 בלבד, בוחרים באפשרות IPv6 (single-stack) בשדה IP stack type.
   4. בוחרים את סוג הגישה ל-IPv6: חיצונית או פנימית.
   5. לוחצים על סיום.

8. כדי להוסיף עוד רשתות משנה, לוחצים על הוספת רשת משנה וחוזרים על השלבים הקודמים.

   לכל רשת משנה ברשת VPC יכולות להיות הגדרות שונות של סוג הערימה וסוג הגישה ל-IPv6. לא צריך להגדיר את כל רשתות המשנה ברשת נתונה כרשתות משנה עם IPv6 בלבד.

   אפשר גם להוסיף עוד רשתות משנה מכל סוג של מחסנית לרשת אחרי שיוצרים את הרשת.

9. בקטע Firewall rules, בוחרים אפס או יותר כללים מוגדרים מראש של חומת אש בכרטיסייה IPv6 firewall rules. הכללים מתייחסים לתרחישי שימוש נפוצים לקישוריות למופעים.

   אם לא בוחרים כללים שהוגדרו מראש, אפשר ליצור כללי חומת אש משלכם אחרי שיוצרים את הרשת.

   כל שם של כלל מוגדר מראש מתחיל בשם של רשת ה-VPC שאתם יוצרים, NETWORK. בכרטיסייה כללי חומת אש של IPv6, יש כלל חומת אש מוגדר מראש לתעבורת נתונים נכנסת (ingress) שאפשר לערוך, ושמו NETWORK-allow-ipv6-custom. בשורה שמכילה את הכלל, לוחצים על עריכה כדי לבחור רשתות משנה, להוסיף טווחי כתובות IP נוספים ולציין פרוטוקולים ויציאות.

   כלל חומת האש NETWORK-allow-ipv6-custom לא מתעדכן באופן אוטומטי אם מוסיפים בהמשך רשתות משנה נוספות. אם אתם צריכים כללים לחומת האש עבור תת-הרשתות החדשות, אתם צריכים לעדכן את הגדרות חומת האש כדי להוסיף את הכללים.

10. בוחרים את מצב הניתוב הדינמי עבור רשת ה-VPC.

    מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי. תמיד אפשר לשנות את מצב הניתוב הדינמי.

11. לוחצים על יצירה.

gcloud

משתמשים בפקודה networks create. אחרי שיוצרים את הרשת, אפשר להוסיף לה רשתות משנה.

כדי להגדיר טווחי כתובות IPv6 פנימיות בכל רשת משנה ברשת הזו, משתמשים בדגל --enable-ula-internal-ipv6. באמצעות האפשרות הזו מוקצית קידומת ULA‏ /48 מתוך טווח fd20::/20 שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה ב-IPv6. אם רוצים לבחור את טווח ה-IPv6‏ /48 שהוקצה, משתמשים בדגל --internal-ipv6-range כדי לציין טווח.

אפשר להשמיט את שני הדגלים אם רוצים להגדיר רק IPv6 חיצוני ברשתות משנה ברשת ה-VPC הזו.

gcloud compute networks create NETWORK \
    --subnet-mode=custom \
    [ --enable-ula-internal-ipv6 [ --internal-ipv6-range=ULA_IPV6_RANGE ]] \
    --bgp-routing-mode=DYNAMIC_ROUTING_MODE \
    --mtu=MTU

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫NETWORK: שם לרשת ה-VPC.

• ‫ULA_IPV6_RANGE: קידומת /48 מתוך טווח fd20::/20 שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה IPv6. אם לא משתמשים בדגל --internal-ipv6-range, Google בוחרת קידומת /48 לרשת.

• ‫DYNAMIC_ROUTING_MODE: שולט בהתנהגות של Cloud Routers ברשת. יכול להיות global או regional. ערך ברירת המחדל הוא regional. מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי.

• ‫MTU: יחידת השידור המקסימלית (MTU), שהיא גודל החבילה הגדול ביותר ברשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.

Terraform

משתמשים במשאב Terraform‏ google_compute_network.

אם רוצים להגדיר טווחי IPv6 פנימיים בכל אחת מרשתות המשנה ברשת הזו, משתמשים בארגומנט enable_ula_internal_ipv6.

מקרה לדוגמה:

resource "google_compute_network" "default" {
  name                     = "vpc-network-ipv6"
  auto_create_subnetworks  = false
  enable_ula_internal_ipv6 = true
}

בשלב הבא, מוסיפים רשתות משנה לרשת.

כדי ללמוד איך להחיל הגדרות ב-Terraform או להסיר אותן, ראו פקודות בסיסיות ב-Terraform.

API

שולחים בקשת POST אל ה-method‏ networks.insert. אחרי שיוצרים את הרשת, אפשר להוסיף לה רשתות משנה.

אם רוצים להגדיר טווחי כתובות IPv6 פנימיים ברשתות משנה ברשת הזו, צריך להגדיר את enableUlaInternalIpv6 כ-true. באפשרות הזו מוקצה /48טווח מתוך הטווח fd20::/20שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה ב-IPv6. אם רוצים לבחור את טווח כתובות ה-IPv6 /48 שיוקצה, צריך להשתמש גם בשדה internalIpv6Range כדי לציין טווח.

