אדם מיצקביץ'
 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1798 Zavossie, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
26 בנובמבר 1855 (בגיל 56) איסטנבול, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
National Bards crypt of the Wawel |
| שם לידה |
Adam Bernard Mickiewicz |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, פולין |
| מקום מגורים | |
| סוגה |
שירה עלילתית, פובליציסטיקה, מסה |
| זרם ספרותי |
רומנטיציזם |
| יצירות בולטות |
פאן טדאוש, סונטות קרים, The Books of the Polish People and of the Polish Pilgrimage, Ballads and Romances, Ode to Youth, Dziady, Konrad Wallenrod, בפסקה זו 4 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| שפות היצירה |
צרפתית, פולנית |
| אירועים משמעותיים |
גלות אביב העמים מלחמת קרים |
| הושפע מ |
אנדריי טוביאנסקי, Henryk Rzewuski, לורד ביירון, איגנצי קרשיצקי, Jakub Wujek |
| השכלה |
אוניברסיטת וילנה |
| תקופת פעילות |
1818–1855 (כ־37 שנים) |
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
| בנות זוג |
צלינה שימנובסקה
|
| ילדים |
Władysław Mickiewicz, Maria Gorecka |
| חתימה |
 |
  | |
אדם ברנרד מיצקביץ' (בפולנית: Adam Bernard Mickiewicz; 24 בדצמבר 1798 – 26 בנובמבר 1855), היה סופר ומשורר, מגדולי אנשי הרוח של פולין. נחשב לאחד המשוררים המייצגים של התקופה הרומנטית של המאה ה-19, ולאחד משלושת המשוררים הלאומיים של פולין (אנג') (יחד עם יוליוש סלובצקי וזיגמונט קרשינסקי) שעוררו את הלאומיות הפולנית והליטאית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד למשפחת אצילים (שלאכטה) ליד העיר נבהרדק (בבלארוס) בתקופה בה האזור נשלט על ידי האימפריה הרוסית כבן השני במשפחה. אביו היה עורך דין ואימו, ברברה, הייתה ממשפחת מייבסקי. את ילדותו עבר בנבהרדק, את לימודיו החל בחינוך ביתי ובין השנים 1807–1815 למד בבית ספר דומיניקני.
מ-1815 למד באוניברסיטת וילנה בליטא, שבה היה גם פעיל באגודות נוער לאומיות ששאפו לשחרור לאומי. לאחר קבלת התואר, עבד בשנים 1819–1823 כמורה בבית ספר בקובנה.
בשנת 1822 פרסם קובץ בלדות וכעבור שנה את שני חלקיה הראשונים של הפואמה הדרמטית "האבות" (אנג'). בעטיה של פעילותו נגד המשטר הרוסי נידון ל-4 שנות גירוש. במוסקבה עבד כפקיד, התקרב לחוגים המשכילים ובא במגע עם מהפכנים רבים. בתקופה זו פרסם את "סונטת קרים" (אנג') ואת הפואמה "קונרד וָלֶנרוד" (אנג').
בשנת 1829 השתקע ברומא. מאוחר יותר הצטרף אל אלפי המהגרים הפולנים שהשתקעו בפריז והפך למנהיגה הרוחני של הקהילה הפולנית בגולה. שנה לאחר מכן פרסם את חלקה השלישי של הפואמה "אבות". סמוך לכך עבד בקתדרה לספרות סלאבית באוניברסיטת פריז. "ספרי העם הפולני וספרי הצליינות הפולנית" שפרסם ב-1832 בפריז שימש כמעין מורה דרך למהגרים פולנים רבים. מאוחר יותר פרסם את האפוס "פן טדאוש" (Pan Tadeusz), מעין סיפור לירי-אפי על חיי האצולה הפולנית בתקופת נפוליאון. בשנותיו האחרונות התמסר לפעילות פוליטית, ויצא לארגן ברומא ואחר כך בקונסטנטינופול גדודים פולניים וגדוד יהודי למלחמת קרים נגד האימפריה הרוסית. בעת פעילות זו נפטר מכולרה בקונסטנטינופול.