אפשר להשמיט את שני השדות אם רוצים להגדיר רק כתובות IPv6 חיצוניות ברשתות משנה ברשת ה-VPC הזו.

POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networks
{
  "autoCreateSubnetworks": false,
  "name": "NETWORK",
  "mtu": MTU,
  "enableUlaInternalIpv6": true,
  "internalIpv6Range": "ULA_IPV6_RANGE",
  "routingConfig": {
    "routingMode": "DYNAMIC_ROUTING_MODE"
  }
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שבו נוצרה רשת ה-VPC.
• ‫NETWORK: שם לרשת ה-VPC.
• ‫MTU: יחידת השידור המקסימלית (MTU), שהיא גודל החבילה הגדול ביותר ברשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.
• ‫ULA_IPV6_RANGE: קידומת /48 מתוך טווח fd20::/20 שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה IPv6. אם לא תציינו ערך ל-internalIpv6Range, Google תבחר קידומת /48 לרשת.
• ‫DYNAMIC_ROUTING_MODE: שולט בהתנהגות של Cloud Routers ברשת. יכול להיות GLOBAL או REGIONAL. ערך ברירת המחדל הוא REGIONAL. מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

   במסוף מופיעה רשימה של כל רשתות ה-VPC והרשתות מדור קודם.

2. בוחרים רשת VPC כדי לראות את הפרטים שלה, כמו חיבורי ה-Peering ותת-הרשתות שלה.

gcloud

1. כדי לראות את רשימת הרשתות בפרויקט, משתמשים בפקודה networks list.

   gcloud compute networks list
   

   הפקודה מציגה רשימה של כל רשתות ה-VPC והרשתות מדור קודם. ברשתות מדור קודם מוצג מצב יצירת רשת משנה LEGACY, ואילו ברשתות VPC מוצג AUTO או CUSTOM.

   NAME             SUBNET_MODE  BGP_ROUTING_MODE  IPV4_RANGE     GATEWAY_IPV4
   custom-network   CUSTOM       REGIONAL
   default          AUTO         REGIONAL
   legacy-network1  LEGACY       REGIONAL          10.240.0.0/16  10.240.0.1
   

2. כדי לתאר רשת ולהציג את הפרטים שלה, כמו חיבורי Peering ורשתות משנה, משתמשים בפקודה networks describe.

   gcloud compute networks describe NETWORK
   

   מחליפים את NETWORK בשם הרשת.

API

1. כדי להציג רשימה של כל הרשתות בפרויקט, שולחים בקשת GET אל השיטה networks.list.

   GET https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networks
   

   מחליפים את PROJECT_ID במזהה הפרויקט שמכיל את רשתות ה-VPC שרוצים להציג ברשימה.

2. כדי לתאר רשת ולראות את הפרטים שלה, שולחים בקשת GET אל ה-method‏ networks.get.

   GET https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networks/NETWORK
   

   מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

   • ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת ה-VPC.
   • ‫NETWORK: השם של רשת ה-VPC שרוצים לתאר.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. כדי לראות את רשתות המשנה, מבצעים אחת מהפעולות הבאות:

   • לוחצים על שם הרשת ואז על הכרטיסייה רשתות משנה בדף פרטי רשת ה-VPC.

     בתצוגה הזו אפשר להוסיף תת-רשתות חדשות ולשנות הגדרות אחרות של רשת אחת שנבחרה.

   • לוחצים על הכרטיסייה Subnets in current project ובוחרים רשת אחת או יותר מהרשימה VPC networks.

     בתצוגה הזו אפשר לראות את רשתות המשנה ביותר מרשת אחת.

   אחוז כתובות ה-IP הזמינות שהוקצו למשאבים מוצג בעמודה זמינות של טווח IPv4 ראשי. כדי לראות את המספר הספציפי של כתובות IP בחינם ומוקצות, מציבים את הסמן מעל העמודה הזו בשורה שבה רוצים לראות את הפרטים.

gcloud

אתם יכולים להציג רשימה של כל רשתות המשנה בכל הרשתות בפרויקט, או להציג רק את רשתות המשנה של רשת או אזור מסוימים. בדוגמאות הבאות מוצגות דרכים לשימוש בפקודה subnets list.

• כדי לראות רשימה של כל רשתות המשנה בכל רשתות ה-VPC, משתמשים בפקודה הבאה:

  gcloud compute networks subnets list
  

• כדי לפרט את כל רשתות המשנה ברשת VPC מסוימת, משתמשים בפקודה הבאה:

  gcloud compute networks subnets list \
      --network=NETWORK
  

  מחליפים את NETWORK בשם הרשת.

• כדי להציג רשימה של כל רשתות המשנה באזור מסוים, משתמשים בפקודה הבאה:

  gcloud compute networks subnets list \
      --filter="region:( REGION … )"
  

  מחליפים את REGION בשם האזור.

• כדי להציג רשימה של כל רשתות המשנה בפרויקט ולכלול את נתוני השימוש בכתובות ה-IP שלהן, משתמשים בפקודה הבאה:

  gcloud compute networks subnets list \
      --view=WITH_UTILIZATION
  

API

• כדי להציג רשימה של כל רשתות המשנה בפרויקט, שולחים בקשת GET לשיטה subnetworks.aggregatedList.

  GET https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/aggregated/subnetworks
  

  מחליפים את PROJECT_ID במזהה הפרויקט שמכיל את רשתות המשנה שרוצים להציג ברשימה.

• כדי לראות רשימה של כל רשתות המשנה באזור מסוים, כולל ניצול כתובות ה-IP שלהן, שולחים את בקשת GET הבאה:

  GET https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks?views=WITH_UTILIZATION
  

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

   כל הרשתות ורשתות המשנה בפרויקט מוצגות בתצוגה היררכית, שבה רשתות המשנה מוצגות כרשומות בתוך הרשתות.

2. כדי להתמקד ברשתות משנה של רשת מסוימת, לוחצים על שם הרשת. בדף פרטי רשת VPC, לוחצים על השם של תת-רשת בכרטיסייה Subnets כדי לראות את הדף פרטי תת-רשת.

gcloud

1. מציגים רשימה של רשתות משנה כדי לקבוע את השמות והאזורים של רשתות משנה קיימות בפרויקט.

2. משתמשים בפקודה subnets describe.

   • כדי לתאר את רשת המשנה, משתמשים בפקודה הבאה:

     gcloud compute networks subnets describe SUBNET \
         --region=REGION
     

     מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

     • ‫SUBNET: תת-הרשת שרוצים לתאר
     • ‫REGION: האזור של רשת המשנה שרוצים לתאר

   • כדי לתאר את רשת המשנה ולהציג את ניצול כתובות ה-IP שלה, משתמשים בפקודה הבאה:

     gcloud compute networks subnets describe SUBNET \
         --region=REGION \
         --view=WITH_UTILIZATION
     

API

1. כדי להציג רשימה של רשתות משנה באזור מסוים ולמצוא את השם של רשת משנה, שולחים בקשת GET לשיטה subnetworks.list.

   GET https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks
   

   מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

   • ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשתות המשנה שרוצים להציג.
   • ‫REGION: השם של Google Cloud האזור שמכיל את רשתות המשנה שרוצים להציג.

2. שולחים בקשת GET אל ה-method‏ subnetworks.get.

   • כדי לתאר את רשת המשנה, שולחים את הבקשה הבאה:

     GET https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks/SUBNET
     

     מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

     • ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת המשנה שרוצים לתאר.
     • ‫REGION: השם של האזור שמכיל את תת-הרשת שרוצים לתאר. Google Cloud
     • ‫SUBNET: השם של תת-הרשת שרוצים לתאר.

   • כדי לתאר את התת-רשת ולהציג את השימוש בכתובות ה-IP שלה, שולחים את הבקשה הבאה:

     GET https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks/SUBNET?views=WITH_UTILIZATION
     

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על השם של רשת ה-VPC כדי להציג את הדף VPC network details (פרטי רשת ה-VPC).

3. לוחצים על הוספת רשת משנה. בחלונית שמופיעה:

   1. מזינים שם.
   2. בוחרים Region.

   3. מזינים טווח כתובות IP. זהו טווח ה-IPv4 הראשי של רשת המשנה.

      אם בוחרים טווח שהוא לא כתובת RFC 1918, צריך לוודא שהטווח לא מתנגש עם הגדרה קיימת. מידע נוסף מופיע במאמר בנושא טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.

   4. כדי להגדיר טווח משני לרשת המשנה, לוחצים על יצירת טווח משני של כתובות IP.

      אם בוחרים טווח שהוא לא כתובת RFC 1918, צריך לוודא שהטווח לא מתנגש עם הגדרה קיימת. מידע נוסף מופיע במאמר בנושא טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.

   5. גישה פרטית ל-Google: אתם יכולים להפעיל גישה פרטית ל-Google לרשת המשנה כשאתם יוצרים אותה או מאוחר יותר על ידי עריכה שלה.

   6. יומני תעבורה: אפשר להפעיל יומני תעבורה של VPC עבור רשת המשנה כשיוצרים אותה או מאוחר יותר על ידי עריכה שלה.

   7. לוחצים על הוספה.

gcloud

משתמשים בפקודה subnets create.

gcloud compute networks subnets create SUBNET \
    --network=NETWORK \
    --range=PRIMARY_RANGE \
    --region=REGION

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫SUBNET: שם לתת-הרשת החדשה.
• ‫NETWORK: השם של רשת ה-VPC שמכילה את תת-הרשת החדשה.
• ‫PRIMARY_RANGE: טווח ה-IPv4 הראשי של תת-הרשת החדשה, בסימון CIDR. מידע נוסף זמין במאמר בנושא טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.
• ‫REGION: האזור שבו נוצרת תת-הרשת Google Cloud החדשה.