תחילה נקבר באזור פריז בצרפת, וב-1890 הועברו עצמותיו לקתדרלת ואוול בקרקוב, לצד גדולי האומה הפולנית.
נחשב למשורר לאומי הן בפולין (שבשפתה כתב ואתה הזדהה פוליטית ולאומית), הן בליטא (בה גדל ואותה החשיב כארצו - ראו "פן טדאוש") והן בבלארוס (שבתחומה דהיום נולד).
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במוסקבה פגש את המשוררת מריה שימנובסקה, שעם בתה צלינה שימנובסקה (אנג') הצעירה ממנו ב-14 שנה התחתן בפריז ב-22 ביולי 1834. נולדו להם 6 ילדים. הבנות מריה והלנה והבנים ולדיסלב, יוסף, אלכסנדר ויאן.
מריה נישאה לבנו של חברו הקרוב של מיצקביץ', המשורר אנתוני גורצקי (אנג').
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוניברסיטת אדם מיצקביץ' בעיר פוזנן קרויה על שמו, וכן הוקמה לזכרו בעיר גם אנדרטה. אנדרטה נוספת לזכרו נמצאת במרכז העיר העתיקה של קרקוב. ברחוב נובי סוויט בוורשה קיימות אנדרטה לזכרו וכיכר על שמו. אנדרטה נוספת נמצאת במרכז העיר לביב באוקראינה.
רחוב על שמו נמצא בשכונת דקר ביפו.
כתביו בתרגום עברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר עם פולוניס וספר גרי פולוניס; נעתק ללשון עברית על ידי ... משה יחיאל עזכאריאל; עם הקדמה מאת ארמאנד הלוי, פריז: ווירסאילליס סירף ובנו, תרמ"ב 1881.
- פן טדיאוש: או, הכנסייה האחרונה בליטה; תרגם מפולנית: יוסף ליכטנבוים, ורשה: א"י שטיבל, תרפ"א.
- פן טדיאוש: או, מסע האדרכתה האחרון בליטא; מפולנית לעברית: יוסף ליכטנבום; בצירוף מבוא ובאורים מאת המתרגם, תל אביב: נ. טברסקי, 1953. (מהדורה ב (הציורים: טדיאוש גרונובסקי): 1953)
- קונרד ולנרוד: סיפור היסטורי בשירה; תרגם: שלמה סקולסקי, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ד.
- גרָז'ינה: ספור ליטאי; אֹדה אל הנעורים; מבצר אוֹרדוֹן; האימפרוביזציה הגדולה ועוד; עברית: שלמה סקולסקי, תל אביב: נ' טברסקי, תש"י.
- קונרד ולנרוד; עברית: שולמית הראבן, מרחביה: ספרית פועלים ('ספרי מופת'), 1958.
- על השירה הרומנטית, מפולנית: מרים בורנשטיין. דחק, סדרת דרש לכתבי מופת בפואטיקה ואסתטיקה, 2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זיוה שמיר, בדמי ליל-האביב באלוטשה בגן - על השפעתו של אדם מיצקביץ' על יצירתם של טשרניחובסקי וביאליק, באתר מב"ע (מחקרים בספרות עברית), 2023
אדם מיצקביץ', ברשת החברתית Goodreads- עדי נובנשטרן, "משוררים ומורדים בפולין הרומנטית": היסטוריה אינטלקטואלית בפולין של המאה ה-19 דרך דמותו של אדם מיצקביץ' (עבודת סמינר בהנחיית ד"ר רפי ואגו), באתר מינהל חברה ונוער
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על אדם מיצקביץ', 29 ביוני 2011- כתבי אדם מיצקביץ', בפרויקט בן-יהודה
- אדם מיצקביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אדם מיצקביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אדם מיצקביץ' בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אדם מיצקביץ (1798-1855), דף שער בספרייה הלאומית- ביוגרפיה באתר אונסק"ו
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |
|