אפשר לשנות את הפקודה הקודמת באמצעות הדגלים האופציונליים הבאים:

• ‫--secondary-range=SECONDARY_RANGE_NAME=SECONDARY_RANGE: מחליפים את SECONDARY_RANGE_NAME בשם של הטווח המשני. מחליפים את הערך SECONDARY_RANGE בטווח משני בסימון CIDR. המגבלות לכל רשת מתארות את המספר המקסימלי של טווחי משנה שאפשר להגדיר לכל תת-רשת.
• ‫--enable-flow-logs: מפעיל את VPC Flow Logs בתת-הרשת בזמן היצירה.
• ‫--enable-private-ip-google-access: מפעיל את הגישה הפרטית ל-Google ברשת המשנה בזמן היצירה.
• ‫--purpose: מאפשר לציין את המטרה של רשת המשנה.
• ‫--role: מאפשרת לציין תפקיד (פעיל או גיבוי) עבור תת-רשת של שרת proxy בלבד.

בשלב הבא, יוצרים כללים של חומת אש.

Terraform

משתמשים במודול של Terraform.

‫MTU הוא יחידת השידור המקסימלית, או גודל החבילה הגדול ביותר, של הרשת. אפשר להגדיר את ה-MTU לכל ערך מ-1300 עד 8896. ערך ברירת המחדל הוא 1460. לפני שמגדירים את ה-MTU לערך גבוה מ-1460, כדאי לעיין במאמר בנושא יחידת שידור מקסימלית.

module "test-vpc-module" {
  source       = "terraform-google-modules/network/google"
  version      = "~> 18.0"
  project_id   = var.project_id # Replace this with your project ID in quotes
  network_name = "my-custom-mode-network"
  mtu          = 1460

  subnets = [
    {
      subnet_name   = "subnet-01"
      subnet_ip     = "10.10.10.0/24"
      subnet_region = "us-west1"
    },
    {
      subnet_name           = "subnet-02"
      subnet_ip             = "10.10.20.0/24"
      subnet_region         = "us-west1"
      subnet_private_access = "true"
      subnet_flow_logs      = "true"
    },
    {
      subnet_name               = "subnet-03"
      subnet_ip                 = "10.10.30.0/24"
      subnet_region             = "us-west1"
      subnet_flow_logs          = "true"
      subnet_flow_logs_interval = "INTERVAL_10_MIN"
      subnet_flow_logs_sampling = 0.7
      subnet_flow_logs_metadata = "INCLUDE_ALL_METADATA"
      subnet_flow_logs_filter   = "false"
    }
  ]
}

לאחר מכן, יוצרים כללים לחומת האש.

API

שולחים בקשת POST אל ה-method‏ subnetworks.insert.

POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks
{
  "ipCidrRange": "IP_RANGE",
  "network": "NETWORK_URL",
  "name": "SUBNET"
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת ה-VPC שרוצים לשנות.
• ‫REGION: השם של האזור Google Cloud שבו נוספה רשת המשנה.
• ‫IP_RANGE: טווח כתובות ה-IPv4 הראשי של רשת המשנה. מידע נוסף זמין במאמר בנושא טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.
• ‫NETWORK_URL: כתובת ה-URL של רשת ה-VPC שבה מוסיפים את רשת המשנה.
• ‫SUBNET: שם לתת-הרשת.

לאחר מכן, יוצרים כללים לחומת האש.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על השם של רשת ה-VPC כדי להציג את הדף VPC network details (פרטי רשת ה-VPC).

3. לוחצים על הוספת רשת משנה. בחלונית שמופיעה:

   1. מזינים שם.
   2. בוחרים Region.
   3. בשביל IP stack type, בוחרים באפשרות IPv4 and IPv6 (dual-stack).

   4. מזינים טווח כתובות IPv4. זהו טווח ה-IPv4 הראשי של רשת המשנה.

      אם בוחרים טווח שהוא לא כתובת RFC 1918, צריך לוודא שהטווח לא מתנגש עם הגדרה קיימת. מידע נוסף מופיע במאמר בנושא טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.

   5. בוחרים סוג גישה ל-IPv6: פנימית או חיצונית.

      אם רוצים להגדיר את סוג הגישה כפנימי, אבל האפשרות פנימי לא זמינה, צריך לוודא שהוקצה טווח IPv6 פנימי ברשת.

   6. לוחצים על הוספה.

gcloud

משתמשים בפקודה subnets create. אם יוצרים טווח של תת-רשת פנימית מסוג IPv6, צריך לוודא שלרשת מוקצה טווח ULA פנימי מסוג IPv6.

gcloud compute networks subnets create SUBNET \
    --network=NETWORK \
    --range=PRIMARY_IPv4_RANGE \
    --stack-type=IPV4_IPV6 \
    --ipv6-access-type=IPv6_ACCESS_TYPE \
    --ipv6-network-tier=IPV6_NETWORK_TIER \
    --region=REGION

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫SUBNET: שם לתת-הרשת החדשה.
• ‫NETWORK: השם של רשת ה-VPC שתכיל את תת-הרשת החדשה.
• ‫PRIMARY_IPv4_RANGE: טווח ה-IPv4 הראשי של תת-הרשת החדשה, בסימון CIDR. מידע נוסף זמין במאמר בנושא טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.
• ‫IPv6_ACCESS_TYPE: סוג הגישה ל-IPv6. הערך יכול להיות EXTERNAL או INTERNAL.
• ‫IPV6_NETWORK_TIER: מסלול שירות הרשת של רשת המשנה. יכול להיות STANDARD (תצוגה מקדימה) או PREMIUM.
• ‫REGION: האזור Google Cloud שבו תיווצר רשת המשנה החדשה.

Terraform

משתמשים במשאב Terraform‏ google_compute_subnetwork.

מקרה לדוגמה:

resource "google_compute_subnetwork" "subnet_dual_stack" {
  name             = "subnet-dual-stack"
  ip_cidr_range    = "10.0.0.0/22"
  region           = "us-west2"
  stack_type       = "IPV4_IPV6"
  ipv6_access_type = "INTERNAL"
  network          = google_compute_network.default.id
}

כדי ללמוד איך להחיל הגדרות ב-Terraform או להסיר אותן, ראו פקודות בסיסיות ב-Terraform.

API

שולחים בקשת POST אל ה-method‏ subnetworks.insert. אם יוצרים טווח של תת-רשת פנימית מסוג IPv6, צריך לוודא שלרשת מוקצה טווח ULA פנימי מסוג IPv6.

POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks
{
  "ipCidrRange": "IP_RANGE",
  "network": "NETWORK_URL",
  "name": "SUBNET"
  "stackType": IPV4_IPV6,
  "ipv6AccessType": IPv6_ACCESS_TYPE
  "ipv6NetworkTier": IPV6_NETWORK_TIER,
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת ה-VPC שרוצים לשנות.
• ‫REGION: השם של Google Cloud האזור שבו נוספה תת-הרשת.
• ‫IP_RANGE: טווח כתובות ה-IPv4 הראשי של רשת המשנה. מידע נוסף זמין במאמר בנושא טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.
• ‫NETWORK_URL: כתובת ה-URL של רשת ה-VPC שבה מוסיפים את רשת המשנה.
• ‫SUBNET: שם לתת-הרשת.
• ‫IPv6_ACCESS_TYPE: סוג הגישה ל-IPv6. הערך יכול להיות EXTERNAL או INTERNAL.
• ‫IPV6_NETWORK_TIER: מסלול שירות הרשת של רשת המשנה. יכול להיות STANDARD (תצוגה מקדימה) או PREMIUM.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. כדי לראות את הדף VPC network details, לוחצים על השם של רשת VPC.

3. בכרטיסייה Subnets (רשתות משנה), לוחצים על add_boxAdd subnet (הוספת רשת משנה). בחלונית שמופיעה:

   1. מזינים שם.
   2. בוחרים Region.
   3. בשביל IP stack type, בוחרים באפשרות IPv6 (single-stack).

   4. בוחרים את סוג הגישה ל-IPv6: פנימית או חיצונית.

      אם רוצים להגדיר את סוג הגישה כפנימי, אבל האפשרות פנימי לא זמינה, צריך לוודא שהוקצה טווח IPv6 פנימי ברשת.

   5. לוחצים על הוספה.

gcloud

משתמשים בפקודה gcloud compute networks subnets create.

gcloud compute networks subnets create SUBNET \
    --network=NETWORK \
    --stack-type=IPV6_ONLY \
    --ipv6-access-type=IPv6_ACCESS_TYPE \
    --ipv6-network-tier=IPV6_NETWORK_TIER \
    --region=REGION

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫SUBNET: שם לתת-הרשת החדשה.
• ‫NETWORK: השם של רשת ה-VPC שתכיל את תת-הרשת החדשה.
• ‫IPv6_ACCESS_TYPE: סוג הגישה ל-IPv6. סוג הגישה יכול להיות EXTERNAL או INTERNAL.
• ‫REGION: Google Cloud האזור שבו ייצור תת-הרשת החדשה.
• ‫IPV6_NETWORK_TIER: רמת השירות ברשת של רשת המשנה. יכול להיות STANDARD (תצוגה מקדימה) או PREMIUM.

Terraform

משתמשים במשאב Terraform‏ google_compute_subnetwork.

מקרה לדוגמה:

resource "google_compute_subnetwork" "subnet_ipv6_only" {
  name             = "subnet-ipv6-only"
  region           = "us-central1"
  network          = google_compute_network.default.id
  stack_type       = "IPV6_ONLY"
  ipv6_access_type = "INTERNAL"
}

כדי ללמוד איך להחיל הגדרות ב-Terraform או להסיר אותן, ראו פקודות בסיסיות ב-Terraform.

API

שולחים בקשת POST אל ה-method‏ subnetworks.insert.

POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks
{
  "network": "NETWORK_URL",
  "name": "SUBNET"
  "stackType": IPV6_ONLY,
  "ipv6AccessType": IPv6_ACCESS_TYPE
  "ipv6NetworkTier": IPV6_NETWORK_TIER,
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת ה-VPC שרוצים לשנות.
• ‫REGION: השם של Google Cloud האזור שבו נוספה רשת המשנה.
• ‫NETWORK_URL: כתובת ה-URL של רשת ה-VPC שבה מוסיפים את רשת המשנה.
• ‫SUBNET: שם לתת-הרשת.
• ‫IPv6_ACCESS_TYPE: סוג הגישה ל-IPv6. סוג הגישה יכול להיות EXTERNAL או INTERNAL.
• ‫IPV6_NETWORK_TIER: רמת השירות ברשת של רשת המשנה. יכול להיות STANDARD (תצוגה מקדימה) או PREMIUM.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על שם רשת VPC כדי לפתוח את הדף VPC network details.

3. בכרטיסייה Subnets (רשתות משנה), לוחצים על השם של רשת המשנה שרוצים לשנות.

4. בדף פרטי רשת המשנה, לוחצים על עריכה.

5. בשביל IP stack type, בוחרים באפשרות IPv4 and IPv6 (dual-stack).

6. בוחרים סוג גישה ל-IPv6: פנימית או חיצונית.

   אם רוצים להגדיר את סוג הגישה כפנימי, אבל האפשרות פנימי לא זמינה, צריך לוודא שהוקצה לרשת טווח פנימי של כתובות IPv6.

7. לוחצים על Save.

gcloud

משתמשים בפקודה subnets update.

gcloud compute networks subnets update SUBNET \
    --stack-type=IPV4_IPV6 \
    --ipv6-access-type=IPv6_ACCESS_TYPE \
    [--ipv6-network-tier=IPV6_NETWORK_TIER] \
    --region=REGION

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫SUBNET: השם של רשת המשנה.
• ‫REGION: האזור של רשת המשנה.
• ‫IPv6_ACCESS_TYPE: סוג הגישה ל-IPv6 של רשת המשנה. הערך יכול להיות EXTERNAL או INTERNAL.
• ‫IPV6_NETWORK_TIER: רמת השירות ברשת של רשת המשנה. יכול להיות STANDARD (תצוגה מקדימה) או PREMIUM. אפשר לציין את רמת השירות הזו רק כשמעדכנים בפעם הראשונה רשת משנה עם IPv4 בלבד ל-dual-stack עם גישת IPv6‏ EXTERNAL.
• ‫REGION: האזור של רשת המשנה.

API

שולחים בקשת PATCH אל ה-method‏ subnetworks.patch.

PATCH https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks/SUBNET
{
  "stackType": IPV4_IPV6,
  "ipv6AccessType": IPv6_ACCESS_TYPE,
  "ipv6NetworkTier": IPV6_NETWORK_TIER
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת ה-VPC שרוצים לשנות.
• ‫REGION: האזור של רשת המשנה.
• ‫SUBNET: השם של רשת המשנה.
• ‫IPv6_ACCESS_TYPE: סוג הגישה ל-IPv6. הערך יכול להיות EXTERNAL או INTERNAL.
• ‫IPV6_NETWORK_TIER: רמת השירות ברשת של רשת המשנה. יכול להיות STANDARD (תצוגה מקדימה) או PREMIUM. אפשר לציין את רמת השירות הזו רק כשמעדכנים בפעם הראשונה רשת משנה עם IPv4 בלבד ל-dual-stack עם גישת IPv6‏ EXTERNAL.

gcloud

משתמשים בפקודה subnets update.

gcloud compute networks subnets update SUBNET \
    --stack-type=IPV4_ONLY \
    --region=REGION

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫SUBNET: השם של רשת המשנה.
• ‫REGION: האזור של תת-הרשת Google Cloud

API

שולחים בקשת PATCH אל ה-method‏ subnetworks.patch.

PATCH https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks/SUBNET
{
  "stackType": IPV4_ONLY,
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת ה-VPC שרוצים לשנות.
• ‫REGION: האזור של תת-הרשת. Google Cloud
• ‫SUBNET: השם של רשת המשנה.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

   כל הרשתות ורשתות המשנה בפרויקט מוצגות בתצוגה היררכית, שבה רשתות המשנה מוצגות כרשומות בתוך הרשתות.

2. כדי לראות ערוץ מסוים, לוחצים על שם הערוץ. בדף פרטי רשת VPC, לוחצים על השם של רשת משנה בכרטיסייה Subnets כדי לראות את הדף Subnet details.

3. לוחצים על מחיקת רשת משנה.

4. בהודעה שמופיעה, לוחצים על מחיקה כדי לאשר.

gcloud

משתמשים בפקודה subnets delete.

gcloud compute networks subnets delete SUBNET \
    --region=REGION

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫SUBNET: השם של תת-הרשת שרוצים למחוק.
• ‫REGION: האזור של תת-הרשת שרוצים למחוק.

API

שולחים בקשת DELETE אל ה-method‏ subnetworks.delete.

DELETE https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks/SUBNET

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: המזהה של הפרויקט שמכיל את רשת המשנה שרוצים למחוק.
• ‫REGION: השם של האזור Google Cloud שמכיל את תת-הרשת שרוצים למחוק.
• ‫SUBNET: השם של תת-הרשת שרוצים למחוק.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

   כל הרשתות ורשתות המשנה בפרויקט מוצגות בתצוגה היררכית, שבה רשתות המשנה מוצגות כרשומות בתוך הרשתות.

2. כדי להתמקד ברשתות משנה של רשת מסוימת, לוחצים על שם הרשת. בדף פרטי רשת VPC, לוחצים על השם של רשת משנה בכרטיסייה Subnets כדי לראות את הדף Subnet details.

3. לוחצים על Edit.

4. מזינים בלוק CIDR חדש ורחב יותר בשדה טווח כתובות IP.

   טווחים תקינים מפורטים במאמר טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.

5. לוחצים על Save.

gcloud

משתמשים בפקודה subnets expand-ip-range.

gcloud compute networks subnets expand-ip-range SUBNET \
    --region=REGION \
    --prefix-length=PREFIX_LENGTH

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫SUBNET: השם של רשת המשנה.
• ‫REGION: האזור שבו נמצאת רשת המשנה.
• ‫PREFIX_LENGTH: גודל מסכה של רשת משנה בביטים. אם טווח ה-IPv4 הראשי הוא 10.1.2.0/24, אפשר לציין 20 כדי להקטין את מסכה של רשת משנה ל-20 ביטים, וכך לשנות את טווח ה-IPv4 הראשי ל-10.1.2.0/20. לרשימת טווחים תקינים, אפשר לעיין במאמר טווחים של רשתות משנה ב-IPv4.

API

שולחים בקשת POST אל ה-method‏ subnetworks.expandIpCidrRange.

POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks/SUBNET/expandIpCidrRange
{
  "ipCidrRange": "IP_RANGE"
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת המשנה שרוצים לשנות.
• ‫REGION: השם של Google Cloud האזור שמכיל את רשת המשנה שרוצים לשנות.
• ‫SUBNET: השם של תת-הרשת שרוצים לשנות.
• ‫IP_RANGE: טווח כתובות ה-IPv4 המורחב של רשת המשנה. טווחים תקינים מפורטים במאמר טווחים של רשתות משנה של IPv4.

gcloud

כדי להוסיף טווח חדש של כתובות IPv4 משניות לרשת משנה, משתמשים בפקודה subnets update.

gcloud compute networks subnets update SUBNET \
    --region=REGION \
    --add-secondary-ranges=SECONDARY_RANGE_NAME=SECONDARY_RANGE

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫SUBNET: השם של רשת המשנה.
• ‫REGION: האזור שבו נמצאת רשת המשנה.
• ‫SECONDARY_RANGE_NAME: שם לטווח המשני.
• ‫SECONDARY_RANGE: טווח IPv4 המשני בסימון CIDR. טווחים תקינים מפורטים במאמר טווחים של רשתות משנה של IPv4.

כדי להסיר טווח משני של כתובות IPv4 מרשת משנה, משתמשים בפקודה subnets update.

gcloud compute networks subnets update SUBNET \
    --region=REGION \
    --remove-secondary-ranges=SECONDARY_RANGE_NAME

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫SUBNET: השם של רשת המשנה.
• ‫REGION: האזור שבו נמצאת רשת המשנה.
• ‫SECONDARY_RANGE_NAME: השם של הטווח המשני שרוצים להסיר.

API

כדי לשנות טווחי כתובות IPv4 משניות עבור רשת משנה קיימת, שולחים בקשת PATCH ל-method‏ subnetworks.patch.

PATCH https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/regions/REGION/subnetworks/SUBNET
{
  "secondaryIpRanges": [
  {
    "rangeName": "SECONDARY_RANGE_NAME",
    "ipCidrRange": "IP_RANGE"
  },
  {
    "rangeName": "SECONDARY_RANGE_NAME",
    "ipCidrRange": "IP_RANGE"
  }],
  "fingerprint": "SUBNETWORK_FINGERPRINT"
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת המשנה שרוצים לשנות.
• ‫REGION: השם של Google Cloud האזור שמכיל את תת-הרשת שרוצים לשנות.
• ‫SUBNET: השם של תת-הרשת שרוצים לשנות.
• ‫SECONDARY_RANGE_NAME: שם לטווח המשני של כתובות IPv4.
• ‫IP_RANGE: טווח כתובות ה-IPv4 המורחב של רשת המשנה. טווחים תקינים מפורטים במאמר טווחים של רשתות משנה של IPv4.
• ‫SUBNET_FINGERPRINT: מזהה טביעת האצבע של רשת המשנה הקיימת, שמופיע כשמבצעים תיאור של רשת משנה.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על השם של רשת ה-VPC כדי להציג את הדף VPC network details (פרטי רשת ה-VPC).

3. לוחצים על Edit.

4. בקטע Subnet creation mode (מצב יצירת רשת משנה), בוחרים באפשרות Custom (בהתאמה אישית).

5. לוחצים על Save.

gcloud

משתמשים בפקודה networks update.

gcloud compute networks update NETWORK \
    --switch-to-custom-subnet-mode

מחליפים את NETWORK בשם הרשת שרוצים לעדכן.

API

שולחים בקשת POST אל ה-method‏ networks.switchToCustomMode.

POST https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networks/NETWORK/switchToCustomMode

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת ה-VPC שרוצים להמיר.
• ‫NETWORK: השם של רשת ה-VPC שרוצים להמיר.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על השם של רשת ה-VPC כדי להציג את הדף VPC network details (פרטי רשת ה-VPC).

3. לוחצים על Edit.

4. בקטע הגדרות של כתובת IPv6 פרטית, בוחרים באפשרות הגדרת טווח פנימי של ULA IPv6 לרשת ה-VPC הזו.

5. אופציונלי: אפשר לציין את הקידומת לשימוש בטווח הפנימי של IPv6.

   1. בקטע Allocate ULA internal IPv6 range (הקצאת טווח כתובות IPv6 פנימיות מסוג ULA), לוחצים על Manually (ידנית).

   2. צריך להזין טווח /48 מתוך הטווח fd20::/20.

      אם הטווח נמצא בשימוש, תתבקשו להזין טווח אחר.

6. לוחצים על Save.

gcloud

משתמשים בפקודה networks update.

הדגל --enable-ula-internal-ipv6 מקצה קידומת /48 מתוך טווח fd20::/20 שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה ב-IPv6. אם רוצים לבחור את /48 טווח כתובות ה-IPv6 שהוקצה, משתמשים בדגל --internal-ipv6-range כדי לציין טווח.

gcloud compute networks update NAME \
    --enable-ula-internal-ipv6 \
    [ --internal-ipv6-range=ULA_IPV6_RANGE ]

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫NAME: השם של רשת ה-VPC.
• ‫ULA_IPV6_RANGE: טווח כתובות ה-IPv6 שצריך להקצות להן קידומת ULA.

API

שולחים בקשת PATCH אל ה-method‏ networks.insert.

הגדרה של enableUlaInternalIpv6 כ-True מקצה טווח /48 מתוך טווח fd20::/20 שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה של IPv6. אם רוצים לבחור איזה /48 טווח של כתובות IPv6 יוקצה, צריך להשתמש גם בשדה internalIpv6Range כדי לציין טווח.

PATCH https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networksa/NETWORK
{
  "enableUlaInternalIpv6": true,
  "internalIpv6Range": "ULA_IPV6_RANGE",
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שבו נוצרה רשת ה-VPC.
• ‫NETWORK: שם לרשת ה-VPC.
• ‫ULA_IPV6_RANGE: קידומת /48 מתוך טווח fd20::/20 שמשמש את Google לטווחים פנימיים של רשתות משנה IPv6. אם לא תספקו ערך לפרמטר internalIpv6Range, Google תבחר קידומת /48 לרשת.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על השם של רשת ה-VPC כדי להציג את הדף VPC network details (פרטי רשת ה-VPC).

3. לוחצים על Edit.

4. בקטע מצב ניתוב דינמי, בוחרים באפשרות גלובלי או אזורי.

5. לוחצים על Save.

gcloud

משתמשים בפקודה networks update.

gcloud compute networks update NETWORK \
    --bgp-routing-mode=DYNAMIC_ROUTING_MODE

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫NETWORK: השם של רשת ה-VPC שרוצים לעדכן.
• ‫DYNAMIC_ROUTING_MODE: שולט בהתנהגות של Cloud Routers ברשת. יכול להיות global או regional. ערך ברירת המחדל הוא regional. מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי.

API

שולחים בקשת PATCH אל ה-method‏ subnetworks.patch.

PATCH https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networks/NETWORK
{
  "routingConfig": {
    "routingMode": "ROUTING_MODE"
  }
}

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת ה-VPC שרוצים לשנות.
• ‫NETWORK: השם של רשת ה-VPC שרוצים לשנות.
• ‫ROUTING_MODE: שולט בהתנהגות של Cloud Routers ברשת. יכול להיות GLOBAL או REGIONAL. ערך ברירת המחדל הוא REGIONAL. מידע נוסף זמין במאמר בנושא מצב ניתוב דינמי.

המסוף

1. נכנסים לדף VPC networks במסוף Google Cloud .

   מעבר לרשתות VPC

2. לוחצים על השם של רשת ה-VPC כדי להציג את הדף VPC network details (פרטי רשת ה-VPC).

3. לוחצים על מחיקת רשת VPC.

4. בהודעה שמופיעה, לוחצים על מחיקה כדי לאשר.

gcloud

משתמשים בפקודה networks delete.

gcloud compute networks delete NETWORK

מחליפים את NETWORK בשם הרשת שרוצים למחוק.

API

שולחים בקשת DELETE אל ה-method‏ networks.delete.

DELETE https://compute.googleapis.com/compute/v1/projects/PROJECT_ID/global/networks/NETWORK

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

• ‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט שמכיל את רשת ה-VPC שרוצים למחוק.
• ‫NETWORK: השם של רשת ה-VPC שרוצים למחוק.